מנחות צ"א (ע"ב) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

הרב יהושע ויצמן
ה׳ באב ה׳תש״מ
 
18/07/1980

י"ג מידות

מנחות צ"א (ע"ב):

…או אינו אלא אפילו חטאת ת"ל ואת האיל יעשה זבח שלמים ומנחתו ונסכו איל בכלל היה ולמה יצא להקיש אליו מה איל מיוחד בא בנדר ונדבה אף כל בא בנדר ונדבה.

נזיר בהשלמת ימי נזירותו מביא קרבנות שלמים, חטאת ואשם. הגמרא מבקשת ללמוד שאינו מביא נסכים על קרבנות החטאת והאשם. אכן צריך לימוד מיוחד. לחטאת ואשם נזיר, שכן אף שהם באים כחובה של חטאת ואשם, מ"מ ראשיתם היא הנדבה, שהנזיר נדבה רוחו אותו להיות נזיר, ועל כן צריך לימוד מיוחד לחטאת ואשם של נזיר.
האיל המופיע בפסוק (במדבר ו', י"ז):

ואת האיל יעשה זבח שלמים לה'… ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו.

כבר היה בכלל קרבנות פרשת נסכים, שנאמר שם (במדבר ט', ו'-ז'):

או לאיל תעשה… ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח לה'.

ויצא כאן בפרשת נזיר מאותו הכלל של פרשת נסכים "להקיש אליו מה איל מיוחד שבא בנדר ונדבה אף כל בא בנדר ונדבה", לאפוקי חטאת אשם דנזיר, שאינם באים בנדר ונדבה, אלא הם ככל חטאת ואשם.
הנזיר המשלים ימי נזירותו וחוזר להיות ככל איש ישראל, מביא קרבנות המבטאים את ימי נזירותו ואת חזרתו לשגרת החיים הישראליים. הנסכים מבטאים את יציאת הארץ מן הכלל האלוקי הרוחני, שיציאתה לא באה ללמד על עצמה בניתוקה חלילה מן השמים, כי אם ללמד על הכלל כולו ולרוממו ולשגבו על ידי עלית הארץ לשמים. את זה מבטאים הנסכים הבאים מהיין אשר הוא פנימיות הענב כמו שהתבאר1.

החטאת והאשם, לא באו לרוממות זו כי אם לכפר על החטא ולכן אינם ראויים לנסכים. חטאו של נזיר שהזיר עצמו מן היין אינו ראוי לנסכים. חטא זה מוציא את הנזיר מן הכלל באופן שזקוק הוא לכפרה..


1 עי' בלימוד הקודם גמרא זו (מנחות צ')

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן