וארא – שני – תהא השעה הזאת שעת רחמים
נתייחס היום לחלק היומי של הפרשה גם של ראשון וגם של שני.
משמע בפסוקים שיש הופעה של מידת הדין:
שמות (פרשת וארא) פרק ו פסוק ב
וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְקֹוָֽק:
וידבר אלוקים – מידת הדין. אך מה היחס במעבר בין מידת הדין (שם אלוקים) לבין מידת הרחמים (שם הוי"ה)?
שמות רבה (וילנא) (פרשת וארא) פרשה ו סימן ב
רבי יוסי ב"ר חנינא אמר אלהים על המצריים, אני ה', על ישראל.
הקב"ה מסביר למשה כי הופעתו במציאות תהיה בצורה כזאת שתבוא מידת הדין על המצרים ואילו על בני ישראל תמשך מידת החסד והרחמים.
וכן בהמשך הפרשה ישנה דרשה על ההיפוך בסדר הופעתם של משה ואהרן בפסוקים וחז"ל דרשו על כך:
שמות (פרשת וארא) פרק ו פסוק כו – כז
ה֥וּא אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְקֹוָק֙ לָהֶ֔ם הוֹצִ֜יאוּ אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־צִבְאֹתָֽם:
הֵ֗ם הַֽמְדַבְּרִים֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם ה֥וּא מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן:
מכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה א
כשהוא אומר הוא אהרן ומשה (שם /שמות/ ו כו) מגיד ששניהם שקולין זה כזה.
מצינו שאהרן מבטא יותר את מידת הרחמים ומשה יותר את מידת הדין:
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ו עמוד ב
משה היה אומר יקוב הדין את ההר, אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום, ומשים שלום בין אדם לחבירו
יש להסביר על פי דברי חז"ל וביחס לתחילת דברינו כאשר מדבר על הנהגת עם ישראל – אהרן קודם, מידת הרחמים היא שמופיעה. אך כאשר מדברים אל פרעה משה מופיע במידת הדין.
כך גם בימינו אנו נושאים תפילה, שהקב"ה ינהג עם אויבנו במידת הדין הקשה, ואילו עמנו ינהג במידת הרחמים ונזכה לטובה וברכה.
וכיצד משיגים דבר זה? על ידי שנמשוך על עצמנו ממידת הרחמים, נביט בעין טובה על האחר ונאחד את עם ישראל. שנזכה לראות מהרה בישועה וגאולה שלמה. אמן!