ויגש – רביעי – ויקם יעקב – ירידה בקומה זקופה
אנחנו קוראים בחלק היומי של הפרשה על הירידה של בני ישראל- יעקב ובניו למצרים:
בראשית (פרשת ויגש) פרק מו פסוק ג – ה
(ג) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם: (ד) אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ: (ה) וַיָּקָם יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאֶת טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה לָשֵׂאת אֹתוֹ:
בכל מציאות של ירידה, "אנכי ארד עמך" הקב"ה תמיד נמצא איתנו גם אם הדבר מבחינה חיצונית נראה כירידה – "אנכי אעלך גם עלה".
מה הפירוש "ויקם יעקב" אם בהמשך אומרים "וישאו.. את יעקב אביהם", האם יעקב קם או שנשאו אותו?
אלא שמבחינה רוחנית פנימית יעקב קם! הוא מתרומם, אמנם יורד למצרים אך בקומה זקופה – גם הירידה למצרים נעשית כחלק מקימה והתעלות.
זוהי הצורה בה אנו מתייחסים לעצמנו ולשונאינו שגם הדבר הנראה כירידה באמת אף הוא חלק מהעלייה עד ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו. אמן!