סוכה ה' (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י והרב קוק.
סוכה ה' (ע"ב):
אמר רב אחא בר יעקב רב הונא פני פני גמר כתיב הכא אל פני הכפרת וכתיב התם מאת פני יצחק אביו.
פני הכפרת מדבר על כפרת יוה"כ ופני יצחק בברכתו ליעקב (בראשית כ"ז, ל'):
ויהי כאשר כילה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצוא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשיו אחיו בא מצידו.
נראה שיש כאן לימוד נפלא הבא ללמד על פני הכפרת.
התורה מדגישה שיעקב יצא מאת פני אביו ולא יצא מיצחק אביו.
פני יצחק האירו בשלמותם אל עבר יעקב בעת ברכתו. כל החושים פנו אל עבר יעקב בהארת פנים בברכה.
יצחק שמע את יעקב ואמר "הקול קול יעקב".
יצחק הסומא כהה העיניים ראה את גן עדן בלבו, והריח את ריחו וברך בפיו כמו שנאמר (שם, כ"ז):
וייגש ויישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר בירכו ה'.
יצחק אמר לעצמו:1 רְאֵה, בראיה פנימית, את הריח, ריח גן עדן2.
כל פני יצחק האירו.
ילפינן פני פני שאף פני הכפרת כפני אדם הם. הכפרת לשון כפרה.
שם מקור הברכה והכפרה לישראל. פני הכפרת הם "מקור ההארה שאורה של תורה בשרשה יוצא משם בתור אספקלריא מאירה" (עולת ראי"ה ח"א קס"ז). על כן באה משם הכפרה. זה מקור עבודת זריקת הדם ביום הכיפורים על פני הכפרת, הוא באותה הארה של פני הכפרת.
פני הכפרת ביוה"כ, פנים מאירות הם כפני יצחק אבינו בעת ברכתו ליעקב.
על כן שיעורם כשיעור פני אדם שאין בהם פחות מטפח. טפח הוא השיעור הקטן של שטח הנקרא מקום3,4.
הגזירה השוה, משוה בין פני הכפרת לפני יצחק. אף כי שונים המה בהופעתם החיצונית בפנימיותם שוין הן5. שניהם מופיעים את הברכה ממקורה העליון ופני שניהם מאירות וממתקות הדין בשרשו6.
1 עי' אבן עזרא שכתב "ראה – דבור על הלב" וביארו מפרשי הראב"ע על שם הכתוב "לבי ראה הרבה חכמה".
2 כפרש"י ע"פ חז"ל שנכנס עם יעקב ריח גן עדן.
3 עי' עירובין ע"ט (ע"ב) – פ' (ע"א) "אמר רב יהודה חבית של שיתופי מבואות צריך להגביה מן הקרקע טפח… ומגביה מן הקרקע משהו מאי משהו נמי דקאמר טפח".
4 עי' ברמ"ק ערכי הכינויים שמקום הוא בתפארת. ועל כן מתאימה גזירה שוה ללמוד שיעור מינימום למקום.
5 לשון הרב קוק בגזירה שוה: "וכשאור ההשויה פוגש את האור השני המתיחש אליו הרי הכח הפנימי של אור דבר ד' מבטא את הדבור בצורה שוה במלולה. אע"פ שמצד ההתלבשות החצונה הענינים נראים כרחוקים זה מזה, אבל אוצרי החיים הפנימיים שלהם יש להם מהלך אחר, שמתחת למה שנראה ומוחש נפגשת שם השוואה נפלאה".
6 עי' בפירוש רבינו בחיי על שמות כ"ה, י': "וכפורת מלשון כפרה ותשובתה לשורשה אי אפשר מבלתי הכפרה ומבלתי ידיעת התורה שהיא משיבת נפש לשורשה. והעולה לך מזה כי עם ידיעת התורה שבארון הנפש והשכל לקוחים ונאצלים מכסא הכבוד מתעלין למעלה וחוזרים לשורשם, ומזה אמר הכתוב סוככים בכנפיהם על הכפורת לרמוז כי שם שורשה, ואמר פורשי כנפים למעלה על שם שמתעלים למעלה למעלה".