פרשה כ – פסקה א – "איש לשון רע בל יכון בארץ"
המדרש:
[ג, יד] ויאמר ה' אלהים אל הנחש וגו' (תהלים קמ) איש לשון בל יכון בארץ וגו' א"ר לוי לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא נוטל את עובדי כוכבים ומורידם לגיהנם, ואומר להם למה הייתם קונסים את בני, והן אומרים לו מהם ובהם היו באים ואומרים לשון הרע איש על חבירו, והקב"ה נוטל אלו ואלו ומורידן לגיהנם, ד"א איש לשון, זה הנחש שאמר לשון הרע על בוראו, בל יכון בארץ, על גחונך, איש חמס רע יצודנו, למדחפה אין כתיב כאן אלא למדחפות, אדם נתקלל, וחוה נתקללה, ונחש נתקלל.