צו שני – שחיטת עולה במקום חטאת – לא להגדיר מקומות כפסולים
בחלק היומי של היום מופיע הפסוק:
ויקרא (פרשת צו) פרק ו פסוק יח
דַּבֵּ֤ר אֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַֽחַטָּ֑את בִּמְק֡וֹם אֲשֶׁר֩ תִּשָּׁחֵ֨ט הָעֹלָ֜ה תִּשָּׁחֵ֤ט הַֽחַטָּאת֙ לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֔ק קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הִֽוא:
ודרשו חז"ל:
תלמוד ירושלמי מסכת קידושין פרק ד הלכה א
רבי לוי בשם רבי שמעון בן לקיש [ויקרא ו יח] במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת לפני י"י שלא לפרסם את החטאים. [ישעי' לא ב] וגם הוא חכם ויבא רע. לא מסתברא דלא וגם הוא חכם ויבא טוב. אלא ללמדך שאפילו רעה שהקב"ה מביא לעולם בחכמה הוא מביאה.
כדי לא לבייש את החוטאים נקבע בתורה שגם העולה וגם החטאת מוקרבים באותו מקום. אין אנו מפרסמים חטאים ברבים. וזוהי החכמה שבעונש.
יש ללמוד הרבה מכך ולהבין שאין להגדיר מקומות כמקומות של חטא.
תלמוד ירושלמי מסכת יבמות פרק ח הלכה ג
דאמר רבי חנינה אחת לששים ולשבעים שנה הקדוש ברוך הוא מביא דבר בעולם ומכלה ממזיריהן ונוטל את הכשירין עמהן שלא לפרסם את חטאיהן.
ועל כן עלינו ללמוד שיש דבר בעייתי בהגדרת הפסולים, עלינו לדבר על המציאות בכללה ולא לתת מקום לגנאי לאדם פרטי. שיהיה הכל לטובה ולברכה ולהסתכלות חיובית וגאולה שלמה.