כי תשא ראשון – מלחמה ושלום – חיי שעה וחיי עולם
אנחנו פותחים היום בקריאה של פרשת "כי תשא"
ובחלק היומי יש המון מצוות והמון עניינים ונתמקד בנקודה אחת שקשורה לנושא המלחמה:
שמות (פרשת כי תשא) פרק ל פסוק כב – לג
וַיְדַבֵּ֥ר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֘ בְּשָׂמִ֣ים רֹאשׁ֒ מָר־דְּרוֹר֙ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְקִנְּמָן־בֶּ֥שֶׂם מַחֲצִית֖וֹ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וּקְנֵה־בֹ֖שֶׂם חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם: וְקִדָּ֕ה חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ וְשֶׁ֥מֶן זַ֖יִת הִֽין: וְעָשִׂ֣יתָ אֹת֗וֹ שֶׁ֚מֶן מִשְׁחַת־קֹ֔דֶשׁ רֹ֥קַח מִרְקַ֖חַת מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑חַ שֶׁ֥מֶן מִשְׁחַת־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶֽה: וּמָשַׁחְתָּ֥ ב֖וֹ אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֖ת אֲר֥וֹן הָעֵדֻֽת: וְאֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְאֶת־הַמְּנֹרָ֖ה וְאֶת־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת: וְאֶת־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וְאֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּֽוֹ: וְקִדַּשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְהָי֖וּ קֹ֣דֶשׁ קָֽדָשִׁ֑ים כָּל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהֶ֖ם יִקְדָּֽשׁ: וְאֶת־אַהֲרֹ֥ן וְאֶת־בָּנָ֖יו תִּמְשָׁ֑ח וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֥ן לִֽי: וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ יִהְיֶ֥ה זֶ֛ה לִ֖י לְדֹרֹתֵיכֶֽם: עַל־בְּשַׂ֤ר אָדָם֙ לֹ֣א יִיסָ֔ךְ וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ כָּמֹ֑הוּ קֹ֣דֶשׁ ה֔וּא קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם: אִ֚ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִרְקַ֣ח כָּמֹ֔הוּ וַאֲשֶׁ֥ר יִתֵּ֛ן מִמֶּ֖נּוּ עַל־זָ֑ר וְנִכְרַ֖ת מֵעַמָּֽיו:
אחת המצוות בהן משתמשים בשמן היא משיחת כהן משוח מלחמה. אך התורה לא כותבת את הדבר במפורש.
וכן הדבר כאשר הרמב"ם מונה את המצווה:
ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה לה
והמצוה הל"ה היא שצונו שיהיה לנו שמן עשוי על המתכונת המיוחדת מוכן למשוח בו כל כהן גדול שיתמנה כמו שאמר (ר"פ אמור) והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה. וכן ימשחו בו קצת המלכים כמו שהתבאר בדין מצוה זו. וכבר נמשח בו המשכן וכל כליו. ולא ימשחו בו הכלים לדורות כי בבאור אמרו בסיפרי (נשא עה"כ וימשחם) שבמשיחתן שלאלו כלומר כלי המשכן הוקדשו כל הכלים לעתיד לבא. אמר יתעלה ויתברך שמו (ר"פ תשא) שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בראשון מכרתות (ה א – ו ב):
אך בהלכה כן מופיע שצריך למשוח בכהן את הכהן שתפקידו להיות כהן משוח מלחמה.
נראה שניתן להבין את הדבר על פי דבר תורה של הרב קוק שמספר אותו הרב זווין:
אישים ושיטות – הרב קוק – הרב ומשנתו
זכורני באחת משבתות הקיץ של תרצ"ד ואני מעולי הגולה של המלכות האדומה בקרתי לראשונה את ירושלים לשם ירושלים ולשם הרב בין השמשות בשעת רעווא דרעווין נמצאתי בביתו של הרב לא של הרבי ירושלים של מעלה עולם של קדושה מסביב לשולחן ערוך וארוך מסובים יקירי ירושלים והשכינה שרויה ביניהם הניגונים של דביקות והזמירות של כיסופין ועילופין מוסיפים להאוירה רוח של זוהר עילאה מיוחד ואמרתי אני בלבי כלום חסר כאן למסיבה אדמורי"ת אמיתית אלא מאמר חבד"י פתאום ובאולם הגדול השלך הס הרב יושב ודורש וכל רעיון וכל מלה נבלעים באברים מחשבה ורגש אחוזים ודבוקים וההגיונות מקוריים אבל מתובלים בנקודות חבדיו"ת על חיי עולם וחיי שעה נשא מדברותיו על הנצח והרגע המלחמה והשלום הראשונה היא בחינת חיי שעה והשני חיי עולם אין במלחמה תכלית לעצמה אינה אלא הכרח זמני ומטרתה להביא מנוחה עולמית כך הוא במלחמה ושלום במובנם הפשוט וכך הוא במובנם המוסרי מלחמת הטוב והרע מלחמת היצרים ושוטפים לאזני המקשיבים מאמרים מאגדה וממדרש ומזוהר ומספרי קבלה והמאמרים מוארים בניצוצי הוד של רזי תורה ותעלומות חכמה ובאמצע בין אגדת סתרים לרעיון סוד ^ ובזה נבין את ההלכה שאין דין ירושה במשוח מלחמה יכול יהא בנו של משוח מלחמה משמש תחתיו כדרך שבנו של כהן גדול משמש תחתיו תלמוד לומר… וכן פסק הרמב"ם שכל הממונים והשררות מעמידים בנו או הראוי ליורשו תחתיו מלבד משוח מלחמה מה נשתנה אלא שמשוח מלחמה כל תפקידו הוא לערך של חיי שעה ולכן אין בו הגדר של ירושה שענינו הוא ההמשך הנצחי והרב המשיך ובזה תתיישב קושיא עצומה שהקשו המפרשים בסוף תענית שנינו בברייתא שבת מלך שואלת מבת כהן גדול בת כהן גדול מבת סגן ובת סגן מבת משוח מלחמה הרי שסגן גדול ממשוח מלחמה ואילו בסוף הוריות מפורש שמשוח מלחמה קודם לסגן ן עכשיו יובנו הדברים בעצמותו אמנם משוח מלחמה חשוב יותר מסגן אבל שם בתענית הרי המדובר הוא לא על המשוח והסגן עצמם אלא על בנותיהם בתו של מי קודמת ובמשוח מלחמה הרי אין דין של ירושה שאיננו אלא בגדר של חיי שעה ואין כוחו וקדושתו נמשכת ממנו לבניו ולכן בת סגן חשובה מבת משוח מלחמה יפים הדברים כשהם לעצמם ויפים היו שבעתיים כשיצאו משובצים במערכת מסודרת של רעיונות מבוססים לא זכיתי יותר מזאת הפעם להיות מיסב בשלש סעודות של הרב אבל אלה שהיו רגילים ליהנות מזיו תורתו באותן מסיבות יודעים לספר ששילובי הלכה ואגדה היה דבר המצוי בתורותיו
אין ממנים מראש כהן משוח מלחמה, המצווה לעשות את השמן היא לא בשביל הכהן משוח מלחמה, אך אם צריך נשתמש בשמן על מנת למשחו, המלחמה אין היא לכתחילה אך אנו אם נצרכים להגיע למציאות שכזו אזי יש מצווה למנות כהן משוח מלחמה. אין אנו מייחלים למלחמות אך כאשר אנו מגיעים אליהם אנו מתמודדים עמן בגדולה ובהדרת קודש.
שנזכה שהדיבורים אודות כהן משוח מלחמה יעלו לנו כאילו הוא הולך בראש צבאותינו, ונזכה לניצחון וגאולה שלמה!