לחיות עם פרשת השבוע – הגיע זמן האור!
5
בתוך פרשת "לך לך", יש פרשה מופלאה, שיש לעמוד על עניינה – מלחמת ארבעת המלכים את החמישה. לכאורה, פרשה זו לא תורמת לסיפור הדברים על אברהם. ניתן היה להמשיך מסיום הפרשיה הקודמת (בראשית י"ג, י"ד-י"ח):
וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה. כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה. קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה. וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'.
אל הפרשיה שלאחר מלחמת המלכים (בראשית ט"ו, א'-ג'):
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד. וַיֹּאמֶר אַבְרָם ה' אלהים מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר. וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי.
ולכאורה לא היה חסר דבר בסיפור תולדותיו של אברהם.
בסיפור המלחמה חוזרת התורה שוב ושוב על שמות המלכים, ומפרטת את המלחמה לפרטי פרטים. מהי משמעות הענין?
בפשט הדברים, פרשיה זו קשורה ליחסיו של אברהם עם לוט. לוט נשבה במלחמה ואברהם מוסר את נפשו כדי להציל אותו, ולכן מובא תיאור המלחמה1. אך נראה שעדיין יש מקום להבין את הפירוט הרב ואת משמעותה של הפרשיה.
על מלחמת המלכים אמרו חז"ל במדרש (בראשית רבה פרשה מ"ב, ד'):
אמר רבי אלעזר בר אבינא: אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו – צפה לרגלו של משיח. תדע שכן, שהרי בימי אברהם, על ידי שנתגרו המלכיות אלו באלו באה הגאולה לאברהם.
חז"ל רואים קשר בין המלחמה הזו ובין ההמשכיות של אברהם בהולדת יצחק שבאה אחריה.
זוהי אמירה מדהימה של חכמים – יצחק עדיין לא נולד, וכבר חכמים רואים את רגלו של משיח מופיעה בעקבות המלחמה. מלחמות הן ביטוי לתסיסה בעולמות, הנובעת מהתקדמות העולם לקראת המשיח. התהליך הזה מתחיל כבר בימיו של אברהם אבינו.
פתיחת מאמר "אורות המלחמה" בספר "אורות" של הרב קוק זצ"ל, היא:
כשיש מלחמה גדולה בעולם, מתעורר כח משיח.
נראה, שדברי חז"ל אלו קשורים למעבר של העולם מעולם התוהו של פרשיות בראשית ונח, שבהן העולם עובר חטא אחר חטא וירידה אחר ירידה, אל תהליך התיקון, בעולם שיש בו מלכים ואומות.
כשכל הארץ שפה אחת ודברים אחדים – זהו שיא של תוהו. בעצם זהו עולם שבו כל אדם לעצמו. אין זה עולם שיש בו חוקים וכללי חיים שאנשים חיים על פיהם. כאשר יש בעולם עמים שונים ומדינות שונות – קשורים כל אנשי המדינה לאידיאל משותף, והם מאוחדים סביבו. כך יש אחדות בעולם. ואילו כשכל העולם מדינה אחת – זהו בעצם פירוד ולא אחדות.
להבנת משמעות הדברים נקדים הקדמה עקרונית.
"תיקון" הוא מושג שעוסקים בו הרבה בפנימיות התורה. הוא בא בעקבות המושג שקודם לו – "שבירת הכלים".
בספרים מבואר, שהשבירה היא תוצאה של חוסר פרופורציה בין האור ובין הכלי, בין המסגרת ובין האידיאלים הגדולים שנכנסים אליה. כשאין יחס נכון, והאורות גדולים מיכולת הכלים לקבל – התוצאה היא שבירת הכלים.
לפעמים יש אידיאלים גדולים, שקשה להם להיכנס למסגרת. יש אנשים שקשה להם להכניס את הרצונות שלהם למסגרות החיים הרגילות. התוצאה היא שבירה.
העולם בנוי כך שיש מסגרות וחוקים. זהו התיקון. יש כלים, והאור מאוזן וממועט כדי שהעולם יוכל לחיות בשפע האור, והאידיאלים יוכלו להתממש ולצאת אל הפועל. מושג התיקון קשור למושג ה"לבושים". אדם מתלבש כדי שהוא יוכל להופיע בעולם. הלבוש הוא מסגרת שהאדם נכנס לתוכה. אידיאלים גדולים יורדים למציאות החיים, נכנסים למסגרת ומתממשים. כך פועל עולם התיקון.
מתוך כך נבוא לבאר את ענין מלחמת המלכים.
על פי דברי האר"י הקדוש ניתן לבאר, שבמלחמת המלכים אנו מוצאים שתי צורות של הנהגה, שקיימות גם היום, בעולמנו.
צורה אחת היא של מדינה מתוקנת, עם חוקים ומסגרות, עם בתי משפט וממשלה מסודרת, ועם מערכת אכיפת חוקים. גם ראשי המדינה כפופים לחוקים. במדינה מתוקנת נשיא המדינה יכול למצוא את עצמו בכלא. זוהי מציאות של תיקון – יש מסגרת חזקה, שכולם כפופים לה. רק מסגרת מעין זו יכולה להכיל רעיונות גדולים, להביא אותם לידי ביטוי ולהופיע אותם בעולם.
זוהי המציאות של ארבעת המלכים.
חמשת המלכים, לעומתם, היו תנועות, ולא מדינות מתוקנות. סדום ועמורה שהיו חלק מחמשת המלכים היו נראים כמו ארגוני טרור. אין זו מדינה מתוקנת. אין מחוייבות לחוקים. האידיאלים הם המובילים, בלא מסגרות.
הצורה המתוקנת של מדינה יוצרת קושי גדול. אנו רואים זאת במדינת ישראל – למשל במערכת המשפט שבראשה בג"ץ, ובהוראות הפתיחה באש של חיילי צה"ל. יכול חייל לעמוד במחסום, כשהוא עם שכפ"ץ וקסדה, והוא מתהלך כמו גוליית המוקף שריון, להבדיל. מולו רץ ילד פלסטינאי במכנסיים קצרים וגופיה – וזורק עליו אבנים. החייל מנוע מלהגיב בגלל הוראות הפתיחה באש. אלו מעשים שבכל יום, וזה מעצבן אותנו – תנו לצה"ל לנצח, תשחררו את החיילים להגיב, תשנו את הוראות הפתיחה באש. אך יש חוקים ומערכת משפטית שלא מאפשרת שינוי. זה קשה, אך זהו הביטוי של עולם התיקון. כך מתנהלת מדינה מתוקנת.
התנועות והארגונים הם לא מדינה מתוקנת. יש לכך הרבה יתרונות. אין מסגרות מחייבות, אין חוקים ואין כללים. אפשר לדבר רק על אידיאלים ולפעול בשמם. אפשר לעשות פיגועים ודברים לא חוקיים. זה מציק מאוד, אך ארגון טרור לא יכול להוות איום קיומי על מדינה. הם יכולים לפגוע בנו, גם ברמה קשה, כמו למשל במלחמת לבנון השניה, אך אין בזה איום קיומי. בעיצומה של המלחמה החיים המשיכו, הקניונים פעלו – המדינה לא נפגעה.
כפי שמתואר בכתוב, בתחילת הדרך הצליחו חמשת המלכים לפגוע ולעקוץ בארבעת המלכים. אך בסופו של דבר – המדינה, העולם המתוקן, הוא זה שינצח. אנחנו חיים בעולם התיקון, ורק מי שחי בצורה מלובשת, של אור שנכנס לכלים ולמסגרות – הוא ינצח. קשה לנו לפעמים עם המסגרות, אנו מרגישים שאנו רוצים לענות לאויבינו באותה מטבע, בלי חוקים ומגבלות. אך אין זו הדרך. אנו צריכים להמשיך לחיות בעולם מתוקן, של חוקים ומסגרות, וכך ננצח בסופו של דבר.
יש בדברים אלו חומר למחשבה על התקופה שלנו.
ניתן לראות שהאיסלאם לא יוצר מדינות מתוקנות. "האביב הערבי" פירק את כל המדינות, והן מורכבות מארגונים ותנועות שנלחמים אלו באלו. גם נדידת האיסלאם לאירופה מלמדת שאין הם חפצים במדינה משלהם. כל מדינה מוסלמית – מתפרקת. הדיבורים על "שתי מדינות" לא יתממשו, משום שהמוסלמים לא בנויים לחיות במדינה מתוקנת משלהם. האיסלאם הוא דת, ולא מדינה מתוקנת.
לכן יש לנו בטחון שאנו ננצח – לא רק בקרבות אלא גם באידיאולוגיה. גם אם קשה לנו עם המדינה שלנו – זו הדרך. אמנם זוהי דרך ארוכה ואולי גם קשה, אך כידוע, עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. הלבוש והמסגרת של המדינה יהיו בע"ה מסגרת לאידיאלים גדולים ונשגבים, של הבאת דבר ה' לעולם. זה יהיה הבסיס למילוי התפקיד של עם ישראל (ישעיהו מ"ג, י'): "אַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה'". "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ" (ישעיהו מ"ג, כ"א).
"בונים בחול ואחר כך מקדשים" (עי' מעילה י"ד ע"א). אנו בונים את המסגרת, והמסגרת של המדינה היא טובה ונכונה. עם כל הקושי אנו חיים במדינה מתוקנת. אנו מקבלים באהבה את כל הקשיים, משום שהדבר החשוב ביותר הוא לבנות מדינה מתוקנת. מולנו עומדים ארגונים ותנועות שאינם שייכים לעולם התיקון. גם כשיש להם מדינה – יש בה שחיתות, אנשים נעלמים, אין מסגרת מתוקנת ואין מחוייבות אמיתית לחוקים.
אנו צריכים להבין את השליחות הגדולה שיש בקיומה של מדינת ישראל. לא רק ארץ ישראל חשובה לנו, אלא גם מדינת ישראל. חשוב לבנות מסגרת מתוקנת, שהיא תהיה בעתיד כלי להופעת דבר ה' בעולם, "יסוד כסא ה' בעולם" (אורות ישראל ו', ז').
המדינה היא הצורה שדרכה תופיע התורה ויופיע דבר ה' בעולם, ולכן חשוב לבנותה, לחזקה ולשמוח בקיומה.
מתוך כך אנו צריכים לעמוד על חלקנו בענין.
המסגרת בנויה, והיא חזקה וטובה. עכשיו הגיע הזמן של התוכן, של האור שצריך להיכנס לתוך הכלי.
הקמת המדינה היתה מתוך הכרח של אנשים שרוצים לחיות ביחד ולכן הם מקימים לעצמם מדינה. אנו צריכים להתקדם לשלב הבא – זוהי מסגרת שצריך להיכנס לתוכה אור גדול. יש אידיאלים גדולים שצריכים להיות התוכן של מדינת ישראל.
התוכן מגיע על ידי לימוד תורה ובניית האישיות. בתחילה של כל אחד ואחד, ומתוך כך של הציבור.
בפרשה אנו מתחילים לפגוש את מושג הציבור – עמים ומלכים שמופיעים בעולם. בתקופה כזאת מופיע אברהם אבינו, שהולך לבנות עם שיוביל את העולם לתיקונו.
מתוך שכל אחד ואחד בונה את אישיותו, מופיע עין טובה וטוב לב – נוצר ציבור שזוהי דרכו. בתוך כל עם ישראל שכולו חביב ויקר לנו, יש לבנות קבוצה שתחיה לאור הערכים והמידות של התורה. אישיות מתוקנת, משפחות מתוקנות. משפחה היא אחת המסגרות שדרכן מופיע האור האלוקי, ועלינו להשקיע בבניית משפחות טובות, חזקות וגדולות. עלינו לעסוק בתורה, שהיא הבסיס לכל הדברים הנוספים. אלו הם אידיאלים גדולים שאנו מחוייבים להם בשלב הזה של התפתחות מדינת ישראל.
הדור שבנה את המדינה, את המסגרת – עשה את תפקידו בצורה טובה. חלק מהיכולת שלהם לבנות את המדינה כפי שהיא נבע מהכפירה, שהיה לה חלק בעזיבת הגלות ובשיבה אל הארץ, כפי שמסביר הרב קוק זצ"ל.
עכשיו הגיע הזמן של הכנסת התכנים הרוחניים אל המסגרת. גם אנו צריכים לעשות את תפקידנו בצורה טובה. לבנות שגרת חיים בגדלות, כדי להיות ראויים לדור שאנו חיים בו. כך נביא את מדינת ישראל לתפקידה בע"ה, לאורך ימים ושנים טובות.
ניתן לקבל את השיחה במייל בכל שבוע, בלי נדר, על ידי משלוח בקשה ל: metavhaaretz@gmail.com.
1 עי' בשיחות הרצי"ה לך לך סדרה ב', 15: "כשמגיעה אל אברהם אבינו הידיעה שקרובו נשבה, הוא מתגלה לא רק כענק בדבקות אלוקית… אלא גם כמצביא. אברהם אבינו נעשה פילדמרשל: "וירק את חניכיו"… הוא גייס את תלמידי ישיבתו… כדי להציל את בן אחיו השבוי, האפיקורוס והכופר..".