לחיות עם פרשת השבוע – די! עד כאן!
בפתיחת הפרשה נאמר (שמות ו', ב'-ג'):
וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם.
אל האבות ה' נגלה בשם ש-ד-י, ואל משה רבינו בשם הוי"ה.
הרבה דנו בפסוקים אלו, ושאלו שהרי גם אצל האבות אנו מוצאים שם הוי"ה.
חשוב להדגיש את הזהירות הרבה שיש לנהוג בעיסוק בשמות ה'. ננסה ללכת בעקבות רבותינו, ונאמר דברים בהשראת ה"שפת אמת" ור' צדוק הכהן מלובלין.
ה"שפת אמת" כותב (וארא, תרל"ז):
וזהו שכתוב: "לא נודעתי", 'הודעתי' אין כתיב כאן, פי' שלא מנע השי"ת מצדו להודיע להם שמו ית', רק שהם בחרו להם דרך זה, עד שסיבבו שלא נודע להם שמו ית'. ובאמת עבודת האבות הוא בבחי' תיקון המעשה, ומדרגת משה רבינו ע"ה הוא בחי' מנוחת יום השבת. לכן כתוב: ישמח משה במתנת חלקו. שמעתי מפה קדוש מו"ז ז"ל, פי' הפסוק: "שמתי חול גבול לים", כי ימות החול הם גבול להגביל, שלא יתפשט החיות יותר מדאי. והוא עצמו שם הנ"ל שאמר לעולמו די.
שם ש-ד-י מוסבר בגמרא כך:
והיינו דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב (בראשית לה, יא): "אני אל שדי", אני הוא שאמרתי לעולם די.
העולם הלך והתפשט, עד שאמר לו הקב"ה: די! עד כאן! כך קיבלנו את העולם המצומצם שאנו חיים בו.
השפת אמת עוסק בנושא הגבולות. "די" היא מילה חשובה, של שימת גבולות לכל דבר. זה דבר חשוב בעולם, בהרבה תחומים, בחינוך, בעבודת ה' ועוד. אין לך תחום שלא קשור לנושא הגבולות. כאשר חיים ללא גבולות, שהכל אפשר והכל מותר, וכל אחד עושה מה שהוא רוצה – זה עולם של תוהו ולא של תיקון. בעולם מתוקן יש סדר, יש לאדם שעות שהוא בעבודה, ויש שעות שהוא בבית. אדם לא יכול לומר: אני עושה כל היום רק מה שאני אוהב לעשות.
גם בכוחות הנפש – צריך להקציב לכל כח זמן וכוחות. השקעת האנרגיה בגבולות היא צורה של תיקון העולם.
זה הזכיר לי את החוק הפיזיקלי שאנו משתדלים להזכיר מידי פעם – חוק האנטרופיה. החוק טוען שהעולם שואף לאי סדר, וכדי שיהיה סדר – יש להשקיע אנרגיה.
התוודעתי לחוק הזה "בזכות" הסכמי אוסלו. באותה תקופה נערכו שבתות לחיזוק אהבת הארץ, ובאחת השבתות היינו בבת ים, והתארחתי אצל ד"ר לפיזיקה שסיפר לי שהוא חזר בתשובה בעקבות חוק האנטרופיה.
החוק אומר, שהעולם נמצא כל הזמן בתנועה. היקום הוא אינסופי, ופירוש הדבר שהוא הולך ומתפשט כל הזמן. התנועה הזו גורמת לאי סדר ביקום, וצריך להשקיע אנרגיה כדי ליצור סדר.
הוא בחן בכל מערכת מהו מקור האנרגיה שמושקעת כדי לשמור על הסדר, עד ששאל את עצמו – והיקום כולו, איך הוא מסודר? מי שומר על הסדר הזה? הוא הבין ש"גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם", וכך חזר בתשובה.
חכמים אומרים (סנהדרין צ"ז ע"א):
תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי עלמא, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח, ובעונותינו שרבו יצאו מהם מה שיצאו.
אלפים שנות התוהו מסתיימות כשאברהם אבינו בן 52 שנים. ב"סדר עולם" מובא שבגיל 52 הכיר אברהם את בוראו. אצל האבות העולם יוצא מן התוהו אל הסדר, וזה בא לידי ביטוי בשם ש-ד-י. התפקיד של האבות הוא להוציא את העולם מן התוהו אל הסדר, להכניס לעולם חוקים – חוקי חברה וחוקים אנושיים.
עד האבות העולם חי ללא סדר וללא חוקים, ולכן היה פרוץ בעריות ובגזל. הכל מותר, הכל פתוח. התוצאה היתה במבול, שהוא מידה כנגד מידה – מים ללא גבולות. חיי התוהו של האנשים הביאו את התוהו של המבול.
האבות הכניסו סדר לעולם, אמונה במציאות הבורא, בתכלית של הבריאה. ההבנה שיש חוקים איך חיים בתוך העולם.
זוהי כוונת דברי חכמים: "שאמר לעולמו די". מעבר לחוקי הטבע, גם בני האדם צריכים ללמוד לומר די. לתת גבולות לכל כח. זהו התיקון שהביאו האבות לעולם.
אדמו"ר הזקן מסביר, שכאשר נותנים גבולות לכל כח, מאפשרים לכוחות רבים לפעול. כח בלי גבולות משתלט על המציאות ולא מאפשר לכוחות נוספים להופיע. כאשר הכוחות מאזנים זה את זה, הם מופיעים כולם בצורה מאוזנת, וזהו התיקון. כשהולכים עם דעה אחת ומחשבה אחת, ולא נותנים מקום לדעות נוספות ולמחשבות נוספות – זה מוביל לתוהו.
השקעת האנרגיה בשמירה על הסדר של המציאות היא על ידי הצבת הגבולות. היכולת להגיד: די! עד כאן! זה מאפשר לשתף כוחות נוספים, וזה מוביל את האדם לחיות בצורה מאוזנת. זוהי ההנהגה של האבות.
אצל משה התחילה הנהגה אחרת. כאן בונים את השלמות – לאן העולם הולך? למשה נגלה של הוי"ה – היה הווה ויהיה. החיבור של העבר, ההווה והעתיד יחד, מתוך החיבור למגמה של הבריאה. התורה מובילה אותנו לעתיד השלם.
כיוון נוסף בענין זה מופיע בדברי ר' צדוק הכהן מלובלין.
ר' צדוק מסביר, שהכוונה בביטוי "שאמר לעולמו די" היא, שדי לעולם כפי שהוא כדי להגיע לאמונה בה'. ה' ברא את העולם כך שהתבוננות של האדם בעולם מביאה אותו לאמונה. כמובן, ההתבוננות צריכה לבוא מתוך ישרות ומתוך מידות מתוקנות, ובעיקר ענוה. כשאדם מסתכל בבריאה מתוך ענוה – בדברים הגדולים ובדברים הקטנים – הוא מגיע לאמונה. יש בבריאה "טביעות אצבעות" של הבורא. הכח של האבות זה האמונה מתוך העולם, מתוך התבוננות בטבע. זו בחי' גוף.
משה הכניס נשמה, דעת. לאחר עצם האמונה שיש בורא, מצד הטבע, עולים מדרגה לחיבור לקב"ה דרך התורה והמצוות. לא רק אמונה, אלא אמונה שמולידה דרך חיים ומעשים מתוקנים. זהו תפקידו של משה רבינו.
שתי הבחינות הללו, של האבות ושל משה רבינו, נמצאות גם בתוכנו.
יש קומה בסיסית, שהיא בחי' האבות, בחי' "שאמר לעולמו די", ויש את הקומה השניה, שהיא הבחי' של משה רבינו, של תורה ומצוות. ננסה להגדיר את הדברים.
א.
הבסיס הוא הצבת גבולות. זו משימה חשובה ביותר בחיים. הצבת גבולות היא ההיפך מהגבלה. כאשר מסמנים את הגבולות – האדם משתחרר, וכשאין גבולות – הוא מוגבל.
משל למה הדבר דומה, לילד קטן, שנמצא על גג של בנין גבוה, ללא מעקה. נותנים לו אופניים. מה תהיה התוצאה? או שהילד יהיה משותק ולא יזוז ממקומו, או שהוא יתרסק למטה, ח"ו. כך הם הדברים בעולם ללא גבולות. אם ישימו מעקה על הגג – הילד יכול לנסוע על האופניים במהירות וללא חשש. כשיש גבול – האדם חופשי. כשאין גבול – הוא מוגבל וחושש מכל תזוזה.
חשוב להכיר בצורך בגבולות ולאהוב את הגבולות. חשוב לדעת שלא כל דבר אפשרי, יש שעה לכל דבר, יש סדר לעולם. אדם צריך לחיות לפי סדר יום מסודר. ההשקעה בגבולות – בשמירה על הסדר, מאפשרת לאדם להספיק הרבה. כשאין סדר, הוא עוסק פעם בזה ופעם בזה, ולא מתקדם.
לאחר שיש לאדם גבולות וסדר, מגיע השלב השני – נתינת מגמה. הגבולות נועדו כדי ליצור חיים של קשר עם הקב"ה, חיים מלאי משמעות. אין די בכך שיש לאדם לו"ז מסודר, חשוב שתהיה לו סיבה לקום בבוקר.
ב.
הבסיס הראשון הוא אמונה, לחוות את הנוכחות האלוקית בעולם. אדם צריך להתבונן בטבע, לראות את הכוכבים הרחוקים מרחק אלפי שנות אור, ולדעת שאנו חיים במרחבים עצומים. ומצד שני להתבונן בדברים הקטנים שבבריאה, בפרחים, בעצים ובחיות. כל הבריאה אומרת שירה לה'. כשאדם חי בעיניים פקוחות, הוא רואה את הקב"ה בתוך הטבע.
מתוך כך, בא השלב השני של חיי תורה ומצוות. התורה נותנת משמעות לחיים, ובונה את החיים כך שיביאו את האדם ואת העולם לשלמות.
מתוך גילוי שם הוי"ה, זכה משה לארבע לשונות גאולה, וללשון החמישית (שמות ו', ח'):
וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָּׁאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'.
ובע"ה נזכה לרשת את הארץ, לאורך ימים ושנים טובות.
ניתן לקבל את השיחה במייל בכל שבוע, בלי נדר, על ידי משלוח בקשה ל: metavhaaretz@gmail.com.
ניתן לקבל את השיחה בוואטסאפ, על ידי משלוח בקשה למספר: 052-7906438, ושמירת המספר באנשי הקשר.