מאבקו של יעקב

בפרשת המאבק ביו שרו של עשו ויעקב נאמר: "וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו" ודרשו בזוהר¹:

בא וראה כמה מרמה וערמה התחכם שרו של עשו באותו לילה שהיה יודע שכתוב "הקול קול יעקב והידים ידי עשו" שאם הקול – קול יעקב אז אין הידיים ידי עשו שולטות, ואם חלילה אין הקול – קול יעקב, או אז ידי עשו הן השולטות בעולם. ומשום כך הסתכל שרו של עשו לכל צדדיו להרע ליעקב ולהפסיק קול תורתו וראה אותו חזק מכל צדדיו, ראה את זרועותיו מצד ימין ומצד שמאל שהם חזקים, אף גופו שמתחזק ביניהן וראה כח תורתו השולט על הכל "וירא כי לא יכול לו". מה עשה? מיד, "ויגע בכף ירכו", דהיינו בתומכי התורה, אמר שרו של עשו בלבו כיון שנשברו תומכי התורה מיד לא תוכל התורה להחזיק מעמד – יפסק "הקול קול יעקב", ויהיו ידי עשיו שולטות בעולם.

האומה הישראלית – דמות אדם לה "אתם קרויין אדם"², ואישי האומה הפרטיים כאברים בגוף האדם. אברי האדם קשורים ודבוקים זה בזה. פגיעה ברגל – אינה ענין לרגל בלבד. לא יוכל הראש להתעלם ולאמר "חי ראשי" אני את ראשי הצלתי. וק"ו שפגיעה בראש היא בעית הגוף כולו.
כל אבר ותפקידו. הראש חושב, הידים עושות והרגליים מהלכות.
רגליו של אדם קושרות אותו עם האדמה, תומכות אותו ונותנות לו קומתו. אף את ממונו של אדם דימו חז"ל לרגליו. "את כל היקום אשר ברגליהם"³ אמר רבי אלעזר זהו ממונו של אדם שמעמידו על רגליו⁴ וקושר אותו עם המציאות (שכן בלא צורך בממון היה האדם מתנתק מן המציאות המעשית של העולם).

שלמות אומתנו – כשאברינו מסודרים בסדריהם בשלמות. לא עצמות יבשות הפזורות על פני העולם כולו.
ראש האומה – הם אנשי התורה כלשון הכוזרי⁵:

חכמת התורה שנושאיה הם הכהנים, וחכמת האלוהות שנושאיה הם הנביאים, אלה ואלה היו יועצים נבונים לאומה ומוכיחיה וכותבי זכרונותיה – הם הם ראש האומה.

אין לו לראש חיים עצמיים. הוא קשור לגוף כולו. הרגליים צריכות לשאת אותו ולקשור אותו לארץ.

שרו של עשו יודע שלא יוכל לפגוע בראש עצמו. עד שם אין ידיו מגיעות. אבל ברגליים הנוגעות בארץ – זהו ממון האומה שמעמידה על רגליה בהן יוכלו ידיו המגואלות לפגוע. חושב הוא בלבו שיפגע בתומכי התורה, מחזיקיה ומעמידיה, ויגרום לה שעל גחונה תלך, ואז יהיו ידי עשו שולטות בעולם. שואף הוא לנתק את הרגליים מן הראש, ובכך לפגוע בגוף האומה.
אומתינו הבריאה מרגשת בסכנה ולא תתן לשר של עשו לפגוע בה. תמיכת התורה סימן הוא לבריאות האומה, שרגליה נושאות אותה תומכות אותה ונותנות לה את קומתה. היינו תורה ללא תמיכה בארץ היא תורה שהולכת על גחון.

אם נשכיל להשתמש ברגלנו כיאות, נגדלם נקוממם, נזקוף קומתנו ונרים ראשנו, נקצץ בכך רגלי הנחש, הלא הוא שרו של עשו. ילך הוא על גחונו ואנו נעמוד על רגלינו.
"המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד."

---

¹ זוהר וישלח דף קע"א ע"א עפ"י תרגום הסולם.
² יבמות ס"א ע"א.
³ דברים י"א, ו'.
⁴ פסחים קי"ט ע"א.
⁵ ספר הכוזרי, מאמר ב', פסקה כ"ח.

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *