לחיות עם פרשת השבוע – כיצד בונים את משכן הכנסת?
משוכתב ללא עריכה ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה
לפני שנתחיל בענייני הפרשה, שני דברים שקשורים לענייני השעה. כשאמרתי הבוקר את התהלים היומי (לכ"ב באדר), הגעתי לפרק של "ארבעה חייבים להודות", פרק ק"ז. ויש פסוק שחוזר כמה פעמים בצורות שונות:
ו. וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם.
יג. וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם.
יט. וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם.
כח. וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם.
אמרתי לעצמי, שחייב להיות בפסוק הזה משהו שקשור לנגיף הקורונה. עלה בדעתי, שהמילים "בצר להם" בגימטריא (367) זה בדיוק "קורונה". התרגשתי מאוד. הפסוק אומר: "ויזעקו אל ה'" מתוך המציאות של הקורונה – חשוב להתחזק ולזעוק בתפילה מעומק הלב לה' שישלח רפואה לכל העולם. ויש הבטחה – "ממצוקותיהם יצילם". בע"ה כולם יצאו מתוך המצוקה בבריאות ושמחה, ואריכות ימים ושנים טובות.
נקודה נוספת, הקשורה גם לפרשה. האור החיים הראשון על הפרשה כותב (שמות ל"ה, א'):
ויקהל משה וגו'. צריך לדעת טעם שהוצרך לומר "ויקהל", אחר שהוא דבר הרגיל בכל עת אשר יצוה דבר ה'. ונראה כי לצד שראו כי קרן עור פניו וייראו מגשת אליו, לזה הוצרך להקהיל את כולן לבל ימנעו קצת מהמורא, וזה שדקדק לומר "את כל עדת".
מדוע הוצרך משה להקהיל את כל עדת בני ישראל כאן באופן מיוחד? והרי בכל עת היה משה אומר לעם את דברי ה'?
בסוף הפרשה הקודמת נאמר שכשמשה ירד מהר סיני "קרן עוד פניו" (מזכיר את הקורונה…). עם ישראל התיירא להתקרב למשה, ולכן משה היה צריך להקהיל שוב את עם ישראל.
אנו נמצאים היום במצב דומה. אנשים יראים לגשת זה לזה, נמצאים בבידוד ולא ב"הקהל". אנו צריכים לדאוג שתהיה התקהלות כתשובה לבידוד ולריחוק. כמובן "ויקהל-פקודי" – ההתקהלות היא רק לפני הפקודות וההנחיות. התקהלות בלב, של חיבור לכל אדם. ובע"ה נצא מהמשבר ונחזור להתקהלות בפועל, כנגד היראה מהחיבור שיש עכשיו.
הזוה"ק עומד על משמעות הפסוק הראשון בפרשה (שמות ל"ה, א'):
וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשׂת אֹתָם.
כך אמרו בזוה"ק (ח"ב ויקהל, קצ"ה ע"א, בתרגום):
משום, כי בזמן שנמצאים רשעים, אלו החסידים והצדיקים הנמצאים ביניהם נתפשים בעונם… כעין זה, לולא אותו הערב רב שנתחברו בישראל, לא היו נענשים ישראל על חטא העגל.
ובוא וראה מה כתוב מקודם, "מאת כל איש אשר ידבנו לבו", שכולל הכל, ואפילו את הערב רב, משום שרצה הקב"ה לעשות מעשה המשכן מכל הצדדים, במוח ובקליפה. ומשום שהיו אלו ערב רב ביניהם, נאמר, "מאת כל איש אשר ידבנו לבו", לכלול אותם בין ישראל, שהם מוח. וכולם נפקדו להשתתף במשכן.
אחר כך נטה מין למינו, ובאו הערב רב ועשו את העגל, ונטו אחריהם מישראל כל אלו שמתו. וגרמו לישראל מות והריגה. אמר הקב"ה: מכאן ולהלאה, מעשה המשכן לא יהיה אלא מצד ישראל בלבד. מיד, "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'". וכתוב אחריו: "קחו מאתכם תרומה לה'", מאתכם ודאי, ולא כמקודם שכתוב, "מאת כל איש אשר ידבנו לבו". "ויקהל משה וגו'". מאיזה מקום הקהיל אותם. אלא משום שהערב רב ביניהם היה צריך משה להקהיל אותם וליחדם מביניהם.
בתחילת מעשה המשכן נאמר (שמות כ"ה, ב'):
מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי.
הקב"ה רצה לכלול את כולם, גם את הערב רב, בבנין המשכן. אבל הערב רב חטאו והחטיאו את ישראל בחטא העגל. במקום שהשותפות שלהם עם ישראל תרומם אותם, היא גרמה להוריד את כל ישראל אחריהם.
חטא העגל הוריד את עם ישראל ממדרגתם העליונה שהגיעו אליה – מדרגה של שחרור ממלאך המוות ומיצר הרע, מדרגה שבה אומות העולם כפופות לישראל ומקבלות את מעלתם1.
לכן עכשיו מקהיל משה מחדש "את כל עדת בני ישראל" – להפריד אותם מן הערב רב, ולבנות את המשכן על ידי בני ישראל בלבד.
דברי הזוה"ק מעוררים למחשבה בעניינים המנסרים בחלל המדינה כיום. יש מי שחושב לעשות שותפות עם אויבי ישראל. השותפות הזו לא מרוממת אותם, אלא משפילה אותנו. "קחו מאתכם" – יש דברים שצריכים להיבנות רק על ידי עם ישראל, בלא שיתוף של אחרים.
