לחיות עם פרשת השבוע – לנקות את האויר מוירוסים
משוכתב ללא עריכה ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה
הגמרא במסכת ערכין דורשת סמיכות פרשיות מפסוקים בפרשת השבוע. כך נאמר בתורה (ויקרא ז', ל"ז – ח', ב'):
זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי בְּיוֹם צַוֹּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנֵיהֶם לַה' בְּמִדְבַּר סִינָי.
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ וְאֵת הַבְּגָדִים וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִים וְאֵת סַל הַמַּצּוֹת.
דרשו על כך חכמים (ערכין ט"ז ע"א):
אמר ר' ענני בר ששון: למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות, לומר לך: מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין. כתונת מכפרת על שפיכות דמים, דכתיב (בראשית ל"ז): "ויטבלו את הכתנת בדם". מכנסים מכפרים על גילוי עריות, דכתיב (שמות כ"ח): "ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה". מצנפת מכפרת על גסי הרוח, כדרבי חנינא, דאמר רבי חנינא: יבא דבר שבגובה ויכפר על מעשה גובה. אבנט מכפרת על הרהור הלב, אהיכא דאיתיה. חושן מכפר על הדינין, דכתיב (שמות כ"ח): "ועשית חושן משפט". אפוד מכפר על עבודה זרה, דכתיב (הושע ג'): "אין אפוד ותרפים". מעיל מכפר על לשון הרע, אמר הקב"ה: יבא דבר שבקול ויכפר על מעשה הקול. ציץ מכפר על מעשה עזי פנים, כתיב הכא (שמות כ"ח): "והיה על מצח אהרן", וכתיב התם (ירמיה ג'): "ומצח אשה זונה היה לך".
הגמרא תמוהה. הכיצד הבגדים מכפרים? גם על הקרבנות יש להבין כיצד הם מכפרים, אך אין זה החידוש של פרשה זו. בכל התורה אנו מכירים שאדם שחטא מביא קרבן ומתכפר לו. יתכן שבהבנת הכפרה של הבגדים, נוכל להבין בצורה עמוקה יותר גם את כפרת הקרבנות.
אך כפרת הבגדים איננה מובנת. אדם דיבר לשון הרע, חלילה. הכהן לובש את המעיל – ועוונו מכופר? הוא ממשיך לדבר לשון הרע, והמעיל מכפר כל העוון? כיצד לבישת הבגדים על ידי הכהן מכפרת על עוונו של האדם?!
ננסה לעמוד על משמעות הדברים, לאור כמה מקורות בדברי הרב קוק זצ"ל. בע"ה הדברים יאירו גם את התקופה המיוחדת שאנו חיים בה כיום.
א.
בסוף ספר "ראש מילין", ספר עמוק שכתב הרב קוק על מהות האותיות, מביא הרב קוק כמה הערות. כך כתב שם (הערה ג'):
כוחות המתגלים בעולם בצורות מסומנות, ציורים המתגלים בנפש בתוארים מיוחדים, אינם באים מתוך האפס לידי מציאות, אלא הם יורדים מתוך מעלה עליונה במציאות, שמתוך גבורתה ועשרה אין כל תואר יכול לסמנה, למידה מוגבלה המחשיכה את אורם ומתוך כך הננו חשים אותם בדמות כוחות פרטיים, ציורים מפורטים, ואותיות בולטות ומצטרפות.
יש באדם כוחות שונים, שמופיעים באדם במעשים ובפעולות שונות.
אין זה נכון לומר, שהאדם יצר את הכח הזה שבקרבו, את המעשה שהוא עושה, "מתוך האפס". לא האדם הוליד את הכח ואת המעשה. יש בעולם מציאות אינסופית עליונה, שאין אנו יכולים להשיגה ולהגדירה. המציאות העליונה הזו יורדת ומצטמצמת עד שהיא מגיעה אל העולם שלנו, אל צורה שבה אנו יכולים להשיגה ולהגדירה, וכך היא מופיעה בכח מכוחות האדם, ובמעשיו של האדם.
למשל, רצונו של האדם. כך כתב הרב קוק זצ"ל (אורות הקודש ח"ג עמ' ל"ט):
אי אפשר להבין את פליאת הרצון של האדם, בכל פאר חופשו, רק בתור ניצוץ אחד מהשלהבת הגדולה של הרצון הגדול שבכל ההויה כולה, הופעת רצון רבון כל העולמים, ברוך הוא.
רצונו של האדם, המתבטא בחופש הבחירה שלו, הוא פלא גדול. הפלא הזה מובן כשמבינים שרצונו של האדם הוא ניצוץ מהרצון האלוקי האינסופי. אחר צמצומו וירידתו, מתלבש הרצון בנפש האדם ומתגלה בכח הרצון שאנו מכירים.
ובמקום נוסף (אורות הקודש ח"ג עמ' מ"ה):
מסתכלים בצורה הנפלאה של רצון האדם, זהו האור הרוחני העשיר, החובק בכחו המון כחות, והמון תולדות, זהו האור המעופף במרץ כל כך נפלא, יורד תהומות ועולה שחקים, זהו המתקטן ומזדער עד אין גבול ותפיסה, והמתגדל ומתרחב עד אין קץ למרחב. כשרואים את זהרוריו הרבים, את סעיפיו, עולמיו הנפלאים, כל החן ההוד והתפארת, כל הגבורה החכמה והמלאכה, כל הישות והעצמות, איך הכל בו קשור וחבוק, מיד עומדים על שייכותו העצמית למקורו, למרום הקודש.
והננו משיגים, כי רצון זה, שאנו פוגשים אותו בתוכיותנו בצורתו הזעירה, ספוג הוא בצמצומו מרצון של מעלה, מרצון אור העולמים…
כשמתבוננים ברצונו של האדם, ניתן לעמוד על "שייכותו העצמית למקורו" – מקורו הוא ברצון האלוקי העליון, וממקום עליון זה ירד והצטמצם עד שהופיע בעולם בדמות כח הרצון האנושי.
ועוד (אורות הקודש ח"ג עמ' נ"ב):
ודאי הוא שתכונת התפלה שהיא פועלת הוא מפני התעמקות הרצון, ורצונו של אדם הוא שביב מהרצון העליון הכללי, רצון היוצר, אשר נעשה בחפצו כל.
לא רק כח הרצון הוא כח הנובע מעולם עליון, אלא כל התכונות שבנפש האדם, באות ממציאות עליונה, מן האינסוף. מן המקור העליון יורד הכח ומצטמצם ומגיע אל האדם. האדם יכול להשתמש בכח זה לטובה או לרעה, על פי רצונו ועל פי עולמו ובחירתו.
ב.
עניינם של הבגדים.
בפנימיות התורה, מטרתם של הבגדים – הלבושים – היא לצמצם את האור. כשיש אור גדול, יש צורך לצמצם ולהקטין את האור כדי שיכול האדם לקבל אותו.
כשאדם רוצה להתבונן בשמש, הוא מרכיב על עיניו משקפי שמש, המכסים ומלבישים את האור. האור מגיע לעינים בצורה מוקטנת, וכך הוא יכול להתבונן בו וליהנות ממנו.
כאשר אדם אומר רעיון גדול, והשומע לא מבין את הדברים – הוא אומר משל. המשל מלביש את הרעיון הגדול בדוגמא או בסיפור, וכך מקטין אותו, ומאפשר לשומע להבינו.
לאדם יש אידיאל גדול. כדי שהאידיאל יוכל להופיע בעולם, הוא נדרש להלבישו במסגרת של ארגון, עם משרד ועובדים ותכנית פעולה ודברים נוספים הפורטים את האידיאל לפרוטות, אך מאפשרים לו להופיע בעולם.
המציאות האלוקית העליונה מופיעה בעולם על ידי לבושים, המלבישים ומסתירים את האור, וכך מאפשרים לו להופיע בעולם.
אחד הביטויים לכך הם בגדי הכהונה. לכל בגד צורה מיוחדת וענין מיוחד, המורידים לעולם אור מיוחד.
ג.
עניינם של הכהנים מתבאר על ידי הרב קוק זצ"ל (שמונה קבצים ו', צ"א):
המחשבה האלהית בצורתה החיה המעשית, היא המחשבה המצורפת לעבודת המקדש, שאי אפשר לה להיות בתיקונה כי אם על ידי העבודה המעשית של הקרבנות, ודוקא על ידי כהנים בני אהרן. הם הם המסוגלים להחיות את המחשבה האלהית באופן שחייה יהיו חיי כל, חיי כל יסוד ודומם, חיי כל צמח וחי, חיי כל אדם וגוי, חיי כל ישראל, וכל צבאי צבאות מרומים…
התפקיד של הכהנים הוא להוריד לעולם את המחשבה האלוקית. "כי בם בחר ה'" – הם החלק הרוחני של עם ישראל, ודרכם מתבצע הקשר של עם ישראל לקב"ה.
הכהנים עובדים במקדש, משום שהם מופיעים את הקדושה בעם ישראל. קדושת הכהונה שבהם דורשת מהכהנים להיות טהורים, כדי להיות ראויים ומוכנים לבוא אל הקודש ולהופיע את הקדושה בעם ישראל.
לאור היסודות הללו, ניתן להבין כיצד הבגדים מכפרים.
אדם ששופך דמים, חלילה, הרי שזה תוצר של מידת הכעס שלו. אש הכעס שבקרבו התפרצה ללא גבול, וגרמה לו לחטא כה נורא.
הכעס לא מתחיל מהאדם. כמו כל הכוחות שבאדם, גם מקורו של הכעס במציאות האינסופית. יש בעולם אנרגיה של אש. מגמתה היא, כמובן, לטובה – כמו האש השורפת את הקרבנות "לריח ניחוח". כאשר האש האינסופית הזו יורדת אל האדם, היא מתלבשת בנפשו. אם מציאותו של האדם היא מציאות מלוכלכת ולא טהורה, האש עלולה להתפרץ בכעס גדול ובשפיכות דמים. לא האדם הוליד מקרבו את כעס, אלא המפגש של כח האש האלוקי עם נפשו המקולקלת – הוליד את הכעס ואת תוצאותיו.
כך גם חטא של עריות. יש היכל עליון, "היכל האהבה". משם בא הרצון של האדם לקשר, ומשם באה תאוות המין. מגמתם היא ליישב את העולם ולהוריד לעולם נשמות. כאשר האור העליון הזה יורד אל העולם, הוא פוגש את האדם ואת המציאות שלו. אם מציאותו של האדם מקולקלת ומלוכלכת – עלול האור הזה להופיע כתאוה של עריות.
כל כח שיש באדם, מקורו באור אלוקי אינסופי, שיורד בצורה קטנה ומצומצמת אל האדם. האדם משתמש בכח הזה על פי אישיותו ובחירתו, לטובה או לרעה.
תפקידם של בגדי כהונה הוא להוריד לעולם את המציאות האינסופית של האש ושל האהבה – לעולם נקי. הכהנים הם טהורים ונקיים, ועל כן כשהאור האלוקי פוגש את הכהנים, הוא מופיע בעולם בצורה נקיה. האור האלוקי פוגש את הכהנים ואת המציאות הטהורה של המקדש, ומתוך האויר הנקי של המקדש – הוא מנקה ומבסם את העולם כולו.
מכח המפגש של האור האלוקי עם הכהנים, גם כל אדם מקבל כח להשתמש בכוחות הללו לטובה. הכוחות הגיעו לעולם דרך הכהנים, ולכן הם הגיעו בצורה נקיה וטהורה.
