לחיות עם פרשת השבוע – לימוד הלכות לשון הרע
5
פרשת שופטים עוסקת באופן כללי במנהיגות של עם ישראל. הפרשה עוסקת בשופטים ושוטרים, בסנהדרין ובמלך, בנביאים ובכהנים – כל מדרגות המנהיגות והכלים של הנהגת עם ישראל.
אנו רוצים "לחיות עם פרשת השבוע". מהם האירועים שהיו השבוע? אין ספק שהאירוע המרכזי הוא פתיחת שנת הלימודים בישיבות… באחד באלול ראש השנה לישיבות, ואנו מתחילים שנה חדשה, אנשים חדשים, משב רוח רענן. כיצד קשורה הפרשה להוספת הספסלים בבית המדרש, ולהתחדשות בלימוד התורה?
על הפסוק בפרשתנו (דברים י"ז, ח'-ט'):
כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ.
מביא האר"י הקדוש (בליקוטי תורה, שופטים) מדרש:
"כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם וגו'". אמרו רז"ל (בזוה"ח ובמדרשות, על פסוק "כרו לי זדים שיחות אשר לא כתורתך"), ששאלו מלאכי השרת להקב"ה (בשעת החורבן): רבונו של עולם, כתבת בתורתך: "ושפך את דמו וכסהו בעפר", וכאן כתיב: "שפכו דמם כמים", "כי דמה בתוכה וגו'". כתבת בתורתך: "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד", וכאן כתיב: "הבנים נשחטים וכו'". כתבת בתורתך: "וצוה הכהן ופנו את הבית", וכאן: "וישרפו בית האלקים וכל כלי מחמדיה להשחית". אמר להם הקב"ה: כלום יש שלום בעולם, הואיל ואין שלום אין כלום.
עם ישראל מתלונן בפני הקב"ה, שהגויים נוהגים בו שלא כתורה. התורה אמרה שלא לשחוט אם ובנה באותו יום, והגויים עושים כן לישראל, וכן בדברים נוספים. עונה הקב"ה – כך הוא משום שאין שלום בעולם.
מוסיף האר"י ואומר:
וכל זה רמזה לנו התורה בפסוק הזה: "כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם", היינו "ושפך את דמו וכו'". "בין דין לדין", היינו "אותו ואת בנו" כו' כנ"ל. "ובין נגע לנגע", היינו "וצוה הכהן" כו' כנ"ל. והתשובה לכל זה: "דברי רבות בשעריך", שעל ידי המריבות והעדר השלום שבהם גורם לכל זה, ומסיים: "וקמת ועלית אל המקום", שעל ידי ירושלים, "עיר שחוברה לה יחדיו", שבה נעשו כל ישראל חברים, ועל ידי התורה יתאחדו ויתווך ביניהם השלום (מכ"י בשם הרב זללה"ה).
התורה רמזה זאת בפסוק מהפרשה. "בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע" – אלו כל הצרות שיש לעם ישראל. וממה הן נגרמות? "דברי ריבות בשעריך" – מן המריבות והעדר השלום שיש בין אדם לחבירו.
התיקון הוא על ידי "וקמת ועלית אל המקום" – בירושלים המחברת את ישראל, ובתורה שעל ידה יתאחדו עם ישראל.
מדרש נוסף בפרשה
(דברים רבה פרשה ה', י'):
דבר אחר, "ואמרת אשימה עלי מלך", אמר ר' יהודה ברבי אלעאי: על שלושה דברים נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, ואלו הן: למחות זכרו של עמלק, ולמנות להם מלך, ולבנות להם בית המקדש. ומינו להם מלך, ומיחו זכרו של עמלק, ולמה לא בנו להן בית המקדש, שהיו ביניהם דילטורין.
מדוע בית המקדש לא נבנה, לאחר שמינו ישראל מלך והכריתו את זכר עמלק? משום שהיה ביניהם לשון הרע.
אנו רואים שלשון הרע ומריבות הם הדברים המונעים מאיתנו את הדברים הטובים שאנו משתוקקים אליהם.
גם היום אנו שואלים – מדוע לא נבנה בית המקדש? מה אנו צריכים לעשות כדי שנוכל לקיים: "וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך בו"? האם הבעיה היא שאין די אנשים שעולים להר הבית?
המדרש אומר: משום שיש לשון הרע. כאשר המציאות החברתית מקולקלת, לא ניתן לבנות את בית המקדש. זוהי התשתית של כל הערכים האחרים.
אנו שואלים את עצמנו, מדוע עדיין לא כל עם ישראל עולה לארץ ישראל? אמנם אנו בתקופה של קיבוץ גלויות, אך עדיין רבים מאוד מעם ישראל נמצאים בגלות, ולא חושבים לעלות לארץ. רבים שסובלים מאנטישמיות, לא חושבים שהפתרון הוא בעליה לארץ ישראל. מדוע? אנשים רבים שמחפשים את דרכם, לא חושבים שעליהם לחזור אל דרכה של תורה. מדוע עם ישראל לא מקבל את התורה ואת ארץ ישראל?
התשובה היא: "דברי ריבות בשעריך". התשתית החברתית, חיים ללא לשון הרע – זוהי המציאות שעל גבה אנו יכולים לקבל את בית המקדש ואת התורה.
בזוה"ק (בלק קפ"ז ע"א) דרשו, שראשו של האדם נמשל לנר, והשמן – הם המעשים הטובים. הם מאפשרים לאור של האדם, לחכמתו, להשקפת עולמו – להאיר כראוי. כאשר החיים החברתיים בנויים בצורה נכונה, כאשר יש אהבה בין איש לרעהו – זהו הבסיס שעליו ניתן לבנות תורה גדולה.
בתחילת שנת הלימודים בישיבה, אנו שואפים לקיים "וקמת ועלית" – לעלות אל המקדש ואל התורה. הדרך לכך היא לתקן את "דברי ריבות בשעריך". לבנות חיים חברתיים בלי לשון הרע, בלי שנאה ותחרות – זו הדרך לבנות את בית המקדש.
בית המקדש הוא גם הסיבה וגם התוצאה של חיים חברתיים מתוקנים. כדי לבנות את בית המקדש יש צורך לבנות חברה מתוקנת, וכאשר יש בית מקדש, מתגלה כי כל ישראל חברים, ומתחזקת האחדות של עם ישראל.
אנו שואפים לבנין בית המקדש ולהופעת התורה והאמונה, לחיזוק עם ישראל והתיישבותו בארץ ישראל – הבסיס הוא המעשים הטובים.
האר"י הקדוש אומר, שעל כל אדם לומר בכל בוקר שהוא מקבל על עצמו מצות "ואהבת לרעך כמוך". ומוסיף האר"י: ובמיוחד אהבת החברים. החברה הקרובה לאדם – שם בעיקר יש לבנות את האהבה. אנו צריכים לבנות חברה שאין בה לשון הרע, כדי שנוכל להגשים את השאיפות הגדולות שאנו שואפים אליהן בתורה.
אנו צריכים לעשות את תפקידנו, בבניית חברה מתוקנת, והדברים ילכו ויפעלו עוד ועוד, עד לבנין בית המקדש.
הבסיס הוא תשתית חברתית, מידות מתוקנות, עין טובה על כל אדם. כך ניצור מציאות שמחה ונעימה בין אדם לחבירו, וזהו הבסיס להופעת תורה גדולה על ידינו, בע"ה.
בספר הכוזרי אומר, שאפילו חברה של שודדים לא יכולה להתקיים בלא שהם חיים בחברה מתוקנת. אם ילשינו איש על רעהו – גם לשדוד בנק לא יצליחו. על אחת כמה וכמה שכדי ללמוד תורה, יש צורך במידות מתוקנות וחיבור נכון בין אדם לחבירו.
המשמעות המעשית היא, שאנו צריכים לקבל על עצמנו, בלי נדר, ללמוד בכל יום שתי הלכות מספר "חפץ חיים". הזמן שזה דורש הוא דקות ספורות, והתועלת עצומה. הרצי"ה קוק זצ"ל היה אומר, שהקב"ה שלח את החפץ חיים בדור של בנין הארץ ושיבת עם ישראל לארצו. זו התקופה שבה הופיע האור של שמירת הלשון. משום שתיקון לשון הרע, זו התשתית שעליה אפשר לבנות חברה ומדינה בארץ ישראל.
בע"ה נלמד בכל יום את ההלכות, וכך נצמיח חברה מתוקנת ושמחה, חברה שבה אדם שמעד ונפל, יודע שלא ידברו על כך, חברה שכיף ונעים לחיות בה. הבסיס לכך הוא זהירות מלשון הרע, הוספת אהבה ונתינה, מחילה לאדם שפגע בנו, ומתוך כך נזכה להופיע תורה גדולה לאורך ימים ושנים טובות, להגדיל תורה ולהאדירה.
ניתן לקבל את השיחה במייל בכל שבוע, בלי נדר, על ידי משלוח בקשה ל: metavhaaretz@gmail.com.