תזריע חמישי – איך הופכים את הניתוק לתיקון?
בחלק היומי עוסקת הפרשה בצרעת הראש והזקן, שני סוגי הצרעת הללו שנוגעות בראשו של האדם מתייחדות משאר הצרעת שבגופו וגם מתייחד לצרעת זו שם – נתק.
השפתי כהן כתב לבאר את הדינים המיוחדים הללו כך:
שפתי כהן ויקרא פרשת תזריע פרק יג פסוק כט
יג, כט] ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן. לומר כמו שבאה המכוה על ידי הרהור וחמימות הלב כמו שאמרנו, כן בא הנתק בראש על המחשבה שהיא המוח, ועל המצהיב פנים לחבירו רצה לומר שהוא מחניף, זהו ובו שער צהוב, והחנופה היא שוה לגסות הרוח
מכאן למדנו נקודה שחשוב לעמוד עליה ולעבוד עליה כל אחד ואחד במקומו ובדרגתו – לדעת כיצד להסתכל על המציאות כחיובית ולא כשלילית. לא להסתכל על המציאות כשלילית ולחשוב שיש איזה צורך תמידי להתגבר "ולנצח" את הסביבה.
וכך כתב בשפתי כהן על החיוב לגלח את השיער:
שפתי כהן ויקרא פרשת תזריע פרק יג פסוק כט
והתגלח, היה לו לומר וגילח כלום יש ספר מספר גרמיה, אלא אמר והתגלח שיקשט עצמו מבפנים שהוא הגילוח האמיתי כי זה הגילוח חוזר וצומח, אמנם הגילוח של פנים אינו חוזר וצומח מאליו, אלא על ידי מעשיו
גם מהלכים שנראים לנו כסותרים באמת הם אלה שעוזרים לנו לברר ולעמוד על דעתנו.
החלקים הללו של הפרשה עוזרים לנו לברר את ההרמוניה של המציאות כיצד להסתכל על הנתק לא רק כניתוק אלא להפכו לתיקון.