פרק ראשון – איזו היא רה"י

הגמ' בדף ו':

ת"ר ד' רשויות לשבת רה"י ורה"ר וכרמלית ומקום פטור ואיזו היא רה"י חריץ שהוא עמוק י' ורחב ד' וכן גדר שהוא גבוה י' ורחב ד' זו היא רה"י גמורה.

וכתב בספר העיתים¹:

ובתשובות לגאון … רה"י, בדין היא שהיה צריך לומר בית של יחיד וחצר של יחיד, למטה אמר חריץ עמוק י' ורחב ד' (וכן גדר), אלא הללו שנים שיש לספקו בכרמלית ואצ"ל בית של יחיד וחצר של יחיד.

וקצת קשה להבין תשובתו שהרי שאלו איזו היא רה"י וחזרו ואמרו זו רה"י גמורה ועיקר רה"י חסר מן מן הספר. וצ"ע.

ביאור הרמב"ם

גם מצורת ההלכה בלשון הרמב"ם נראה שלא הבין כספר העיתים. וזו לשונו²:

ואיזו רה"י תל שגבוה עשרה טפחים ורחב ד' טפחים על ד' טפחים או יתר על כן וכן חריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ד' על ד' או יתר על כן וכן מקום שהוא מוקף ארבע מחיצות גובהן עשרה וביניהן ארבעה על ארבעה או יתר על כן וכו'.

מלשונו משמע שרה"י המקורית היא תל גבוה י' ורחב ד' וכן חריץ וכן מקום מוקף מחיצות ופשוט הוא בלשונו. אלא שצ"ע, שכן לכאורה הצדק עם ספר העיתים שבית של יחיד הוא מקור רה"י³.
ונראה שמקור דברי הרמב"ם בירושלמי⁴:

תני רב הושעיא מנורה שהיא עומדת ברה"ר גבוהה עשרה ופירחה ארבעה המשתמש מתוכה לרה"ר ומרה"ר לתוכה חייב. אמר ר' מנא לא סוף דבר מנורה אלא אפילו קנה ברה"ר גבוה י' טפחים וטבלה נתונה בראשו המשתמש מתוכו לרה"ר ומרה"ר לתוכו חייב. מנין למעלה מי' שהיא רשות אחרת רבי אבהו בשם רשב"ל ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת אשר על ארון העדות מבין שני הכרובים וכתיב אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם מה דבור שלהלן רשות אחרת אף דבור שנאמר כאן רשות אחרת וכו'.

מכאן מבואר שהמקור לי' טפחים הוא בצורה של עמוד גבוה י', שהוא רשות אחרת. ובמסכת סוכה כתבו התוספות⁵ שמלימוד זה למדו גם על מחיצות שבת, ואולם בבבלי משמע שזה מקור למחיצות⁶, ובירושלמי משמע שזה מקור לדין רה"י שהיא רשות אחרת.
ונראה שלכן שינה הרמב"ם את הסדר, שהביא תל במקום ראשון ואח"כ חריץ, משא"כ בברייתא, כי לפי הרמב"ם התל הוא המקור לרה"י שהוא רשות אחרת למעלה מי' וזה הפירוש זוהי רה"י גמורה, והיינו שזו רשות נבדלת מרה"ר והיא רשות אחרת. ומכאן אף למקום שמצד עצמו אינו נבדל מרה"ר שהרי נמצא עמו בגובה שוה אלא שמוקף מחיצות, שאף זו הבדלה היא ואף זה רה"י יקרא. ומובן מדוע הביאו גדר כדוגמא לרה"י כי זה מקור הרשות. וע' בפיהמ"ש לרמב"ם שכתב על רה"י שהוא מקום שלא בוקעים בו רבים והיינו שענינה של רה"י היא שנבדלת מן הרבים. ובזה שאמרו זוהי רה"י גמורה רמזו שיש עוד רה"י הנובעת מזו (וע' תוס' ו: ד"ה ואמאי) וזו החצר המוקפת מחיצות.

ביאור השו"ע

בשו"ע⁷ העתיק את לשון הרמב"ם אלא שהביא את הדוגמאות בסדר הפוך מהרמב"ם וזה לשונו:

איזה רה"י מקום המוקף מחיצות גבוהים עשרה טפחים ויש בו ד' טפחים על ד' טפחים או יותר וכן חריץ עמוק עשרה ורחב ארבעה על ארבעה וכן תל גבוה עשרה ורחב ארבעה על ארבעה.

ומצורת ההלכה יש ללמוד שהבין השו"ע שיסוד רה"י הוא מקום המוקף מחיצות, ודומה לו חריץ, וכן תל אף הוא יחשב לרה"י. ולכאורה חזקה קושית ספר העיתים על השו"ע, אלא שבביאור הגר"א כתב שמקורו דוקא מהברייתא בסוגייתינו וזה לשונו:

מקום – פשוט בכמה מקומות ועיקרה בברייתא שם "גדר" דלא כפירש"י שם וע' בה"ג.

וביאור דבריו שגדר המובאת בברייתא פירושה גדר המקיפה מקום ד' על ד' ולפי ביאור זה לא קשה כלל קושיית ספר העיתים.

ביאור הר"י מגאש

הר"י מגאש⁸ מבאר באריכות את הברייתא ובשטף דבריו נמצא ביאור לענין דידן, וזו לשונו:

… נמצא עכשיו שכל מקום שיש בו ד' על ד' שהוא שיעור מקום וגם יש לו ד' מחיצות שגבוהים י' כמו חריץ וכיו"ב או שהוא עצמו גבוה י' כמו גדר ועמוד וכיו"ב דאיכא למימר גוד אסיק מחיצתא שהן הן רה"י.

ונראה שפירש שחריץ הוא הדוגמא למקום המוקף מחיצות, ואין הבדל בינו לבין חצר מוקפת מחיצות וכיוון שרצו "לבודד" את עניין המחיצות השתמשו בחריץ שרק המחיצות עושות אותו לרה"י משא"כ חצר של יחיד שהיה מקום לומר שהיא רה"י מצדדים אחרים.

ביאור רש"י

בביאור הברייתא כתב רש"י:

גדר – כותל שהוא גבוה י' ורחב ד' הוי רה"י.

והר"ן הוסיף עוד מלה אחת:

הוי ראשו רה"י.

ויש להבין מה בא רש"י ללמדנו. ונראה פשוט⁹, שרש"י בא לאפוקי הפירוש שגדר הוא המקיף מקום ד', ולכן כתב כותל שהוא עצמו (ובלשון הר"ן "ראשו") רה"י. ויש לשאול מדוע הוקשה לרש"י פירוש זה אשר בו יש יישוב לשאלת ספר העיתים.
בהמשך הסוגיא¹⁰ כתב רש"י:

קמ"ל גמורה – כלומר זו היא שנגמרו מנין מחיצות שלה שיש לה מחיצות מכל צד כגון חריץ וכן גדר דאמרינן מד' צדדים גוד אסיק פני המחיצה על ראשו ונמצא ראשו מוקף מד' צדדים וחללו ד' אבל דר' יהודה לא נגמרו מחיצות שלה למנינן ולאו רה"י היא כלל.

והקשה ה"שפת אמת":

קצת קשה דע"כ לאו דוקא חריץ דהא ג' מחיצות סגי גם לרבנן א"כ איך מצינן לדייק דלא כרבי יהודה וצ"ל דמכח היתור מדייק הכי אכן הב"ח באו"ח¹¹ הוכיח מפרוש רש"י דהכא דס"ל כדעת הרמב"ם דשלש מחיצות אינו רה"י אלא ככרמלית ע"ש אבל מדברי רש"י בעירובין לא משמע כן וע' ב"מגיד משנה"¹² דהרמב"ם היה לו גירסה אחרת בעירובין שם.

ונראה בביאור דברי רש"י שיש רה"י שצריכה ד' מחיצות ויש שדי לה בג' מחיצות. עמוד ברשות הרבים אם מצד אחד הוא תל המתלקט, נראה דלא אמרינן גוד אסיק¹³, שכן העמוד צריך להיות נבדל מרשות הרבים ואם מצד אחד הוא המשך רשות הרבים אין לו דין רה"י וכן חריץ, שהרי חריץ אינו מחיצות רגילות שהרי זו קרקע עולם, ורק אם מוקף מארבעה צדדים, הרי שבפועל הוא רשות בפני עצמה אבל אם מוקף רק מג' לא יחשב לרשות היחיד. וזה פירוש זו היא שגמורה במחיצות, שמכאן שצריך להיות רשות נבדלת וזה לאפוקי מר' יהודה ששני בתים בשני צידי רשה"ר הוי רה"י.
ונראה שבמחיצות מודה רש"י שדי בג' מחיצות להבדיל את הרשות המיוחדת ולהגדירה ורק בכותל שבא מצד גוד אסיק שאין כאן מחיצות ממש וכן חריץ שאין כאן מחיצות בעי ד'.
ולפי"ז מבואר מדוע נמנע רש"י מלפרש גדר שמקיף מקום ד' אלא ביאר שהוא עצמו רה"י שרק זו היא רה"י גמורה במחיצותיה דהיינו ד' מחיצות.
וע' ב"מגיד משנה"¹⁴ שכתב בשיטת הרמב"ם לחלק בין רה"י היוצאת מרה"ר שצריך ד' מחיצות לבין כרמלית שדי בג', ויסודו דומה למה שכתבנו שמרה"ר צריך הבדלה ממש, אלא שרש"י לא חלק כן¹⁵.

ביאור הגר"א ב"שנות אליהו"

כתב הגר"א בספרו "שנות אליהו" על המשנה, בפתיחה למסכת שבת:

… וברשות הרבים תמצא כל ד' רשויות דהיינו עמוד פחות מג' – רה"ר. מג' ועד י' – כרמלית ומי' ולמעלה – רה"י וזה כשרחבו ד' וכשאין רחבו ד' מג' ועד לרקיע הוי מקום פטור.

ויש לפרש כן את הברייתא שד' רשויות יש ברה"ר ולכן נקטו בגדר וחריץ שהן רה"י בתוך רה"ר משא"כ מקום מוקף מחיצה אינו שייך כלל לרה"ר.
ואפשר שכן פירש הרמב"ן שחילק לדינא בין עמוד לבין מקום מוקף מחיצות וכפי שיתבאר בעז"ה בהמשך.

הסבר לספר העיתים

ונראה שלא בכדי שאל ספר העיתים שהיה בדין לאמר בית של יחיד או חצר של יחיד שכן זהו פירוש המלה "רשות היחיד" שהמילה רשות אין לה הוראה מלבד בעלות ושלטון ולכן מיאן בכל התירוצים שנאמרו לעיל ופירש איזו רה"י בדיניה, מלבד רשות היחיד בפועל שזה בית של יחיד, ועל זה ענו גדר וחריץ. ונראה שזו שיטת הרמב"ן ודלא כדלעיל וכפי שיתבאר בהמשך.

---

¹ הלכות הילוך וזריקה והוצאה וטלטולי שבת סימן ר"ז.
² פרק י"ד הלכה א'.
³ וכן הקשה במשאת משה.
⁴ פרק א' הלכה א'.
⁵ דך ד' ע"ב.
⁶ עיין עירובין ד' ע"ב וסוכה ד' ע"ב.
⁷ סימן שמ"ה סעיף ב'.
⁸ שו"ת, תשובה כ"ד.
⁹ וכן כתב המשאת משה בסימן י"ד.
¹⁰ דף ו' ע"ב.
¹¹ סימן שמ"ה.
¹² פרק י"ז הלכה ט'.
¹³ וע' ב"מרכבת המשנה" פי"ד הט"ז: "תדע דהא תל המתלקט י' מתוך ד' חשיב רה"י אע"ג דלא מינכרא מחיצות ולא שייך לאמור גוד אסיק".
¹⁴ הובא לעיל בדברי ה"שפת אמת".
¹⁵ וע' עוד ערוך השולחן סי' שמ"ה סע' ד'

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *