חופש, מסגרת ולבושים

בפרשת השבוע מתואר בהרחבה ענין בגדי הכהונה. כך אומר הכתוב¹:

ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת. ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי. ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצפנת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי.

הקשו רבים מן המפרשים, מדוע נמנו מתוך שמונת הבגדים רק ששה, ושני בגדים לא הוזכרו: הציץ והמכנסיים. יש לשים לב שאלו הם שני הקצוות. הציץ הוא הבגד העליון ביותר, והמכנסיים הם הבגד התחתון ביותר.

הבגדים הם הצורה בה האדם מופיע כלפי חוץ, והם ממלאים שני תפקידים. האחד – הבגד מכסה את הגוף, כדי שהאדם יוכל לצאת ולהראות עצמו. השני – הבגד מגלה את עניינו של האדם ומהותו – כמו מדים או בגדי השופט המגלים את עניינו.
אלו שתי בחינות הפוכות הקיימות בבגדים, ושתיהם קיימות בבגדי כהונה. הבגדים שהוזכרו בתורה הם הבגדים העונים על שני התפקידים. יש בהם מן הכיסוי, והם גם מופיעים את עניין הכהונה בעולם.
שני הבגדים שלא הוזכרו ממלאים רק תפקיד אחד. המכנסיים אינם נראים כלפי חוץ וכל עניינם הוא "לכסות בשר ערוה", והציץ אינו מכסה וכל עניינו "קודש לה'" – להופיע את קדושת הכהן.
דוקא משני הבגדים שלא הוזכרו בתורה בפתיחת הפרשה העוסקת בבגדי כהונה אנו למדים על מהותם ותפקידם של הבגדים.

הבחינה של הבגדים המופיעים ומגלים את המהות הפנימית היא הבחינה הרוחנית של ה"לבושים", כדברי האר"י ז"ל²:

וההעלם היא סיבת הגילוי, כי לא ישיגוהו ולא יהנו מאורו כי אם על ידי לבושים אלו. משל לאור השמש אשר לא יוכל איש להביט בו מרוב בהיקותו אם לא יתרחק ממנו.

האור האלוקי היורד אל העולם הוא עליון ומבהיק מאד, ואין לעולם את היכולת לקלוט אותו ולחיות על פיו. אילו ירד האור כמו שהוא, ללא צמצומו, יוביל הדבר לתוהו ולשבירה, ולא לתיקון.
הדרך לקלוט את האור ולאפשר לעולם ליהנות ממנו ולהשתמש בו, הוא צמצום האור והלבשתו בלבושים המסתירים ומקטינים אותו, אך כך מאפשרים לעולם לקלוט אותו.
ניתן להבין זאת על ידי משל.
לאדם ישנו אידיאל גדול שהוא רוצה להופיע בעולם. הדרך היחידה להפוך את האידיאל מרעיון ערטילאי המרחף באויר לדרך חיים היא צמצומו מרעיון נשגב לתוך מסגרות ברורות של זמנים ומקומות, של חוקים ונהלים וכדו'.ישנם החשים כי המסגרות הן הקטנה של האידיאל ועלינו לשאוף לחיות ללא מסגרות, בצורה חופשית ומשוחררת, כחיות הנוהמות ביער לילות שלמים (מעניין לציין שתפיסה זו מתבטאת פעמים רבות בלבוש – בבגדים משונים או בגידול שיער וכדו').
בהבנה פנימית ועמוקה של צורת ההנהגה של העולם אנו מבינים כי תפיסה זו מובילה לתוהו ולשבירה, ובצורה כזו לא יכול הרעיון הרוחני להופיע בעולם.
רק הצמצום, ההלבשה של הרעיון במסגרות הניתנות לקליטה על ידי בני האדם, רק בדרך זו ניתן לפעול בעולם של תיקון והתקדמות.

מבגדי הכהונה אנו למדים, כי גם הכהונה מתבטאת בעולם בלבוש מסוים, ובעבודה מדוקדקת ומפורטת. גם הרעיון הרוחני והעליון ביותר זקוק למסגרות ברורות ולהיות קשור ליישובו של עולם כדי שהוא יוכל להופיע בעולם ולפעול ברכה ותיקון.

---

¹ כ"ח, ב' – ד'.
² שער מאמרי רשב"י דף ק"ז.

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *