לחיות עם פרשת השבוע – להיגאל מההתמכרויות
משוכתב ללא עריכה ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה
בהתבוננות בשלוש הפרשיות הפותחות את ספר שמות – "שמות", "וארא", "בא", ניכר שיש שלושה כוחות שפועלים בתהליך של יציאת מצרים. כמובן, הקב"ה מעל כל הכוחות והוא מפעיל את הכוחות השונים.
הכח האחד הוא בני ישראל. הם הנושא המרכזי. הם משועבדים במצרים, ואותם מוציא הקב"ה ממצרים.
מול בני ישראל יש שני כוחות. משה רבינו ופרעה מלך מצרים.
כל פרשה עוסקת בעיקר בכח אחד, והדבר ניכר בפתיחת הפרשות.
פרשת שמות פותחת (שמות א', א'):
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ.
פרשת וארא פותחת (שמות ו', ב'):
וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'.
והיא עוסקת בשליחותו של משה, ובמכות שהביא על מצרים.
פרשת בא פותחת (שמותי', א'):
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ.
הפרשה, ובעיקר מכת בכורות, עוסקת בפרעה וב"טיפול" של הקב"ה בו.
התורה מפרטת את הבכורות השונים (שמות י"א, ה'):
מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה.
ועוד נאמר (שמות י"ב, כ"ט):
מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה.
מלבד בכור פרעה, נמנים שלושה סוגים של בכורות: בכור השפחה, בכור השבי ובכור הבהמה.
בזוה"ק (ח"ב בא, ל"ז ע"א, בתרגום) שואלים על כך: "למה מתו החלשים שאחר הריחים?". יש להבין, מדוע התורה מזכירה דווקא את הבכורות שבכלא, מה הענין המיוחד שבהם?
בהמשך, מובא בזוה"ק כך:
בכה ר' שמעון והרים קולו ונאנח. אמר, כבר דבק נמצא. אתם חושבים במה שהתדבק הקב"ה ושבח את עצמו כל כך הרבה פעמים ביציאת מצרים, שכתוב: "אשר הוצאתיך מארץ מצרים", "הוציאך ה' אלקיך ממצרים", "ויוציאך ה' אלקיך משם", "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים", "ויוציאך בפניו בכחו הגדול ממצרים", "הוציא ה' אתכם מזה".
מהו הענין שהקב"ה משתבח פעמים כה רבות בכך שהוציא את ישראל ממצרים?
אחר בקשת המחילה על הנסיון לבאר את דברי הזוה"ק העמוקים, נראה שיש כאן ענין יסודי.
במצרים נמצאים כל כוחות הרוע והרשע. פרעה מייצג את הרוע שבעולם ואת ההתנגדות לאלוקות. גם את הרע ברא הקב"ה, וגם הוא בשליטת הקב"ה. זה מה שאנו למדים מיציאת מצרים.
יציאת מצרים היא נצחון הטוב על הרע, על ידי משה שנאמר עליו (שמות ב', ב'): "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא". נצחון האור על החושך, כמו שנאמר (שמות י', כ"ג): "וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם"1. נצחון החירות על העבדות, הצדקות על הרשעות.
לכן "יציאת מצרים תישאר לעד האביב של כל העולם כולו" (הרב קוק זצ"ל, מגד ירחים). כל חירות שיש בעולם לדורות – מקורה ביציאת מצרים. ללא יציאת מצרים העולם היה נשאר שקוע בשבי ובעבדות.
שלושת הסוגים של הבכורות שהכתוב מזכיר, הם שלושה סוגים של עבדות שאנו צריכים להשתחרר מהם על ידי הכח של יציאת מצרים.
בכור השפחה: זוהי עבדות, ובלשוננו התמכרות. האדם המכור הוא עבד למציאות שהוא לא יכול להשתחרר ממנה. הוא חייב להמשיך לצרוך. זה יכול להיות סרטים, סמים או כל דבר אחר שאדם מתמכר אליו, ובלעדיו חייו אינם חיים. כמובן, אדם לא מרגיש שהוא מכור. הוא מתרץ תירוצים למה זה חשוב ונחוץ, כדי להצדיק את ההתמכרות שלו ואת העבדות שלו.
בכור השבי: כאשר אדם שבוי בקונספציה מסויימת, ולא מצליח לראות את העולם בצורה אחרת. כמו אדם השבוי בכת, שאי אפשר לדבר איתו על תפיסת העולם שלו. כך הוא רואה את העולם, ו"אין עם מי לדבר".
בכור הבהמה: כאשר אדם עבד לתאוותיו, לנפש הבהמית שלו.
בשלושת הכוחות הללו פגע הקב"ה במכת בכורות. לדורות, בכל פעם שאנו מתגברים ומנצחים את אחד הכוחות הללו – אנו ניזונים מהכח של יציאת מצרים.
על כן הקב"ה משתבח בכך שהוציא את ישראל ממצרים. יציאת מצרים היא המקור של הכח להרוג את הבכורות, להשתחרר מהעבדות על צורותיה השונות.
בפרשת שמות, אומר פרעה למשה ולאהרן (שמות ה', ד'):
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם.
אונקלוס תרגם "תפריעו": "תבטלון". רש"י מפרש:
תפריעו את העם ממעשיו – תבדילו ותרחיקו אותם ממלאכתם, ששומעין לכם וסבורים לנוחכ מן המלאכה. וכן (משלי ד טו) פרעהו אל תעבר בו, רחקהו. וכן (שם א כה) ותפרעו כל עצתי, (שמות לב כה) כי פרוע הוא, נרחק ונתעב.
"פרעה" הוא לשון ריחוק. עבורנו, פרעה הוא המרחיק ומפריע לעבודת ה'. עבור פרעה, משה ואהרן הם ה"פרעה" – הם המפריעים ומרחיקים את האנשים מהעבדות והשעבוד.
כאשר פרעה שומע על גאולה, זה מפריע לו. הוא כועס – למה אתם מדברים על חירות ועל שחרור, זה מפריע לצורת החיים שפרעה יצר במצרים. פרעה מעדיף (שמות ה', ט'):
תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר.
תהיו שבויים בעבודתכם, ואל תחשבו על גאולה ועל רוחניות.
גם היום פרעה ממשיך לדבר אלינו: תמשיכו להימשך אחר הבהמיות, אחר הסרטים, אל תפריעו לאדם להיות עבד. כך כתב במסילת ישרים בענין זה (פרק ב'):
ואולם הנה זאת באמת אחת מתחבולות היצר הרע וערמתו להכביד עבודתו בתמידות על לבות בני האדם, עד שלא ישאר להם ריוח להתבונן ולהסתכל באיזה דרך הם הולכים, כי יודע הוא שאלולי היו שמים לבם כמעט קט על דרכיהם, ודאי שמיד היו מתחילים להנחם ממעשיהם, והיתה החרטה הולכת ומתגברת בהם עד שהיו עוזבים החטא לגמרי. והרי זו מעין עצת פרעה הרשע שאמר: "תכבד העבודה על האנשים וגו'", שהיה מתכוין שלא להניח להם ריוח כלל לבלתי יתנו לב או ישימו עצה נגדו, אלא היה משתדל להפריע לבם מכל התבוננות בכח התמדת העבודה הבלתי מפסקת – כן היא עצת היצר הרע ממש על בני האדם, כי איש מלחמה הוא ומלמד בערמימות, ואי אפשר למלט ממנו אלא בחכמה רבה והשקפה גדולה.
נראה, שרבי שמעון בכה ונאנח כשדיבר על יציאת מצרים, משום שראה שהתהליך עדיין לא הסתיים. גם בדור שלו עדיין יש עבדות. אילו היה זה משהו שקרה בעבר, היה צריך לשמוח, כפי שאנו שמחים בחג הפסח כשאנו זוכרים את יציאת מצרים. אך רבי שמעון ראה שהעבדות ממשיכה להיות איתנו, והתהליך טרם נגמר.
אחת הדרכים לצאת ממצרים, היא על ידי המצוות שנתן הקב"ה לבני ישראל במצרים. המצוה הראשונה היא קידוש החודש (שמות י"ב, א'-ב'):
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.
בפסוק זה מופיעה פעמיים המילה "לכם", וזה מעורר להתבונן בהמשך הפרשה, ולגלות שהיא מופיעה שמונה פעמים בפרשיה זו.
חכמים דרשו: "לכם ולא לאומות העולם".
זוהי הבנה מרכזית ביחס להתמודדות מול מצרים. ההתמודדות שלנו היא מול עצמנו, ולא מול פרעה. לכן הקב"ה נותן לעם ישראל מצוות, כי הכל תלוי בעם ישראל, ועל ידי המצוות הם יהיו ראויים להיגאל. הכשפים שפרעה עשה כדי למנוע מעבדים לצאת ממצרים לא יכולים להחזיק מעמד, אם עם ישראל מחובר לנשמה שלו, ולתורה ולמצוות שמחוברים לנשמה. לכן התורה מדגישה: "לכם". המצוות הן "לכם", ועל ידי זה תיגאלו.
המצוה הראשונה היא קידוש החודש, השליטה של ישראל על הזמן.
הזמן הוא ביטוי לציבור. קרבן ציבור הוא קרבן שזמנו קבוע. קידוש החודש נעשה רק בארץ ישראל, שבה עם ישראל מופיע ככלל, ועל ידי הסנהדרין, המבטאים את הכח של הכלל. השליטה על הזמן על ידי קידוש החודש היא ענין כלל ישראלי.
גם המצוה השניה – מצות קרבן פסח, מבטאת את הקשר של כל אדם מישראל לכלל. קרבן פסח הוא קרבן ציבור שכל אדם מישראל שייך אליו באופן אישי. כל אדם צריך להימנות על הקרבן ולאכול ממנו.
כאשר עם ישראל מופיע ככלל – זהו הכח שיכול להוציא אותנו ממצרים. לכן מי שלא מקריב קרבן פסח, חייב כרת. הוא מכרית עצמו מהקשר לכלל ישראל.
אמנם הקב"ה נאבק בפרעה, ושולח את משה אל פרעה, אך עיקר הענין הוא הכח של עם ישראל לצאת ממצרים בעצמו. לכן בסוף התהליך מצוה הקב"ה את ישראל במצוות, שעל ידיהן יתגלה כח הכלל ויוכלו לצאת ממצרים.
חשוב לזכור, שהיציאה שלנו מעבדות – מהתמכרויות, ממחשבות שאנו שבויים בהם ומהתאוות – תלויה בנו.
המציאות של עם ישראל לא תלויה באומות העולם אלא בנו.
השבוע הושבע נשיא חדש בארצות הברית. היו שציפו שייבחר נשיא אחר, שיהיה קל יותר ואוהד יותר ביחס למדינת ישראל. הנשיא הקודם עשה הרבה למען מדינת ישראל. הדבר היחיד שהוא לא עשה הוא ההכרזה על בניית בית המקדש בירושלים. שמא משום כך לא נבחר…
חשוב לדעת, שהמציאות של עם ישראל לא תלויה בנשיא זה או אחר, אלא בנו. "אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה" (תהלים קמ"ו, ג'). הכל תלוי בכם, ב"החודש הזה לכם".
המסר העולה מפרשת השבוע, שההתמודדות עם פרעה, עם כל עוצמתה, מסתיימת על ידי "החודש הזה לכם", ועל ידי קרבן הפסח. היו יכולים ישראל לומר לעצמם: אנו עומדים מול אימפריה אדירה. מה זה יעזור עם נשב עם המשפחה ונאכל קרבן?
אך התורה מלמדת: ככה מנצחים את האימפריה. שמענו השבוע מהרב יוסף מנדלביץ' שליט"א, איך אדם אחד יכול לנצח אימפריה אדירה כמו ברית המועצות. כאשר מחוברים לנשמה – אין משהו שיכול לעמוד בפנינו. הנשמה עליונה מעל כל המציאות, ולכן היא מנצחת את כל המציאות החומרית.
בע"ה נמשיך בבריאות ובשמחה, לאורך ימים ושנים טובות.
השמחה חשובה תמיד, גם כאשר נקלעים למציאות לא נעימה כמו בידוד. אנו צריכים להודות לה' על הכל, כולל על הקורונה. הקב"ה לא שוכח את העולם אפילו לרגע אחד. הכל בא מאיתו, והכל תחת מבט עיניו הטובות. השמחה יכולה לנצח את הכח של הרע.
ובע"ה בבריאות ושמחה נזכה לגאולה השלמה.
ניתן לקבל את השיחה במייל בכל שבוע, בלי נדר, על ידי משלוח בקשה ל: metavhaaretz@gmail.com.
ניתן לקבל את השיחה בוואטסאפ, על ידי משלוח בקשה למספר: 052-7906438, ושמירת המספר באנשי הקשר.
1 האר"י הקדוש כותב שראשי התיבות של הפסוק: "וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם" הם בגימטריא כ"ו, שם הוי"ה.