כך בגדי כהונה מכפרים. כפרה היא נקיון. בגדי הכהונה מנקים את אויר העולם מכל הוירוסים השליליים שיש בו. בצורה כזו גם הדבר השלילי ביותר הופך להיות חיובי. כאשר מנקים את השימוש לרעה, מתגלה הכח במקורו ובמגמתו הטובה שמכוחה הגיע לעולם.
גם כפרת הקרבנות מובנת בדרך זו. הכוחות השליליים שבאדם באים מהנפש הבהמית שבו. כאשר מקריבים בהמה לה', הקרבנות מעלים את הכוחות הבהמיים לגבוה, בצורה טהורה וקדושה. הקרבת הקרבן מנקה את האנרגיות השליליות מאויר העולם, והכוחות כולם יכולים להופיע בצורה טובה. הכפרה היא הנקיון של המציאות מהשלילה שיש בה, ומכח הכפרה נבנה העולם בצורה חיובית, נקיה וטהורה.
הקרבנות מנקים את הנפש הבהמית, ומפגישים את האנרגיות האינסופיות עם נפש טהורה. האדם עולה למקדש, פוגש את הכהנים בטהרתם, מקריב את הקרבן ומנקה את נפשו. כאשר נפשו הנקיה פוגשת את אש הגבורה או את היכל האהבה – היא משתמשת בהם לטובה. כך פועלת כפרת הקרבן.
העולם כולו נמצא כרגע במציאות לא פשוטה. יש וירוס שמתפשט באויר העולם ופוגע באנשים רבים.
גם הוירוס לא נולד פתאום בסין. גם הכח של הוירוס מקורו בכח אינסופי. מטרתו המקורית היא חיובית, כמו חיידקים רבים שיש להם תפקיד בבריאות העולם והם מכלים את הרע. גם הוירוס הזה בא כדי לכלות את הרע מן העולם. בירידתו של הכח הזה לעולם, הוא פוגש את האויר של העולם – והאויר הזה מלוכלך במחלוקות, בלשון הרע וברכילות. המפגש הזה הופך את הכח לשלילי ומזיק לעולם.
עם ישראל, "ממלכת כהנים וגוי קדוש", צריך למלא את תפקידם של הכהנים – לנקות את האויר, להוריד לעולם את האנרגיות של הדיבור ושל האש בצורה נקיה. לא אש המחלוקת, אלא "אש תמיד תוקד על המזבח", אש טהורה ונקיה. לא דיבור שמפלג אלא דיבור שמחבר ומקרב.
תפקידנו בעת הזאת הוא לנקות את האויר מלשון הרע, ממחלוקת. לתקן את ערכי המשפחה כדי שיופיעו בצורה טהורה ונקיה. כאשר הוירוס יפגוש אויר נקי – הוא יופיע בצורה הטובה שלשמה הוא נברא. אנו צריכים לקרוא לכל העולם לנקות את האויר, ולהיות הראשונים שפועלים בכך – להתחבר ולהתאחד.
בע"ה תקום ממשלת אחדות, שתהיה ביטוי לאחדות הפנימית בעם ישראל, לעזרה ולחסד שיש בעם ישראל. בע"ה נפעל לנקות את לשוננו. כך ננקה את האויר, והכל יתהפך לטובה ולברכה, לגילוי הדברים הגדולים שהקב"ה מכין לנו בתקופה גדולה זו.
נזכה בע"ה לגאולה שלמה בבריאות ובשמחה.
חג כשר ושמח!
ניתן לקבל את השיחה במייל בכל שבוע, בלי נדר, על ידי משלוח בקשה ל: metavhaaretz@gmail.com.
ניתן לקבל את השיחה בוואטסאפ, על ידי משלוח בקשה למספר: 052-7906438, ושמירת המספר באנשי הקשר.