לחיות עם פרשת השבוע – פשוט להיות טובים
משוכתב ללא עריכה ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה
פרשת תרומה עוסקת בבניית המשכן, ובמצוה הנמשכת לדורות – בניית המקדש (שמות כ"ה, ח'):
וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.
כלי המשכן המוזכרים בפרשה היו גם במקדש, והמצוות של כלי המשכן – לחם הפנים, הדלקת המנורה וכדומה – נוהגות גם במקדש.
פרשת השבוע מעוררת בנו, בכל שנה מחדש, את ההשתוקקות לבנין המקדש.
נעמוד על משמעות הדברים לאור דבריו של הרמח"ל העוסקים בפרשת השבוע. ננסה לראות כיצד אנו יכולים לתרום את חלקנו לבנין המקדש לאור הדברים.
אלו דברי הרמח"ל (אוצרות רמח"ל, תרומה):
סוד המשכן הוא שעד עכשיו השכינה לא הוקבעה בקביעות בארץ, אף על פי שנתגלתה הקדושה העליונה בזמן מתן תורה ובזמן קריעת ים סוף, הכל היה לפי שעה, ועכשיו היה צריך להיות בקביעות. ולפי שכתוב "השמים שמים לה'", שלא היה ראוי למאורות העליונים להאיר בזה העולם השפל מרוב גשמיותו, לכך צוה הקב"ה מצות התרומה, שהיו מפרישים ממונם נדבה להקב"ה, ועל ידי זה היו גורמים ששמו של הקב"ה ישרה על זה הממון אף על פי שהוא גשמי, וממילא היתה ההארה נמשכת לכל העולם.
"הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם" (תהלים קט"ו, ט"ז). יש ניתוק בין השמים והארץ. אמנם, עוד קודם למשכן היו מעמדות גדולים שבהם התגלתה הקדושה העליונה בעולם – בקריעת ים סוף ובמתן תורה. אך היו אלו הארות לפי שעה, באופן זמני, ולא בצורה קבועה. האור האלוקי העליון הופיע בעולם, אבל לא שינה את המציאות.
במעמד הר סיני נאמר (שמות י"ט, י"ג): "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר". בתום המעמד הגדול אפשר לעלות בהר ואין בו קדושה. הקדושה לא שינתה את הר סיני.
על קריעת ים סוף אמרו חכמים: "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי". היתה זו התגלות עליונה ונשגבת. אך לאחר ששב הים לקדמותו – שבה גם השפחה לקדמותה. השפחה נשארה שפחה, והמראות הגדולים שראתה לא יצרו בה ובעם שינוי מהותי.
לכן, יש צורך בכך שתהיה הופעה של השכינה בצורה קבועה בארץ, וזה נעשה על ידי המשכן.
הקב"ה מצוה את עם ישראל (שמות כ"ה, ב'): "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה". על ידי התרומה אנו מקדשים את הממון, את המציאות הגשמית. כאשר אנו יוצרים קדושה מלמטה, הקב"ה מקדש את העולם מלמעלה. על ידי הקדשת התרומה וקידוש הממון העולם נעשה ראוי להארה אלוקית עליונה. יש לעם ישראל את הכח לקדש את העולם הגשמי, וכשאנו מתחילים במלאכה – הקב"ה ממשיך ומשפיע שפע של קדושה מלמעלה.
הרמח"ל מדייק מלשון התורה בפרשת השבוע:
והרי מזכיר בכאן ג' תרומות: "ויקחו לי תרומה", "תקחו את תרומתי", "וזאת התרומה". והסוד הוא לפי ששלימות התיקון הוא חיבור זה העולם השפל עם המאורות העליונים… זהו סוד אלו הג' תרומות המוזכרים כאן. סוד התרומה הא' היא להפריש העולם מבחינת טומאה ולהעלותו בבחי' חול. והתרומה הב' היא כדי להפרישו ולהבדילו מבחי' חול לבחי' קדש, דהיינו שיהא מוכן לקבל עליו הארת הקדש… סוד התרומה הג' להפריש העולם מבחי' קדש לבחי' קדש קדשים שיהא מוכן ומזומן לקבל זאת ההארה אף על פי שהיא גבוהה הרבה.
בתחילת הפרשה חוזרת שלוש פעמים לשון תרומה (שמות כ"ה, א'-ג'):
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת.
שלוש התרומות מכוונות כנגד שלושה שלבים בתיקון העולם והכנתו לקבל את הארת הקדושה העליונה. על ידי התרומה אנו מכינים את העולם להיות כלי לקבל הארות עליונות.
השלב הראשון הוא להפוך העולם ממדרגת הטומאה למדרגת חולין.
טומאה היא דברים שליליים, כגון מאכלות אסורות או תאוות אסורות, חיבור לתרבות זרה – זוהי הטומאה המופיעה בעולם. אנו צריכים לעזוב את הדברים הרעים, ולהפוך אותם לדברים חיוביים. עדיין זוהי מדרגה של חולין, ולא של קדושה, אך גם חולין יכולים להיות דברים טובים. "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב" (תהלים ל"ד, ט"ו). יש להתרחק מהדברים הרעים, ולעסוק בענייני העולם בצורה חיובית וטובה. אפשר להשתמש בכל מה שיש בעולם, ובלבד שאין זה משמש למטרה שלילית, אלא לדברים חיוביים וטובים, אף שאין בהם קדושה.
השלב השני הוא להפוך את החולין לקודש. התורה והמצוות מחברים אותנו אל הקודש. כל מציאות שאנו נתקלים בה, התורה אומרת לנו כיצד עלינו להגיב בצורה שתקדש את המציאות. במדרגה זו, אין די בכך שהאדם הוא טוב, אלא יש לחיות על פי התורה.
הרמב"ם כותב, שגם הגויים צריכים לקיים את שבע מצוות בני נח, בגלל שכך נצטוה משה בתורה. גוי שמקיים את שבע המצוות בגלל שזה נראה לו נכון לא לגזול ולא לעבוד עבודה זרה – "אינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם" (רמב"ם הל' מלכים פ"ח הי"א). גם גוי יכול ללכת בדרכה של התורה ולהעלות את מעשיו למדרגת הקדושה, אם הוא עושה זאת מכח ציווי התורה.
על ידי הליכה בדרכה של התורה אנו מרוממים את העולם ממדרגת החולין למדרגת הקדושה.
השלב השלישי הוא להעלות את העולם ממדרגת הקדושה למדרגת "קודש קדשים". במדרגה זו אנו מכינים את העולם להיות כלי לקבל הארות עליונות. מדרגה זו שייכת אל הסוד, אל הנשמה. לא די בכך שאדם מגיב למציאות על פי התורה ושומר את המצוות. כאן אנו צריכים לבקש את הפנימיות של המציאות, את הארת המאורות העליונים, את הנשמה.
במדרגה זו אנו יוצרים את הכלים, וההארה העליונה באה באליה. זוהי המדרגה של "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כ"ה, ח'). על ידי בניית המקדש והכנת הכלים, שורה עלינו השכינה. אנו צריכים להכין את הכלים להיות מזומנים לקבלת ההארה העליונה.
יש בדברים אלו אמירה גדולה וחשובה. ההשתוקקות שלנו למקדש היא ביטוי לציפיה שלנו לגלות את הסוד של העולם, לחשוף את נשמת המציאות, להכין את העולם להארה האלוקית הגדולה.
אנו לא מצפים רק לעצים ולאבנים של בית המקדש, אלא לשכינה העליונה שבית המקדש מכיל בתוכו. החלק שלנו בהופעת ההארה הזו הוא בהשתוקקות וכיסופים להארה העליונה, לגילוי הסוד של העולם.
אנו צריכים לעשות את חלקנו.
ראשית, לעלות מטומאה לחולין. לצערנו, חלקים בתוכנו עדיין מחוברים אל הטומאה, אל התרבות הזרה והתאוות השליליות. אנו צריכים לעזוב את הטומאה, ולהיות טובים. לחיות חיי חולין תקינים וחיוביים.
בשלב השני, אנו צריכים לעלות מהחולין אל הקודש. לעשות את מעשינו על פי התורה.
מתוך כך מגיעים לשלב השלישי, להשתוקקות לגילוי המציאות העליונה, קודש הקדשים של ההופעה האלוקית בעולם.
בעקבות דברי הרמח"ל, נראה שניתן לראות ענין דומה במקום נוסף בפרשה.
ה' מצוה את משה לעשות ארון, ולאחר מכן לעשות כפורת וכרובים שאותם מניחים על הארון. בסיום מעשה הארון נאמר (שמות כ"ה, ט"ז).
וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ.
ובסיום מעשה הכפורת נאמר (שמות כ"ה, כ"א):
וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ.
מעיר רש"י:
ואל הארן תתן את העדות – לא ידעתי למה נכפל, שהרי כבר נאמר: "ונתת אל הארון את העדות". ויש לומר שבא ללמד, שבעודו ארון לבדו בלא כפרת, יתן תחלה העדות לתוכו, ואחר כך יתן את הכפרת עליו. וכן מצינו כשהקים את המשכן נאמר (שמות מ', כ'): "ויתן את העדות אל הארון", ואחר כך: "ויתן את הכפורת על הארון מלמעלה".
הכפילות באה ללמד, שיש לתת את העדות בארון כשהוא לבדו, ורק אחר כך יש להניח על הארון את הכפורת.
על פי דברי הרב"י מלובביץ' (ביאורים לפירוש רש"י על התורה לפסוק), נראה לפרש כך.
הארון והכפורת הם שני כלים, שלכל אחד ענין אחר.
הארון עניינו התורה. בארון מניחים את העדות, את הלוחות ואת ספר התורה. זו בחי' התורה שבכתב.
הכפורת מבטאת את מעלתם של ישראל. הכרובים מראים את חיבתם של ישראל לפני הקב"ה (עי' יומא נ"ד ע"א). זוהי בחי' התורה שבעל פה, שנוצרת על ידי החיים של עם ישראל, ומלמדת את מעלתם של ישראל.
הארון הוא כלי של התורה שבכתב, והכפורת היא כלי של ישראל, התורה שבעל פה.
החיבור של הארון עם הכפורת הוא המקום שבו מדבר הקב"ה עם בני ישראל (שמות כ"ה, כ"ב):
וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
כאשר מניחים את הכפורת על הארון, והקב"ה מדבר עם משה מבין שני הכרובים, יש חיבור של "קוב"ה, ישראל ואורייתא חד הם".
נראה, שיש כאן הקבלה לשלוש המדרגות שהזכיר הרמח"ל.
ישראל זו המדרגה הראשונה. עם ישראל צריך לחיות את חייו בצורה טובה, חיי חולין טובים, ללא חיבור לטומאה ולדברים שליליים. הפרנסה של עם ישראל היא חלק ממצות ישוב ארץ ישראל, וחיי החולין של עם ישראל יכולים להיות דבר טוב.
השלב השני הוא לחבר את החיים אל התורה. רבי נחמן אומר, שאדם מישראל יכול לעשות כל דבר לתורה. כשחיים את החיים בצורה נכונה על פי התורה, מרוממים את החיים ממדרגת החולין למדרגת הקדושה של התורה.
המדרגה העליונה היא חיבור לקב"ה, לדבר ה' שמגיע אלינו. חיים על פי התורה הם בסיס למציאות האלוקית העליונה שמתגלה לעם ישראל.
לאור הדברים הללו, אנו למדים שיש לנו חלק גדול בבנין המקדש. אנו צריכים לשאול את עצמנו – האם הצלחנו להרים תרומה – לרומם את החיים ממדרגת הטומאה למדרגת החולין? האם אנו שואפים לרומם את החיים עוד ועוד, למדרגת הקודש וקודש הקדשים?
זהו החלק שלנו בבנין המקדש ובהתגלות האלוקית העליונה שתופיע במקדש – להרים את החיים שלנו ממדרגה למדרגה.
החלק שלנו הוא הכנת הכלים. עוד קודם שאנו זוכים לכלי המקדש – אנו עצמנו צריכים להיות כלים ראויים להופעת השכינה. כשאנו נהיה כלים ראויים – גם המקדש יהיה כלי להורדת השפע העליון ודבר ה' אל העולם.
נזכה בע"ה לגאולה השלמה, לבנין המקדש שנזכה לראותו בעינינו בכל יופיו והדרו, מתוך בריאות ושמחה ושפע ברכה והצלחה.
ניתן לקבל את השיחה במייל בכל שבוע, בלי נדר, על ידי משלוח בקשה ל: metavhaaretz@gmail.com.
ניתן לקבל את השיחה בוואטסאפ, על ידי משלוח בקשה למספר: 052-7906438, ושמירת המספר באנשי הקשר.