נזיר ה' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
נזיר ה' (ע"א):
ויליף "ימים" "ימים" מבתי ערי חומה מה התם י"ב חדש אף כאן י"ב חדש.
ג"ש ימים ימים מופיעה בנזיר דף ה', נזיר עולם מגלח כל י"ב חדש, וילפינן מאבשלום שנאמר בו ימים וילפינן ימים ימים מבתי ערי חומה.
ויש ג"ש בכתובות נ"ז שנותנין לארוסה בתולה י"ב חודש, וילפינן "ימים" מ"ימים" מבתי ערי חומה.
נראה שעצם הענין ששנה נחשבת לזמן היוצר קביעות לדבר מתבטא בבתי ערי חומה. עד שנה שאדם גר בביתו עדיין נחשבת דירתו ארעית. רק אחרי שנה, נחשבת ישיבתו לקביעות, שכבר אי אפשר לגאול הבית ולהוציאו משם. הרי זה זמן ממוצע, שלא אמרינן שמיד שדר בבית הרי זה קבוע, וכן לא אמרינן שלעולם אפשר לגאול אלא זה זמן ממוצע וממוזג.
הרי שהדין ממוצע ועל כן ילפינן ליה בג"ש שהיא מידה ממוצעת כלשון האר"י1.
אף המילים "ימים "ימים"2 מתאימות ללימוד בגזירה שוה. שנה מצד עצמה היא במידת התפארת משום י"ב חדשי השנה שהם בבחי' י"ב גבולי אלכסוניו של התפארת.
כינוי השנה בשם "ימים" "ימים תהיה גאולתו" אף הוא מבטא את צירופם של מידות שונות וכוחות שונים להיות מציאות אחת כמו התפארת הכוללת ו"ק להיות אחד. כל יום מאיר בתכונתו וצירוף הימים, לכלל שנה הוא מכח התפארת המצרפת ומאחדת, בהיותה קו אמצעי הכולל את כולם.
נראה שגם לפי הרמ"ע מפאנו3 יש לומר שעד שנה עדיין כוחות אחרים שותפים ומפריעים לקשר ולקביעות. בנערה המאורסה עד י"ב חודש עדיין ברשות עצמה ולא "נחלטת" לבעלה ומי"ב חדש "אוכלות משלו ואוכלות בתרומה" והרי כל הכוחות החיצוניים מסתלקים והאשה שייכת לבעלה באופן מוחלט.
המקור מבתי ערי חומה, שבהם עד י"ב עדיין הבעלים הקודמים שייכים לבית, ואין שייכתו לדרים בו אלא שייכות ארעית חיצונית. אחר י"ב נחלט הקשר ונגזרים כל הקשרים החיצוניים.
אף בנזיר עולם עד י"ב חודש עדיין מגדל השיער ואינו נחשב שלמות שער נזיר . אחר י"ב אז נחשב לגודל מושלם "משום כבודו" ויכול לגלח.
1 לשון האר"י בג"ש: "לפעמים תקבל מתפארת שבתפארת, שהוא מכריע בקו השוה בין החו"ג, ואז יהיה העולם נידון בדרך ממוזג, לא רחמים גמורים ולא דין גמורים, אלא גזרה שוה לשניהם, ממוצעת בסוד התפארת".
2 לפי הרב קוק שהמילים מלמדות על השווי הפנימי ועי' קול הנבואה שגזירה שוה לשון מילה.
3 שלמד לשון גזירה וסירוס הקליפות כלשונו: "גזירה שוה והיא פעולת התפארת הגוזר ומסרס הקלפות בכח עליון כי הוא מכריע למעלה בין חכמה ובינה להשואת מדותיהן ליתן את האמור של זה בזה".