מקובל לקרוא לבנין הכנסת "משכן הכנסת". את המשכן בונים רק בני ישראל, בלא שותפות מבחוץ. חלילה לשתף מי שגרועים יותר מן הערב רב בענין זה.
אנו צריכים להתפלל על כך, שהדברים ייבנו בצורה נכונה. שמא קריאת פרשת "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל" באה לתקן את הדבר, בע"ה.
ענין נוסף.
בחטא העגל אמרו ישראל (שמות ל"ב, ד'):
אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
חכמים אומרים, ששם "אלהים" בנוי מן המילים "אלה" ו"מי". "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה" (ישעיהו מ', כ"ו). "מי זו הבחינה הנסתרת, "מילתא דאיתאמרת בשאלה". "אלה" – החלק הגלוי, שרואים אותו בעיניים.
לחלק הגלוי יש תוקף ומשמעות רק אם מבינים שיש "מי" שמסתתר מאחוריו. אם שוכחים את המי, נשארים עם "אלה אלהיך ישראל". כאשר נותנים משמעות רק לעולם החיצוני, ומאבדים את העולם הפנימי והשפעתו.
מעניין לשים לב, שפרשת ויקהל ופרשת פקודי מתחילות שתיהן במילה "אלה" המופיעה בפסוק הראשון.
ויקהל (שמות ל"ה, א'):
וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם.
מן המילה "אלה" לומדים חכמים את ל"ט המלאכות שהיו במשכן, שהן המלאכות שנאסרו בשבת (עי' שבת ע' ע"א).
המלאכות הם ענין השייך ל"אלה" – לעולם הגלוי, לעבודתו של האדם ולפרנסתו. המשכן מחבר את ה"אלה" אל ה"מי", אל המציאות הנסתרת. התיקון של ה"אלה אלהיך" בא ב"אלה הדברים" – בשמירת השבת. השבת נותנת משמעות רוחנית לכל המעשה הגשמי שהנעשה בששת ימי המעשה.
גם "אלה פקודי המשכן" – בא לתקן את "אלה אלהיך ישראל".
גם אם לפעמים נראה לנו שהעולם יוצא משליטה, אין זה כך. העולם איננו הפקר. הקב"ה, בחינת ה"מי", משגיח על העולם, על "אלה". חשוב להתחזק באמונה שכל המציאות המעשית הגלויה מונהגת על ידי המציאות הרוחנית. יש שם "אלהים", שברא את העולם, וגם את הדברים השליליים שבעולם. יש לדברים השליליים תפקיד ועלינו לתקן אותם, לחבר את המציאות המעשית אל המציאות האלוקית, את ה"אלה" אל ה"מי".
בע"ה נזכה לראות את ההשגחה האלוקית בצורה גלויה, ונזכה לרפואה.
אנו מזכירים פעמיים את הרפואה בתפילה. פעם אחת בתפילת שמונה עשרה בברכה השמינית, כנגד ברית מילה, החותמת: "רופא חולי עמו ישראל". ופעם אחת בברכת אשר יצר, החותמת: "רופא כל בשר ומפליא לעשות".
יש שתי בחינות של רפואה. יש רפואה של הגוף, של הבשר. בגוף יש מנגנון של שמירה על הבריאות ופינוי הפסולת. הקב"ה ברא את הבשר באופן של רפואה, וכשהגוף חי בצורה נכונה – יש לו יכולת להתמודד עם הקשיים והבעיות. זו הבחינה של "רופא כל בשר".
אך יש בחינה נוספת של רפואה שמיוחדת לישראל. גם אכילתנו שונה מאכילת האומות, וכך שאר דרכי חיינו. אנו אוכלים כשר, שומרים שבת ומלים את ילדינו. החיים על פי התורה מחייבים רפואה ישראלית מיוחדת, ואנו מתפללים על כך בתפילת שמונה עשרה.
בע"ה הקב"ה ישראל רפואה שלמה לכל חולי עמו ישראל, ומתוך כך – רופא כל בשר יתן כוחות לבריאה להתגבר על האויב בתוקף אותה, לטובה ולברכה, לאורך ימים ושנים טובות, בבריאות ובשמחה.
ניתן לקבל את השיחה במייל בכל שבוע, בלי נדר, על ידי משלוח בקשה ל: metavhaaretz@gmail.com.
ניתן לקבל את השיחה בוואטסאפ, על ידי משלוח בקשה למספר: 052-7906438, ושמירת המספר באנשי הקשר.
1 עי' אורות המלחמה, ד': "לולא חטא העגל היו האומות יושבות ארץ ישראל משלימות עם ישראל ומודות להם, כי שם ד' הנקרא עליהם היה מעורר בהן יראת הרוממות, ולא היתה שום שיטת מלחמה נוהגת, וההשפעה היתה הולכת בדרכי שלום כבימות המשיח. רק החטא גרם ונתאחר הדבר אלפי שנים, וכל מסבות העולם הנן אחוזות זו בזו להביא את אור ד' בעולם, וחטא העגל ימחה לגמרי וממילא כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ד', והעולם יתוקן באורח שלום ורגשי אהבה, ונעם ד' יוחש בכל לבב, לענג רוח ולעדן נשמה ולכל בהם תחיה נפש כל חי".