ערכין י"ח (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
במשנה:
יום שלשים כלמטה הימנה שנת חמש ושנת עשרים כלמטה מהם שנאמר ואם מבן ששים שנה ומעלה הרי אנו למדים בכולן משנת ששים מה שנת ששים כלמטה הימנה אף שנת חמש ושנת עשרים כלמטה הימנה הן אם עשה שנת ששים כלמטה ממנה להחמיר נעשה שנת חמש ושנת עשרים כלמטה ממנו להקל ת"ל שנה שנה לגזירה שוה מה שנה האמורה בשנת ששים כלמטה אף שנה האמורה משנת חמש ושנת עשרים כלמטה ממנו בין להקל ובין להחמיר ר"א אומר עד שיהו יתירות על השנים חדש ויום אחד.
נראה ששנת השישים כמו כל שנה הנזכרת בפסוק (וכן יום שלושים) הוא בחי' ממוצע בין למעלה לבין למטה (מדת גזירה שוה היא ממוצע והכרעה בין ימין לשמאל).
ראויה השנה הממוצעת להיות נלמדת בגזירה שוה שכן מדה זו היא בחי' ממוצע והכרעה בין ימין לשמאל.
יחד עם זה י"ל שהזמן אף הוא בחינה של גזירה וחיתוך. אף הזמן הוא דבר קצוב והקביעה ששנת העשרים או הששים היא למעלה או למטה, יש בה בחי' של חיתוך הדין. על כן גם מצד זה ראוי ללמוד דין זה בגזירה שוה שהיא בחינה של גזירה ושל הכרעה.