ערכין כ"ט (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

הרב יהושע ויצמן
ה׳ באב ה׳תש״מ
 
18/07/1980

י"ג מידות

ערכין כ"ט (ע"א):

ר"ש בן אלעזר אומר אין גר תושב נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג אמר רב ביבי מאי טעמא אתיא טוב טוב כתיב הכא כי טוב לו עמך וכתיב התם בטוב לו לא תוננו.

כשם שעבד עברי נוהג רק בזמן שהיובל נוהג כך גם דין גר תושב נוהג רק בזמן שהיובל נוהג.
עבד עברי נוהג רק כשהיובל נוהג. אין עבדות אלא בזמן חירות. רק כשיש יובל שהוא עלמא דחירו, אז יכולה להתקיים העבדות, שכן אז העבדות אינה שעבוד גמור ועצם הידיעה על היציאה ביובל מקרינה ומאירה את תקופת העבדות.
כך גם דין גר תושב יכול להתקיים רק בזמן שהיובל נוהג, שעם ישראל, רובו על אדמתו מחולק לשבטיו וחי חיים מלאי חירות. אז יכולים להצטרף אליו גרים תושבים בלא החשש מהשפעה שלילית על ישראל.
כשם שהטוב לעבד יכול להתקיים רק במציאות השלימה של ישראל החיים את חיי החירות, גם גר תושב, "בטוב לו" יכול להתקיים רק כשהעם חי חיי חירות שלימים.
הגזירה השוה בא ללמדנו על חיבורים נכונים. על חיבור עבד עברי לאדונו ועל חיבור גר תושב לישראל. גזירה שוה שהיא בתפארת, מבטאת תפארת ישראל והתפארת הלא מידת החיבור היא, וממנה נלמד על החיבורים השונים כמו שביארנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן