פרשה כו – סימן ו – חלק ב'
המדרש:
א"ר יודן בן בתירה עוד איני דן את הדין הזה לעולם, ר' הונא בשם רבי יוסף אמר לא אוסיף לא אוסיף ליסגי ליסגי, רבנן אמרי לא אוסיף לבני נח, לא אוסיף לדורות, אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהן והן לא בקשו הרי אני משגמן ביסורין, אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהן, והן לא כחשו, הריני משגמן אלו באלו, דאמר רבי אלעזר אין לך שהוא מתחייב באדם הזה אלא אדם כיוצא בו, רבי נתן אומר אפילו זאב וכלב, רבי הונא בר גוריון אמר אפילו מקל אפילו רצועה, הדא הוא דכתיב (ישעיה ט) כי את עול סבלו ואת מטה שכמו שבט הנוגש בו החתות כיום מדין, כיום הדין, אמר רבי אחא אף אילני סרק עתידין ליתן דין וחשבון, רבנן אמרי מהכא (דברים כ) כי האדם עץ השדה מה האדם נותן דין וחשבון אף עצים נותנין דין וחשבון.