סוטה ל"ה (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

סוטה ל"ה (ע"ב):

נמצאת אתה אומר שלשה מיני אבנים היו אחד שהקים משה בארץ מואב שנאמר בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר וגו' ולהלן הוא אומר וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת וגו' ואתיא באר באר ואחד שהקים יהושע בתוך הירדן שנאמר ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן ואחד שהקים בגלגל שנאמר ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו וגו'.

עי' מהרש"א שדן מדוע היו צריכים אבנים בעבר הירדן בארץ מואב וכתב שאבנים אלו הן כנגד תורה שבכתב ואבנים של המזבח בהר עיבל כנגד שכר ועונש, שאילו עיקרי תורה.
נראה ש"באר" הוא התפשטות התורה וגילויה בעולם. "לוחות ושברי לוחות מונחים בארון" ומבטאים עצם מציאות תורה בישראל ובעולם. כמו נשמה הגנוזה בגוף כך תורה נמצאת בארון בעולם.
ביאור התורה הוא גילויה בעולם והתפשטותה עד כל אחד ואחד מישראל ומבאי העולם.
כמו הבאר המגלה את המעיין ומאפשרת להשתמש במימיו, כך ביאור התורה על האבנים מגלה את התורה ומאפשרת ללומדה ולקיימה.
עניינה של הבאר הוא גילוי הנעלם והרחבתו והתפשטותו על פני המציאות. חשובה לנו הידיעה הנלמדת בגזירה שוה, שמשה הוא שכתב את התורה על האבנים בעבר הירדן. בארץ ישראל ראויה התורה להתבאר ולהופיע במציאות הגלויה. משה הוא המתחיל במלאכת קדש זו.
גזירה שוה מיוחדת לגילוי הנעלם¹. כל התורה מגלה לנו את פנימיותנו ופנימיות המציאות. האבנים הם ביטוי מובהק לכח זה של התורה לגלות נעלם. על כן למדו "באר" "באר" שהוא גילוי הנעלם בגזירה שוה, ללמדנו על גילויה של תורה על האבנים על ידי משה רבינו.

---

 

¹ עי' במבוא לגזירה שוה.

 

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *