אמור – לא לפחד מדרך ארוכה
בפרשת השבוע יש פסוק מרכזי, שנותן כיוון להבנת התהליכים שעם ישראל עובר גם בימים אלה (ויקרא כ"ב, כ"ז):
שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה'.
דרשו חכמים (בבא קמא ס"ה ע"ב):
אמר רבא: שור בן יומו קרוי שור
שור שנולד – נקרא מיד שור. אצל האדם, לעומת זאת, זה לוקח הרבה זמן. בזוה"ק על הפרשה מאריכים לפרט את התהליכים שעובר האדם – ברית מילה, פדיון לבכור, בר מצוה, חתונה. שלבים רבים יש להתפתחותו הטבעית והרוחנית של האדם.
בעת שלמדתי הוראה, לפני שנים רבות, אחת ההרצאות עסקה בפסיכולוג רוסי מפורסם בשם פבלוב, שחקר הרבה את התנהגות בעלי החיים. אחד הניסויים שהוא עשה קשור לנושא שלנו.
הוא לקח קוף, שנולד באותו יום בו נולד בנו בשעה טובה, והוא השוה את ההתפתחות של הקוף מול התינוק.
לא קשה לנחש מה היו תוצאות הניסוי. בתחילה הקוף כמובן התפתח במהירות רבה, והרבה מאמצים הושקעו בשמירה על התינוק מפני הקוף. כשהתינוק בקושי ידע להתהפך מהבטן לגב, הקוף כבר ידע לרוץ ולקפוץ. כשהתינוק למד ללכת – הקוף כבר הקים משפחה.
החידוש בניסוי היה זיהוי השלב שבו התינוק מתחיל לעקוף את הקוף – כשהוא לומד לדבר. אז הוא מתחיל להבין יותר מהקוף, ובהמשך גם מבחינה מוטורית הוא מפותח יותר. מי שם את מי בכלוב – כולם יודעים.
מה סוד הענין?
האדם הוא מלשון אדמה. הערך של האדמה גנוז בה בכח. האדם מניח זרע באדמה – והנה יוצא עץ. יש באדמה פוטנציאל גדול, שיוצא אל הפועל על ידי עבודת האדם.
כך גם האדם. יש לו פוטנציאל גדול, והדברים צריכים לצאת אל הפועל. זה לוקח זמן. יש לאדם שכל, הבנה, יצירתיות. הדברים צריכים להבשיל כדי לצאת אל הפועל בעוצמה, ולכן ההתפתחות של האדם היא ממושכת יותר.
הבהמה – מלשון "בה מה". מה שרואים – זה מה יש. אין לבהמה פוטנציאל שצריך לצאת אל הפועל. מה שיש ביום הראשון – זה מה שיהיה גם בעוד עשר שנים. אולי היא תרוץ יותר מהר, אבל אין זה שינוי מהותי. הבהמה לא צריכה שהמוח יבשיל כדי להבין את התוספות או את הרמב"ם…
אמרו חכמים (יבמות ס"א ע"א)
שנאמר: "ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם" – אתם קרויין אדם, ואין העובדי כוכבים קרויין אדם.
ביחס לאומות – עם ישראל נחשב כאדם. יש לעם ישראל פוטנציאל אדיר – הוא צריך לגלות את שם ה' בעולם. "וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה' וַאֲנִי אֵל" (ישעיהו מ"ג, י"ב), "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ" (ישעיהו מ"ג, כ"א).
יש לנו כוחות רוחניים גדולים, נשמה גדולה. אלו עוצמות אדירות שלוקח אלפי שנים להוציאם אל הפועל בצורה מלאה. לא מספיק לכנס מסיבת עיתונאים, להכריז על מהפכה או רפורמה ולחשוב שדי בכך כדי לשנות את המצב של עם ישראל. נדרשות שנים רבות של עבודה, של הסברה, של עמל כדי להוציא אל הפועל את הנשמה של האומה.
אומה בת יומה – קרויה אומה. ארצות הברית עדיין לא חגגה 250 שנות עצמאות, והיא כבר מעצמה גדולה. אנחנו קיימים כבר אלפי שנים, ועדיין תלויים (כביכול) בגחמותיו של נשיא זה או אחר.
מצד שני, כמה שנים נשארו לארצות הברית להיות על המפה? אומות רבות חלפו מן העולם ו"עם ישראל חי", ועדיין לא הוציא אל הפועל את מלוא כוחו. אנחנו בהתקדמות מתמדת, אבל התהליך הוא ארוך.
זוהי המשמעות של דברי חז"ל (ירושלמי ברכות פ"א ה"א), שגאולתן של ישראל קמעא קמעא. בעולם שברא הקב"ה תהליכים לא מתרחשים ברגע אחד. זו ידיעה חשובה. יש כאן דרך ארוכה ואנחנו צריכים סבלנות. יש לנו הרבה מה להגיד ולתת לעולם.
כמובן, אין פירוש הדברים שאין לנו מה לעשות, שאנחנו יכולים לשבת ולהמתין והדברים יתקדמו מעצמם. ההיפך הוא הנכון. הקב"ה חפץ במעשינו, ויש לנו הרבה מה לעשות ולהשפיע. כל אחד ואחד צריך להוציא אל הפועל את הנשמה שלו בצורה המלאה, לגלות את כוחות הנפש והיצירה שבקרבו, את כוחותיו הרוחניים – מתוך כך תתגלה נשמת האומה.
אנו "נשמה אחת וגופים מחולקים" (תניא פרק ל"ב). כל אחד שמרומם את נשמתו – משפיע על עם ישראל ועל כל העולם כולו. יש משמעות אדירה למעשים שלנו, ואין זה סותר לכך שזה תהליך ארוך. אל לנו לצפות שנעשה את תפקידנו ומחר בבוקר נראה שינויים. יד ה' משגיחה ומכוונת את המציאות, והתהליכים איטיים וארוכים.
מי ששותף לתהליכים של האומה הופך בכך את הרגעים של החיים לנצח. כל מעשה טוב, כל לימוד תורה – הופך את הרגע לנצח. כך האדם הופך להיות נצחי, והוא ממשיך להשפיע על העולם גם אחרי מותו.
נפעל בע"ה לרומם את רוח האומה, ונתאזר בסבלנות לגילוי הפוטנציאל הגדול של האומה בע"ה.
ניתן לקבל את השיחה במייל בכל שבוע, בלי נדר, על ידי משלוח בקשה ל: metavhaaretz@gmail.com.
ניתן לקבל את השיחה בוואטסאפ, על ידי משלוח בקשה למספר: 052-7906438, ושמירת המספר באנשי הקשר.