פקודי שני – 'אלה' המקור לחטא ו'אלה' הדרך לתיקון
שמות (פרשת פקודי) פרק לח פסוק כא
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־ אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן:
שמות רבה (וילנא) (פרשת פקודי) פרשה נא סימן ח
אמר הקדוש ברוך הוא יבא זהב המשכן ויכפר על זהב העגל אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בשעה שעשיתם את העגל הכעסתם אותי באלה אלהיך, עכשיו שעשיתם המשכן באלה אני מתרצה לכם הוי אלה פקודי המשכן, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בעוה"ז באלה נתרציתי לכם וכן לעתיד לבא שנאמר (ישעיה מט) הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים, ואומר (שם /ישעיהו/ ס) מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבותיהם.
ישנן שתי תנועות הפוכות המופיעות במדרש:
1. עם ישראל לוקחים את הנק' האלוקית המיוחדת ומפזרים אותה מסתכלים על החיצוניות שלה.
2. התיקון הוא לקחת את שברי הכלים, את המציאות המפורדת ולחבר אותה, כל תרומה של עם ישראל, כל חלק וחלק הפך להיות חלק מ-"והיה המשכן אחד"
כך גם מדגיש המדרש לגבי העתיד אלה מכאן ואלה מכאן, מי אלה כעב תעופינה.
מי אלה ביחד שם אלקים, בכל חטא ודור יש חלק קטן מחטא העגל. יש התפרדות של המציאות העליונה לחלקים קטנים ובכך חלילה כביכול ניתוק מהמציאות העליונה.
אך מטרתנו ומעשנו – לחבר את החלקים, לבנות את המשכן אחד.