פרשה יט – סימן ח חלק א'- קולם של אילנות ומלאכים
המדרש:
וישמעו, אל תקרי וישמעו אלא וישמיעו שמעו קולן של אילנות, שהיו אומרים הא גנבא דגנב דעתיה דברייה, ד"א שמעו קולן של מלאכים אומרים ה' אלהים הולך לאותן שבגן, ר' לוי ור' יצחק, ר' לוי אמר מת אותו שבגן, רבי יצחק אמר מת הלך /מתהלך/ לו, אתמהא, א"ל הקדוש ברוך הוא לרוח היום לריוח היום הריני מחיה לו את היום כך אמרתי לו כי ביום אכלך ממנו מות תמות, אין אתם יודעים אם יום משלי, אם יום א' משלכם, אלא הרי אני נותן לו יום א' משלי שהוא אלף שנים, והוא חי ט' מאות ול' שנה ומניח לבניו ע', הה"ד (שם /תהלים/ צ) ימי שנותינו בהם שבעים שנה, לרוח היום רב אמר לרוח מזרחית דנו לרוח שהיא עולה עם היום, זבדי בן לוי אמר לרוח מערבית דנו לרוח שהיא שוקעת עם היום, על דעתיה דרב הקשה עליו כל שהיום עולה הוא מרתיח, ועל דעתיה דזבדי בן לוי ריתה עליו כל שהיום שוקע הוא צונן, ויתחבא האדם ואשתו א"ר איבו גרעה קומתו ונעשה של ק' אמה, בתוך עץ הגן, א"ר לוי רמז לתולדותיו שיהיו ניתנין בארונות של עץ.