קידושין ל"ד-ל"ה – לימוד מבנין אב
כל מצוות עשה שהזמן גרמן נשים פטורות.
למסקנת הגמרא מקור הדין והאסמכתא בתורה לדין זה הוא תפילין.
למ"ד שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין נשאר שילפינן במידת בנין אב מתפילין (ל"ד ע"א):
גמר מתפילין מה תפילין נשים פטורות אף כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות.
רש"י בדף ל"ד (ע"ב) בד"ה ואדילפינן מתפילין לפטורא כתב וזו לשונו:
… דגמר כל מצות עשה שהזמן גרמא מתפילין לפטור את הנשים בבנין אב דמה מצינו בתפילין.
לימוד זה נשאר למסקנה למ"ד שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים.
למ"ד שני כתובים הבאין כאחד מלמדים, המקור לפטור נשים הוא גם מתפילין אלא שהוא בהיקש כלשון הגמ':
אמר רבא פפונאי ידעי לה לטעמא דהא מילתא ומנו רב אחא בר יעקב אמר קרא והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך הוקשה כל התורה כולה לתפילין מה תפילין מ"ע שהזמן גרמא ונשים פטורות אף כל מ"ע שהזמן גרמא נשים פטורות.
ופרש"י:
הרי כל התורה הוקשה לתפילין ולא שבקינן הקישא וגמרינן מבנין אב ממצה והקהל לזמן גרמא ולא מתלמוד תורה ופדיון הבן לשלא הזמן גרמא.
בשני הלימודים – בבנין אב ובהיקש – המיוחד שבמצות תפילין היא, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא. זו הגדרה מיוחדת למצות תפילין ובזה היא מתייחדת עד שנעשית מקור לכל המצוות שהזמן גרמא.
מידת בנין אב מתבארת ע"י האר"י שהיא הנהגת התפארת בנטותה לצד נצח או הוד.
התפילין פאר הם לישראל ובודאי שייכים למידת התפארת.
אותו פאר עליון יורד וחודר אל הראש והיד ומופיע את הקדושה בתוך חיי הבשר, בתוך המציאות הזמנית המעשית.
כך היא לשונו של הרב בעולת ראי"ה בביאורו את מצוות תפילין (עמ' כ"ב – כ"ד):
התפילין הם עז לישראל פארנו החבוש עלינו הודנו והדרנו.
התפארת האלהית אשר נתגלתה בכנסת ישראל, במהות נשמתה, ביסוד חייה הכלליים, חודרת היא בכל נשמת כל יחיד ויחיד מיחידיה…
הננו נגשים להחשיף את האור האלהי על כל היסוד המעשי כולו, על כל עולם החיים, על כל מערכות הטבע, ועל כל התוכן של האישיות המיוחדה והמוגבלה במיצריה בהתאחדה עם הטבעיות הגופנית, לגלות על ידי האור העלום, המושרש במרומי הקודש… את כל האורה הגלויה, המוטמנת בכל התגלותה במעבה הכחות החמריים… משום היסוד הזה הרינו באים ממדת ההתענגות השירית, העומדת מעל לכל ערך של מטרה וכוונה, אל המידה המוגבלת, ששם הכוונה היא באר חייה והופעת רוחניותה.
יש בתפילין בחינה של תפארת שהיא אב, שזה החלק הקדוש הפנימי, בנטותה לצד נצח או הוד, שהם מבטאים את התגלות הקדש הפנימי בחיי הבשר והטבע.
התפילין היא מצווה שהזמן גרמא. שייכת היא למציאות הזמנית הטבעית והיא בנין אב לכל קדש פנימי המתגלה במצות עשה שהזמן גרמא.