פרשה כו – סימן ז – ח"א
המדרש:
[ו, ד] הנפלים היו בארץ בימים ההם, ז' שמות נקראו להם, אימים, רפאים, גבורים, זמזומים, ענקים, עוים, נפילים, אימים, שכל מי שראה אותן היתה אימתן נופלת עליו, רפאים, שכל מי שראה אותן היה לבו רפה כשעוה, גבורים, רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן אמר מוח קוליתו של של אחד מהם היתה נמדדת י"ח אמה, זמזומים, א"ר יוסי בר חנינא מנטרומין מגיסטי מלחמה, ענקים, רבנן ורבי אחא, רבנן אמרו שהיו מרבים ענקים על גבי ענקים, (פירש תכשיטין) רבי אחא אמר שהיו עונקים גלגל חמה, ואומרים הורד לנו גשמים, עוים, שצדו את העולם ושהוצדו מן העולם שגרמו לעולם שיצוד היך מה דאת אמר (יחזקאל כא) עוה עוה עוה אשימנה, אר"א בר"ש שהיו בקיאים בעפרות כנחשים, בגלילא צוחין לחויא איויא, נפלים שהפילו את העולם, ושנפלו מן העולם ושמלאו את העולם נפלים בזנות שלהם.