שמות – חמישי – שפת האותות
בחלק היומי של הפרשה הקב"ה מצווה את משה מה לעשות בשליחותו כאשר יגיע למצרים:
שמות (פרשת שמות) פרק ג פסוק טז
לֵ֣ךְ וְאָֽסַפְתָּ֞ אֶת־זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵהֶם֙ יְקֹוָ֞ק אֱלֹהֵ֤י אֲבֹֽתֵיכֶם֙ נִרְאָ֣ה אֵלַ֔י אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם יִצְחָ֥ק וְיַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֤ד פָּקַ֙דְתִּי֙ אֶתְכֶ֔ם וְאֶת־הֶעָשׂ֥וּי לָכֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם:
אך לאחר שמשה מסתפק האם יאמינו לו, הקב"ה נותן לו 3 אותות:
מטה שנהפך לנחש וחוזר למטה.
יד שהופכת למצורעת וחזרה לעצמה
הפיכת מי היאור לדם
האות האחרון מגיע כאות מכריע שיישכנע בוודאות, ויש לשאול מה עניינו? מדוע הוא גדול יותר משאר האותות?
האות הוא לא רק "קונץ'", אות כמו אות בשפה – חלק ממסר שמועבר.
בשני האותות הראשונים האות חזר לעצמו, היד חזרה והבריאה והנחש חזר להיות רק מטה.
אך המים לא חזרו להיות מים אחרי שהפכו להיות דם.
האותות הם תגובות לגבי משה:
האות הראשון: הנחש שהוא ראש הרשעה העולמית – גם הוא רק מטה, מונהג תחת השליטה האלוקית. הקב"ה מלמד את משה להאמין במציאות, גם הדברים הגרועים ביותר באים ממטה אלוקים ויחזרו להיות מטה אלוקים.
האות השני: הצרעת היא ניתוק מהחיים, רואים זאת מכך שמצורע נחשב למת, כשמשה אומר שעם ישראל לא יאמין זה יוצר פתח לניתוק, לתפיסה כביכול שאפשר להיות מנותק מהאמונה האלוקית. אך באמת הכל חוזר בחזרה, כל רע מתהפך לטוב.
האות השלישי: המצרים התגאו במקורות המים הרבים שלהם, זה חלק מהתרבות. והקב"ה אומר למשה מצרים תיהפך לדם. לא רק שבני ישראל יגאלו., מצרים יאבדו מן העולם ולא יחזרו בחזרה.
עלינו לדעת שאויבי ה' – יהפכו לדם ולא יחזרו למים עוד. ואילו עם ישראל מצליח להתמודד עם כל הרשעה ובסוף לחזור למקורו – בעוצמה גדולה. בעזרת ה'!