לחיות עם פרשת השבוע – המדע – השער לאמונה
משוכתב ללא עריכה ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה
השנה אנחנו לומדים באמצעות ה"זום", וזו הזדמנות להתחיל את השיחות מפרשת בראשית, שבדרך כלל נקראת ב"בין הזמנים".
בקריאת הפסוקים בתחילת הפרשה, חשבתי על משהו שאנחנו חוזרים עליו פעמים רבות.
כהקדמה לענין – הרצי"ה קוק זצ"ל היה נוהג לחזור על יסודות השקפת עולמו פעמים רבות.
סיפר הרב אבי שוורץ, שלפני שנים הוא לימד במכון מאיר לבעלי תשובה, ובכל פעם הגיעו תלמידים חדשים שעדיין לא מכירים את השיעורים הקודמים, והיה צורך לחזור בשבילם שוב על דברים שהתלמידים הותיקים כבר שמעו.
כדי למנוע את המצב הזה, הוא חשב לא לקבל תלמידים חדשים באמצע השנה. כשהלך להתייעץ בענין עם הרצי"ה, אמר לו: איך אפשר, שאנשים באים לחפש לימוד תורה, ואתה תולה להם שלט: הכניסה אסורה?!
שאל הרב שוורץ: אבל אני לא יכול ללמד ככה, שכל הזמן צריך להתחיל שוב מהתחלה.
ענה לו הרצי"ה: לא היית אצלי בשיעורים?! לא ראית שאני חוזר שוב ושוב, עשרות ומאות פעמים, על כל דבר?!
בצורה דומה סיפר מישהו, שהוא שאל את הרצי"ה למה הוא חוזר כל כך הרבה פעמים על כל דבר, והוסיף שזה גורם לכך שיש תלמידים שלא באים לשיעורים.
שאל אותו הרצי"ה: כמה פעמים חזרתי על הדברים?
ענה: 10 או 15 פעמים.
התפלא הרצי"ה: רק 10 פעמים? צריך לחזור מאות ואלפים פעמים…
הדברים הללו ראויים להיאמר בפתחה של שנה חדשה. שנה היא מלשון שינון – לחזור שוב ושוב. אך שנה היא גם מלשון שינוי. צריך לחזור שוב ושוב, וגם להתחדש.
כשקראתי את הפסוקים הראשונים של ספר בראשית, הגעתי לפסוקים (בראשית א', ב'-ג'):
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר.
חשבתי, שהפסוקים מתארים בדיוק את חוק האנטרופיה, שאנו מזכירים אותו פעמים רבות.
חוק האנטרופיה אומר, שהעולם שואף לאי סדר. בכל מערכת, אם לא תהיה השקעת אנרגיה ביצירת הסדר ובשמירה עליו – המערכת תגיע לאי סדר.
חוק זה הוא יסודי מאוד בהתבוננות של השילוב בין הטבע לאמונה.
"תהו ובהו" – זה ערבוביא, חוסר סדר. מהי המשמעות של חוסר הסדר? מדוע נברא העולם בתוהו ובוהו, ורק לאחר מכן נאמר "יהי אור"?
הערבוביא משמעה שהעולם שואף לאי סדר. השאיפה לאי סדר נובעת מהעובדה שהיקום הוא אינסופי. היקום נמצא כל הזמן בתנועה של התפשטות. ההתפשטות היא תנועה של חוסר סדר. המציאות נמצאת כל הזמן בתנועה ובשינוי. כדי שיהיה סדר – צריך להשקיע אנרגיה.
זהו התיאור המופיע בפסוקים:
"והארץ היתה תהו ובוהו" – חוסר סדר. "ויאמר אלהים יהי אור" – זו האנרגיה שמכניסה סדר לעולם.
העולם מתקיים משתי תנועות מנוגדות. מצד אחד התפשטות אינסופית, ומצד שני צמצום והגדרה, עשיית סדר במציאות האינסופית.
האינסופיות מבטאת את השאיפה של העולם לאלוקות. יחד עם זאת, מושקעת בעולם אנרגיה כדי ליצור סדר והרמוניה, בדיוק מושלם של אלפית המילימטר או השניה.
הרב קוק זצ"ל כתב (אורות התורה ג', ח'):
בחכמות וידיעות העולם במציאות המוחש הננו רואים, שנכון לאמר עם "מה גדלו מעשיך ד"' גם כן ברב השתוממות "מה קטנו מעשיך ד"'. כלומר כשם שהננו מתמלאים פלא על גודל המאורות, על המרחבים הגדולים, המלאים כוכבי שחק נפלאים, והכחות הטבעיים האדירים, כן הננו מתפלאים בהסתכלותנו לעומק היצירה בקטנותה, בפרטי האברים של בעלי חיים היותר קטנים ודקות החמרים ודייקנות הכחות שבמקומות היותר רחוקים, ועל ידי הידיעה השלמה של שני הקצוות, של הגודל והקוטן, יתמלא ציור המציאות בלבו של אדם על מתכונתו.
מצד אחד יש בבריאה מרחבי אינסוף, ומצד שני אנו משתוממים על הדיוק המצומצם ועל ההרמוניה של כל חלקי המציאות המשתלבים יחד בצורה מדוייקת.
מן המתמטיקה אנו מכירים את שורת המספרים האינסופית. ההגדרה היא ששורת המספרים "שואפת לאינסוף".
שמעתי פעם הגדרה מפי מדען הודי, שאמר: יש ניצוץ אינסופי בכל מספר ומספר, וזה מה שעושה את כלל המספרים לשורה אחת ששואפת לאינסוף.
כששמעתי את דבריו, חשבתי לעצמי: "נשמת כל חי תברך את שמך ה' אלקינו". הניצוץ האינסופי הוא הנשמה של היקום, שהיא מקור השאיפה אל האינסוף. שירה הבריאה, שירת האילנות והברואים כולם, נובעת מן השאיפה של המציאות אל מקורה האלוקי האינסופי.
ביטוי לשתי התנועות המנוגדות, תנועת ההתפשטות ותנועת הצמצום, אנו מוצאים בדברי הגמרא, העוסקים בפסוקי היום השלישי לבריאה (חולין ס' ע"א):
דרש רבי חנינא בר פפא: "יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו", פסוק זה שר העולם אמרו. בשעה שאמר הקב"ה "למינהו" באילנות, נשאו דשאים קל וחומר בעצמן: אם רצונו של הקב"ה בערבוביא, למה אמר "למינהו" באילנות? ועוד קל וחומר, ומה אילנות שאין דרכן לצאת בערבוביא, אמר הקב"ה "למינהו", אנו על אחת כמה וכמה. מיד כל אחד ואחד יצא למינו. פתח שר העולם ואמר: "יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו".
תכונתם של העשבים היא הערבוב וההתפשטות. העשבים גדלים ללא סדר, ומתפשטים על פני שטח גדול.
האילנות, לעומתם, גדלים בצורה מסודרת, ולא מתפשטים.
הגמרא מבארת, ששתי התנועות, של ההתפשטות מצד אחד ושל הסדר מצד שני – לא היו רק בתחילת הבריאה, אלא נמצאות גם בהמשך הבריאה ומלוות את העולם בכל רגע ורגע.
משתי התנועות הללו למדו העשבים קל וחומר. מידת קל וחומר מורכבת גם היא משתי התנועות המנוגדות.
קל הוא בחינה של חסד, של התפשטות.
חומר הוא בחינה של דין וצמצום.
כאשר יש במקום אחד את שתי הבחינות הללו, ניתן ללמוד במידת קל וחומר. העשבים אמרו לעצמם – האילנות בטבעם הם בתנועה של צמצום, ובכל זאת אמר להם ה': "למינהו" – לגדול בצורה מסודרת. קל וחומר העשבים, שבמהותם יש תנועה של התפשטות, שזקוקים גם לצמצום ולסדר.
משמעות הדברים היא, שבבריאה מצד עצמה יש מנגנון ששומר על הסדר, למרות תנועת ההתפשטות. על כך אמר שר העולם: "יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו" – "שכולן זהירין במצותיו" (רש"י).
הקב"ה ברא את העולם עם מסגרת של חוקי טבע. הבריאה כביכול מנותקת מהבורא, ופועלת על פי חוקי הטבע באופן עצמאי. אדם המתבונן בבריאה בצורה שטחית, עלול להגיע לכפירה – למחשבה כי העולם פועל מכח עצמו ללא בורא ומשגיח.
אך על כך נאמר: "ישמח ה' במעשיו" – מעשי ה', הבריאה, מגלה את כבוד ה'. מתוך התבוננות עמוקה בבריאה ובחוקיה – מגיעים להכרה בבורא העולם. יש בבריאה מנגנון פנימי המוביל להכרה בבורא מתוך הבריאה.
"יהי כבוד ה' לעולם" – לשון העלם. כבוד ה' נעלם ואיננו נראה בגלוי. יכול אדם לחיות את חייו, ולא לראות כלל את הבורא. אך המעמיק להסתכל, רואה את הבורא, ואנו מובטחים שהעולם יגיע אל תיקונו. בבריאה עצמה מונח התיקון הסופי, וההכרה בכבוד ה'.
