מנחות ס"א – לימוד מגזירה שוה
מנחות ס"א:
מאי רבי אליעזר בן יעקב דתניא ולקח הכהן לימד על הבכורים שטעונין תנופה דברי רבי אליעזר בן יעקב מאי טעמא דראב"י גמר יד יד משלמים כתיב הכא ולקח הכהן הטנא מידך וכתיב התם ידיו תביאנה מה כאן כהן אף להלן כהן ומה להלן בעלים אף כאן בעלים הא כיצד כהן מניח ידו תחת ידי בעלים ומניף.
עי' מש"כ סוטה י"ט.
ויש עוד לומר, ש"יד" "יד" מרמז על שתי ידיים, יד ימין, יד הכהן איש החסד המשפיע מיד הבעלים שהוא בחי' שמאל, יד המקבלת את השפע שהיא כלי לקבל. שתי הבחינות הללו מתאחדות במידת התפארת האמצעית המחברת את השפע הבא אל הכלי.
בביכורים נזכרת פעולת הכהן "ולקח הכהן". שם נעשה החיבור אל מקור השפע. ראשית פרי האדמה אשר אין לו שיעור1, ומקורו הוא למעלה מכל שיעור, לשם מכוונת התנופה להביא שפע לעולם. בשלמים נזכרת פעולת הבעלים "ידיו תביאנה". בשלמים משתלם הכלי לקבלת השפע האלוקי. הגזירה השוה מחברת את שניהם עד שבשניהם יש "יד" ועוד "יד" להניף תנופה. החיבור הוא בעמוד האמצעי המחבר את הנתינה עם הקבלה, את השפע עם הכלי לקבלו.
1 עי' עולת ראי"ה על אלו דברים שאין להם שיעור