פרק ח' – משמרות הכהונה
שמע , סיכם וערך : חגי לב – מעלות
עזרא אינו מוצא לווים שיצטרפו עימו לעליה לארץ ישראל :
"וָאֶקְבְּצֵם אֶל-הַנָּהָר הַבָּא אֶל-אַהֲוָא וַנַּחֲנֶה שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה וָאָבִינָה בָעָם וּבַכֹּהֲנִים, וּמִבְּנֵי לֵוִי לֹא-מָצָאתִי שָׁם."(עזרא ח', טו)
ובעקבות כך:
"טז וָאֶשְׁלְחָה לֶאֱלִיעֶזֶר לַאֲרִיאֵל לִשְׁמַעְיָה וּלְאֶלְנָתָן וּלְיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן וּלְנָתָן, וְלִזְכַרְיָה וְלִמְשֻׁלָּם רָאשִׁים; וּלְיוֹיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן, מְבִינִים. יז וָאֲצַוֶּה אוֹתָם עַל-אִדּוֹ הָרֹאשׁ, בְּכָסִפְיָא הַמָּקוֹם וָאָשִׂימָה בְּפִיהֶם דְּבָרִים לְדַבֵּר אֶל-אִדּוֹ אָחִיו הַנְּתִינִים, בְּכָסִפְיָא הַמָּקוֹם לְהָבִיא-לָנוּ מְשָׁרְתִים, לְבֵית אֱלֹהֵינוּ. יח וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד-אֱלֹהֵינוּ הַטּוֹבָה עָלֵינוּ, אִישׁ שֶׂכֶל מִבְּנֵי מַחְלִי בֶּן-לֵוִי בֶּן-יִשְׂרָאֵל וְשֵׁרֵבְיָה וּבָנָיו וְאֶחָיו, שְׁמֹנָה עָשָׂר. יט וְאֶת-חֲשַׁבְיָה–וְאִתּוֹ יְשַׁעְיָה, מִבְּנֵי מְרָרִי אֶחָיו וּבְנֵיהֶם, עֶשְׂרִים. "
לא ברור מדוע ועל איזה רקע עזרא לא מוצא מבני לוי. נראה שמסתתר כאן ספור ארוך על תמורות ושינויים שחלו בשבט לוי במשפחות לוויה וכהונה.
"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי-אַהֲרֹן, הַבְּכֹר נָדָב, וַאֲבִיהוּא, אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר." (במדבר ג', ב)
לנדב ואביהו מעמד מיוחד (עוד לפני ארועי היום השמיני) כפי שנראה מתיאורי מעמד הר סיני:
" וְאֶל-מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה', אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְשִׁבְעִים, מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, מֵרָחֹק… וַיַּעַל מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן–נָדָב, וַאֲבִיהוּא, וְשִׁבְעִים, מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. " (שמות כד', א – ט )
הרושם מכאן, הוא שנדב ואביהו הם ממשיכים את אהרון. אלא שכידוע נדב ואביהו מתו לפני ה' ולא הותירו בנים במקומם:
"ג אֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן, הַכֹּהֲנִים הַמְּשֻׁחִים אֲשֶׁר מִלֵּא יָדָם, לְכַהֵן. ד וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי ה' בְּמִדְבַּר סִינַי, וּבָנִים, לֹא הָיוּ לָהֶם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל-פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם. (במדבר ג' ,ג-ד)
אנו מוצאים שיש יתרון לאלעזר על פני איתמר :
"וּבְנֵי אַהֲרֹן–נָדָב וַאֲבִיהוּא, אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. ל אֶלְעָזָר הוֹלִיד אֶת-פִּינְחָס, פִּינְחָס הֹלִיד אֶת-אֲבִישׁוּעַ. לא וַאֲבִישׁוּעַ הוֹלִיד אֶת-בֻּקִּי, וּבֻקִּי הוֹלִיד אֶת-עֻזִּי. … מ וַעֲזַרְיָה הוֹלִיד אֶת-שְׂרָיָה, וּשְׂרָיָה הוֹלִיד אֶת-יְהוֹצָדָק. מא וִיהוֹצָדָק הָלַךְ–בְּהַגְלוֹת ה', אֶת-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם: בְּיַד, נְבֻכַדְנֶאצַּר. "(דבה"י א', ה ,כט- מא )
רשימה זו מונה רק את צאצאיו (אמנם בדלוגי דורות) של פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן שמהם השתלשלה הכהונה הגדולה עד גלות יהוצדק כהן גדול בגלות בבל. צאצאיו של איתמר אינם מוזכרים כלל !
וכבר בסדור המחנות לפני היציאה למסעות , אנו מוצאים הדרגה בחשיבות שני בני אהרון הנותרים:
"לב וּנְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, פְּקֻדַּת, שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ. (במדבר ג', לב)
לעומת:
כח זֹאת עֲבֹדַת, מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי בְּאֹהֶל מוֹעֵד וּמִשְׁמַרְתָּם בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.(במדבר ד', כח)
משמע מכאן שאלעזר הוא המוביל את הכהונה , אלא שלא כך היו פני הדברים תמיד !
עיון בתחילת ספר שמואל ובמשפחת עלי הכהן הגדול מלמדת אחרת. עלי הוא ממשחת איתמר. כלומר: בשלב מסויים חל שינוי והכהונה הגדולה עברה מבני אלעזר לבני איתמר.
בפרשת 'פילגש בגבעה' , אנו מוצאים ביטוי מאד מעניין.
"כז וַיִּשְׁאֲלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּה' וְשָׁם, אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים, בַּיָּמִים הָהֵם. כח וּפִינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן עֹמֵד לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם… "
מה עושה כאן פנחס , בדור מאוחר מאד לדור המדבר. ההאריך ימים כ"כ?
וכן בספור יפתח הגלעדי אנו מוצאים את פנחס עפ"י מסורת חז"ל.
וחז"ל תולים את ההסתלקות הכהונה הגדולה מפנחס על רקע אי הפרת נדרו של יפתח ע"י פנחס בדבר העלאת היוצא מביתו של יפתח עולה לה'.
"יח וְעַד-הֵנָּה, בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ מִזְרָחָה; הֵמָּה, הַשֹּׁעֲרִים, לְמַחֲנוֹת, בְּנֵי לֵוִי. יט וְשַׁלּוּם בֶּן-קוֹרֵא בֶּן-אֶבְיָסָף בֶּן-קֹרַח וְאֶחָיו לְבֵית-אָבִיו הַקָּרְחִים, עַל מְלֶאכֶת הָעֲבוֹדָה, שֹׁמְרֵי הַסִּפִּים, לָאֹהֶל; וַאֲבֹתֵיהֶם עַל-מַחֲנֵה ה' שֹׁמְרֵי הַמָּבוֹא. כ וּפִינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר, נָגִיד הָיָה עֲלֵיהֶם לְפָנִים ה' עִמּוֹ. "
משמע ג"כ שעד שלב מסוים היה ה' עימו ועתה לאו.
השאלה העולה מכל הרמזים הללו היא מתי התחלף מרכז הכובד במשפחות הכהונה ?
וחז"ל חיברו את הרמזים האלו לנקודת הזמן של ספור יפתח ופינחס שם עברה הכהונה לבית עלי.
אלא שבית עלי מביאים על עצמם במעשיהם חורבן ג"כ ששיאו בהריגת נוב עיר הכהנים בימי שמואל. כאשר רק אביתר נשאר והוא בורח עם דוד ואפוד יחד עימו.
סיפורו של אביתר ג"כ לא פשוט עד להליכתו עם אדני בן חגית וסילוקו מן המקדש ע"י שלמה לעירו ענתות.
אצל שלמה דחיקת אביתר בשיאה. ההתחלה היא בימי דוד :
"כד וְהִנֵּה גַם-צָדוֹק וְכָל-הַלְוִיִּם אִתּוֹ, נֹשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים, וַיַּצִּקוּ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיַּעַל אֶבְיָתָר עַד-תֹּם כָּל-הָעָם, לַעֲבוֹר מִן-הָעִיר. {ס}
וַיַּעַל אֶבְיָתָר – אומרים חז"ל : שעלה מן הכהונה הגדולה.
התמונה המצטיירת כאן מוזרה. מדוע אביתר לא נמצא יחד עם צדוק בתחילה. נראה שאביתר מתמהמה כאן בהחלטה להצטרף לדוד . ואכן לאחר הפסקה במסורה, פונה דוד רק לצדוק בדרישה , ומן אביתר הוא מתעלם:
"כה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְצָדוֹק, הָשֵׁב אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הָעִיר אִם-אֶמְצָא חֵן, בְּעֵינֵי ה' וֶהֱשִׁבַנִי, וְהִרְאַנִי אֹתוֹ וְאֶת-נָוֵהוּ. כו וְאִם כֹּה יֹאמַר לֹא חָפַצְתִּי בָּךְ הִנְנִי יַעֲשֶׂה-לִּי, כַּאֲשֶׁר טוֹב בְּעֵינָיו." (שמואל ב' , טו )
ניכרת ההתעלמות מאביתר גם בהיגד השני אע"פ שמושא הדיבור הוא גם בנו של אביתר העומד בצד אביו !
"כז וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, אֶל-צָדוֹק הַכֹּהֵן, הֲרוֹאֶה אַתָּה, שֻׁבָה הָעִיר בְּשָׁלוֹם; וַאֲחִימַעַץ בִּנְךָ וִיהוֹנָתָן בֶּן-אֶבְיָתָר, שְׁנֵי בְנֵיכֶם–אִתְּכֶם."
הדומננטי הוא צדוק וע"כ הפועל בלשון יחד. ( כמו 'ותדבר מרים ואהרון במשה… ועוד הרבה )
"כט וַיָּשֶׁב צָדוֹק וְאֶבְיָתָר אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, יְרוּשָׁלִָם; וַיֵּשְׁבוּ, שָׁם. "
דוד מחלק את הכהנים ל24 משמרות כהונה , חלוקה שעמדה למעלה מ1000 שנים עד לחורבן הבית השני . נזכרת הרבה אף בגניזה הקהירית לאחר חורבן הבית:
"א וְלִבְנֵי אַהֲרֹן מַחְלְקוֹתָם בְּנֵי אַהֲרֹן–נָדָב וַאֲבִיהוּא, אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. ב וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי אֲבִיהֶם, וּבָנִים לֹא-הָיוּ לָהֶם; וַיְכַהֲנוּ, אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. ג וַיֶּחָלְקֵם דָּוִיד וְצָדוֹק מִן-בְּנֵי אֶלְעָזָר, וַאֲחִימֶלֶךְ מִן-בְּנֵי אִיתָמָר לִפְקֻדָּתָם, בַּעֲבֹדָתָם. ד וַיִּמָּצְאוּ בְנֵי-אֶלְעָזָר רַבִּים לְרָאשֵׁי הַגְּבָרִים, מִן-בְּנֵי אִיתָמָר וַיַּחְלְקוּם לִבְנֵי אֶלְעָזָר רָאשִׁים לְבֵית-אָבוֹת, שִׁשָּׁה עָשָׂר, וְלִבְנֵי אִיתָמָר לְבֵית אֲבוֹתָם, שְׁמוֹנָה. ה וַיַּחְלְקוּם בְּגוֹרָלוֹת, אֵלֶּה עִם-אֵלֶּה: כִּי-הָיוּ שָׂרֵי-קֹדֶשׁ וְשָׂרֵי הָאֱלֹהִים, מִבְּנֵי אֶלְעָזָר וּבִבְנֵי אִיתָמָר. {ס}
מדוע בני אלעזר רבים מבני איתמר? כנראה שהדבר קשור לקללה על בית עלי שימותו צעירים.
"ו וַיִּכְתְּבֵם שְׁמַעְיָה בֶן-נְתַנְאֵל הַסּוֹפֵר מִן-הַלֵּוִי, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן-אֶבְיָתָר, וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת, לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם–בֵּית-אָב אֶחָד, אָחֻז לְאֶלְעָזָר, וְאָחֻז אָחֻז, לְאִיתָמָר… יט אֵלֶּה פְקֻדָּתָם לַעֲבֹדָתָם, לָבוֹא לְבֵית ה' כְּמִשְׁפָּטָם, בְּיַד, אַהֲרֹן אֲבִיהֶם: כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ, ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. " (דבה"י א', כד)
התלמוד הבבלי ג"כ דן בזה:
"תניא אידך משה תיקן להם לישראל שש עשרה משמרות שמונה מאלעזר ושמונה מאיתמר.
וכשרבו בני אלעזר על בני איתמר חלקום והעמידום על עשרים וארבע שנאמר (דבה"י א כד, ד) וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מן בני איתמר ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר ולבני איתמר לבית אבותם שמונה ואומר (דבה"י א כד, ו) בית אב אחד אחוז לאלעזר ואחוז אחוז לאיתמר.
מאי ואומר ? וכי תימא כי היכי דנפישי בני אלעזר הכא נמי דנפישי בני איתמר שמנה מעיקרא ארבעה הוו?
ת"ש בית אב אחד אחוז לאלעזר ואחוז אחוז לאיתמר… " (תלמוד בבלי תענית כז' , א)
שאלת הבבלי: אולי בני איתמר התרבו פי שניים כמו שבני אלעזר הכפילו עצמם משמונה לששה עשר. תשובת הגמ': שלא!
המפרשים נדחקו מאד להבין את הקשר בין התשובה לשאלה. כיצד התשובה עונה על השאלה?
ספר 'נחלת דוד' לאחר שמתקשה בהבנת הסוגיא ובפירוש המיוחס לרש"י מביא פירוש שראה בסביבתו: " לבני איתמר על אף שלא היו רק שמונה בתי אבות , אם כל זה בהטלת הפתקים לקלפי, נתנו לכל משמר מהם שני פתקים. בכדי שהיו הפתקים המונחים בקלפי שווים במספרם לאלעזר ולאיתמר כי בזולת זה אם היו פתקי אלעזר מרובים בכפליים מפתקי איתמר בלי ספק שהיו עולים ראשונה ביד המעלה גורלות הקלפי בגורלם . ונמצא שיהיה לבני אלעזר עוד יתרון על בני איתמר במעלות הקדימה גם בסדר אשר וזהו עניין גדול והם לא היו אומרים לתת יתרון מעלה גם בזה. זה בעבור כי באיכות היו שווים כמו שראינו בפסוק כאשר …ולזה נתחכמו לתת לבני איתמר שני פתקים בעבור ישתוו לבני אלעזר."
אבל פירוש זה נדחה בעיניו מחמת מס. קושיות שקשה בו בהתאמתו לסגנון התלמוד ובבעייה מתמטית – סטיסטית איתו.
לפירושו של הנחלת דוד: אחוז הוא הוצאת הפתק מהקלפי ולא הנחתו הכפולה בקלפי כפירוש הקודם. ככתוב אחד אחוז מהחמישים אחד לקוח ומורם מן החמישים.
לא הניחו בקלפי אחד את הפתקים של בני אלעזר ושל איתמר מפני שתי סיבות: א. שלא יעלה ראשון מבני איתמר שרצו הראשון דווקא מבני אלעזר מחמת חשיבותו. ב. עוד שלא רצו שיפלו הרבה משמרות ראשונות מאחד לפני השני.
ולכן ראו לעשות שתי קלפיות. פעם העלו מזה ופעם העלו מזה והחלו באלעזר. וכך כמעט שלא יצרו פער ביניהם.
ובנוסף: לא שמו 16 פתקים בקלפי של בני אלעזר לעומת שמונה אצל בני איתמר. אלא שמו 8 פתקים המקוריים כמו שחילקם משה את בני אלעזר1. וזאת מדוע? א. כדי שלא יקדם בית אב חדש יחסית שתקן דוד על בית אב מקורי מבית אלעזר שתקן משה. ועוד שלא רצו להפריד בין שני החלקים שנוצרו ע"י דוד ממשמרת אחת מקורית. ולכן מה עשו?
כאשר העלו פתקה אחת כמו יהיוריב לדוגמא: מיד לקחו בחשבון שזה בית אב מקורי שנחלק לשתיים : ליהויריב וילהוידי וממליא בפתק זה ישנם שני בתי אב. וע"כ בהעלאה הבאה מבית איתמר יש צורך לבצע שוויון ולהעלות אוטומטית שני פתקים מבית איתמר כדי להשוות. וזה פירוש אחז אחז מאיתמר…! ועכשיו הפסוק מדויק מאד.
עפ"י זה מבאר יפה את דברי התלמוד הבבלי:
"וכי תימא כי היכי דנפישי בני אלעזר הכא נמי דנפישי בני איתמר שמנה מעיקרא ארבעה הוו ?"
אולי שואל הבבלי, גם בני איתמר הם ארבעה משמרות שחולקו לשמונה . שא"כ נוצר עיוות בחלוקת הגורלות כעת.
ותשובת התלמוד שאם כך היה , היו מניחים בקלפי גם אצל בני איתמר רק חצי מהפתקים. אבל מכך שכתוב אחוז אחוז לאיתמר מוכח שהם שמונה בתי אב היו ונשארו וע"כ אצלם צריך להעלות פעמיים. וכל פתק שווה שניים.
לאחר מכן מביא ראייה מירושלמי "טו לְחֵזִיר, שִׁבְעָה עָשָׂר" שחזר המחזור לאלעזר. וביאור הדברים: המשמרות הששה עשר- שבעה עשר שירתו בני איתמר . מפני שסיימנו שמונה מבני אלעזר ושמונה מבני איתמר שמחויבים אליהם. ומכאן והלאה נשארו המשמרות לבני אלעזר שהם מרובים(24 משמרות).
עד הנה היו מתחלפים משמרותיהם אחד להנה ואחד להנה ועכשיו החזיר המשמרות לאלעזר.
וא"כ הגמ' מסתדרת יפה עפ"י דברי הנחלת דוד.
1 בני אלעזר התרבו והשמונה התחלקו לששה עשר. בני איתמר לא התרבו והשמונה נשארו שמונה.