פרשה כב – סימן ח חלק ב וסימן ט
המדרש:
סוף פסקה ח
ומי קברו א"ר אלעזר בן פדת עופות השמים וחיות טהורות קברוהו, ונתן להן הקדוש ברוך הוא שכרן ב' ברכות שמברכים עליהן, א' לשחיטה, וא' לכיסוי הדם.
סימן ט
רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר כתיב (שם /תהלים/ לז) חרב פתחו רשעים וגו', חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם זה קין להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך זה הבל (שם /תהלים ל"ז/) חרבם תבא בלבם וגו', נע ונד תהיה בארץ, [ד, ט – י] ויאמר ה' אל קין אי הבל אחיך וגו' משל לאיפרכוס שהיה מהלך באמצע פלטיא, מצא הרוג ואחד עומד על גביו, א"ל מי הרגו, ואמר ליה אנא בעי ליה גבך, ואת בעי ליה גבי, א"ל לא אמרת כלום, משל לאחד שנכנס לגינה וליקט תותין ואכל, והיה בעל הגינה רץ אחריו, א"ל מה בידך א"ל אין בידי כלום, א"ל והרי ידיך מלוכלכות, כך אמר לו קין להקב"ה השומר אחי אנכי אמר לו הקדוש ברוך הוא הא רשע קול דמי אחיך צועקים וגו', משל לאחד שנכנס למרעה וחטף גדי אחד והפשילו לאחוריו, והיה בעל המרעה רץ אחריו, אמר לו מה בידך, אמר לו אין בידי כלום, אמר לו והרי הוא מפעה אחריך, כך אמר הקדוש ברוך הוא לקין קול דמי אחיך וגו', רבי יודן ורבי הונא ורבנן, רבי יודן אומר דם אחיך אין כתיב כאן אלא דמי אחיך דמו ודם זרעיותיו, רבי הונא אמר (מלכים ב ט) את דמי נבות, דם נבות ודם בניו אין כתיב כאן, אלא את דמי נבות ואת דמי בניו, דמו ודם זרעיותיו, רבנן אמרין (ד"ה ב כד /שמואל ב' ג כז/) וימת בדם יהוידע אין כתיב כאן, אלא בדמי יהוידע דמו ודם זרעיותיו אר"ש בן יוחאי קשה הדבר לאומרו, ואי אפשר לפה לפרשו, לב' אתליטין שהיו עומדין ומתגוששים לפני המלך אילו רצה המלך פירשן ולא רצה המלך לפרשן, נתחזק אחד על חבירו והרגו, והיה מצווח ואמר מאן יבעי דיני קדם מלכא כך קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה, לעלות למעלה לא היתה יכולה שעדיין לא עלתה לשם נשמה, ולמטה לא היתה יכולה לעמוד שעדיין לא נקבר שם אדם והיה דמו מושלך על העצים ועל האבנים.