התפתחות המדע מקרבת אותנו אל המציאות של ההכרה בכבוד ה', של ראיית גדולת הבורא מתוך הבריאה.
חוק האנטרופיה, שבו פתחנו, הוא דוגמא לדרך שבה המדע מקרב אותנו להכרת ה'. העולם שואף לאי סדר – ובכל זאת אנו רואים עולם מסודר. מתוך ה"תהו ובהו" הגיע "יהי אור", "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", בהשקעת האנרגיה לשמירה על הסדר של הבריאה.
על חוק האנטרופיה שמעתי לראשונה מפי פיזיקאי, שסיפר לי שהוא חזר בתשובה בעקבות התבוננותו בחוק האנטרופיה. הוא בחן את המערכות השונות בבריאה, ובכל אחת הוא ראה את מקור האנרגיה ששומר על הסדר במערכת. אך לבסוף הוא שאל את עצמו – והיקום כולו, מי שומר על הסדר שלו? מי משקיע את האנרגיה לשמירה על היקום בצורה מסודרת, לבל ישוב לתוהו ובוהו?
אז הבין, שיש מי שמשגיח על הבריאה ושומר עליה. ניתן לראות בעולם את טביעות האצבעות של הבורא. יש בעולם התפשטות אינסופית, השואפת אל הבורא, אך יש גם שמירה על הסדר ברמת דיוק מדהימה של אלפיות המילימטר והשניה. שתי הבחינות יחד בונות את העולם כפי שהוא, ומולידות את הקרבה שלנו לבורא.
על כך נאמר (תהלים צ"ב, ג'):
לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת.
ביום אנו רואים את העולם הקרוב אלינו, העולם המוכר לנו והמובן לנו.
בלילה, כשאין אור, ולא ניתן לראות את הסביבה הקרובה, אנו רואים את הכוכבים. יש כוכבים שמרחקם מכדור הארץ הוא אלפי שנות אור. המושג "אלפי שנות אור" כשלעצמו יכול להביא את האדם לאמונה.
האור עובר בשניה, כידוע, 300,000 ק"מ. זה כשלעצמו מרחק עצום, שקשה לתפוס אותו. מה המרחק שהאור עובר בדקה? זה כבר מעבר ליכולת הקליטה שלנו.
ומה המרחק שהאור עובר בשנה? באלף שנים? כשמתבוננים בכך, רואים את הגודל האינסופי של היקום. כדור הארץ וכל אשר בו, איננו יותר מאשר גרגיר חול על שפת הים, ביחס לבריאה כולה.
"ואמונתך בלילות". בלילה, כשאין אור, רואים דברים שמקרבים את האדם אל האמונה.
השכל הוא בחינה של אור. הוא מסביר לנו את העולם שאנו יכולים לראות. אנחנו יכולים למדוד ולחשב ולהבין את חוקי הטבע הנראים לעינינו.
אך גם לשכל יש גבולות. כמו שהאור מגביל את ראייתו של האדם לסביבה הקרובה, כך השכל עלול להגביל את האדם ולהסתיר ממנו דברים רחוקים ועמוקים. לפעמים צריך לכבות את השכל כדי לגלות את האינסוף, שנמצא מעל לשכל. כאשר נפגשים עם האינסוף – מגלים את האמונה. כמובן, שהשכל מסייע בידינו להבין את המושגים ולהעמיק את האמונה. אך צריך לראות מעבר לשכל כדי לגלות את האמונה.
כמו בבריאה, גם באדם יש תנועה של שאיפה אל האינסוף, ולאחר מכן צמצום והגדרות, והבנת הדברים על ידי השכל.
בדורות שלנו, כשהמדע הולך ומתקדם בהבנת הבריאה, אנו צריכים להתבונן בבריאה במבט מעמיק, ולראות מתוכה את העוצמה האדירה של גילויי הבורא הנראים לעינינו בבריאה.
שתי התנועות שהזכרנו, של ההתפשטות והצמצום, צריכות לבנות את החיים שלנו.
מצד אחד התפשטות ועשיית חסד, ומצד שני ידיעת הגבולות והחוקים היוצרים את הסדר.
שתי התנועות יולידו בע"ה את הגאולה השלמה בקרוב, בבריאות ובשמחה, לטובה ולברכה ובשורות טובות לכולם.
ניתן לקבל את השיחה במייל בכל שבוע, בלי נדר, על ידי משלוח בקשה ל: metavhaaretz@gmail.com.
ניתן לקבל את השיחה בוואטסאפ, על ידי משלוח בקשה למספר: 052-7906438, ושמירת המספר באנשי הקשר.