ברייתא דרבי ישמעאל – לימוד משני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם
בברייתא דרבי ישמעאל:
שני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא השלישי ויכריע ביניהם, כיצד?
כתוב אחד אומר: וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר.
וכתוב אחר אומר: מן השמים השמיעך את קולו ליסרך,
הכריע השלישי: כי מן השמים דברתי עמכם, מלמד שהרכין הקדוש ברוך הוא שמי שמים העליונים על ההר ודבר עימהם מן השמים.
וכן הוא אומר: ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו.
לברייתא זו יש נוסחא אחרת המחליפה את הפסוקים. כך מובא בספרו של רבי שמשון מקינון על הברייתא דר' ישמעאל:
כתוב אחד אומר: וירד ה' על הר סיני
וכתוב שני אומר: מן השמים דיברתי עמכם
הכריע ביניהם: מן השמים השמיעך את קולו ליסרך
מלמד שהרכין הקב"ה שמי השמים העליונים על ראש ההר ודבר עימם מן השמים
ובאבודרהם יש עוד נוסחא שלישית. עיי"ש.
נראה בדומה למה שפירשנו את הפסוקים בסוף פרשת נשא כפי שהביא רש"י מן המדרש שבדיבור ה' עם משה יש שתי בחינות האחת דיבור לפי המקבל והשניה דיבור לפי המשפיע. עיי"ש. כך גם בלימוד זה. מצד אחד דבר ה' מהר סיני צריך לבא לפי יכולת המקבלים לשמוע בחי' "קול ה' בכח בכחו של אחד ואחד"1 מצד שני התורה עליונה היא למעלה מכח המקבלים וראויה שתהיה לפי המשפיע על מנת שתרומם את החיים והעולם.
כך היא לשון הרב בשמונה קבצים (א' תס"ב, מובא באורות הקודש):
למה באה השבירה? לפי שהאלוהות נותנת היא לפי כוחה והמקבל מוגבל הוא, אם כן תהיה הטובה מוגבלת. על כן נותן הוא הטובה בלא שיעור לפי מידתו, ותהיה אלוהית בלתי גבולית. וכו' עיי"ש עוד.
עוד כתב השפת אמת פרשת יתרו על הפסוק "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם" ודרשו חכמים פסוק זה על התורה שהיא גם בחי' קנין וגם בחי' מתנה. וכתב:
כי בודאי התחלת הכל צריך להיות במשפט על פי עבודת האדם ואח"כ זוכה האדם קצת לדבקות בתורה שוב מצד התורה עצמה היא מתנת חינם.
הרי שיש שתי בחינות האחת על פי כח המקבלים יגיעתם וקניינם והשניה לפי כח התורה ועל כן נחשבת היא גם כן קנין וגם מתנה.
אלו הם הכתובים המכחישים זה את זה וההכרעה אינה מבטלת איזה צד מהם אלא כוללת שתי הבחינות שגם מן השמים השמיע וגם קיבלו התורה על פי כח המקבלים בארץ על ידי שירד הקב"ה על הר סיני.
1 כך לשון הרמח"ל אדיר במרום עמ' צ"ג: "אמנם צריך שתדע, שהקו הנכנס בחלל אינו פועל לפי בחינת עצמו, אלא לפי ההכנה המושרשת ברשימו המקבל אותו. וזה סוד גדול, אבל היה צריך ביאור רחב הרבה, כי באמת זהו גורם ענין הבחירה ופעולת מעשה האדם, שאין המשפיע משפיע לפי בחינת עצמו אלא לפי בחינת המקבל ממנו. וסוד הזה נתפרש במאמר, בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו וכו' (זח"א טו א). כי סוד הגליפין האלו, הוא כמו מי שחופר נהרות להוליך בהם המים, ואז המים מוכרחים להתהלך לפי מהלך הנהרות שהם מוצאים לפניהם".