ויקרא ראשון – ויקרא, וידבר – הפסקה.

אנחנו מתחילים ספר חדש בפרשת ויקרא וצו
כולנו בתקופה הזאת קרואים לעבודה וחלק גדול מהמדינה קיבל צו

רש"י ויקרא (פרשת ויקרא) פרק א פסוק א
ויקרא אל משה – הקול הולך ומגיע לאזניו, וכל ישראל לא שומעין. יכול אף להפסקות היתה קריאה, תלמוד לומר וידבר, לדבור היתה קריאה, ולא להפסקות. ומה היו הפסקות משמשות, ליתן ריוח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין, קל וחומר להדיוט הלומד מן ההדיוט:

ננסה להבין את פשר הקריאה למשה ומכך גם את קריאת ה' אלינו בימינו.
הקב"ה קורה למשה פעמיים, מלשון חיבה וקשר ורק אז מביא את המצווה. דבר זה לומד ונובע מכך שכל מצווה היא עולם ומלואו.
הקדמת הקריאה נותנת זמן לעיכול, להפוך אותם לחלק מהאדם ומתוך כך באים לקיים את הדברים.
עשייה היא לא עשייה טכנית והיא נובעת מקשר עמוק.
עלינו להתקדם – בתפילות, בתורה לעבוד על מנת להשיג את הדבר ה' הקורא אלינו, הוא אינו חיצוני לנו אלא צו פנימי עמוק.

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *