פרק ראשון – שיטת רש"י בגדרי "גוד אסיק"

קשיים בשיטת רש"י בגדרי גוד אסיק

מתוך דברי רש"י בסוגיא בשבת דף ו' למדנו שרה"י נקבעת ונגמרת על פי מחיצותיה. וכך היא לשונו בדף ו: ד"ה קמ"ל גמורה:

כלומר זו היא שנגמרו מניין מחיצות שלה, שיש לה מחיצות מכל צד כגון חריץ וכן גדר דאמרינן מד' צדדים גוד אסיק פני המחיצה על ראשו ונמצא ראשו מוקף מד' צדדים וחללו ד' וכו'.

ויש להשוות דברי רש"י אלו עם דבריו במקומות אחרים.
בסוכה דף ד: אמרה הגמרא:

היתה (סוכה) גבוהה מעשרים אמה ובנה בה עמוד שהוא גבוה עשרה טפחים ויש בו הכשר סוכה סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתא, אמר ליה רבא בעינן מחיצות הניכרות וליכא.

ופירש רש"י ד"ה "גוד אסיק מחיצתא":

של עמוד שמבחוץ סביב הגביהם עשרה סביבות ראשו והרי יש בהן גובה י' וחשובה סוכה על ראשו ודופני העמוד דופנותיה ע"י גוד אסיק וסכך של מעלה כשר לה דאינו למעלה מכ' מראש העמוד.

ודבריו צ"ע הן מצד עצמם והן מצד ההשוואה לסוגיין.
א. מה פירוש "של עמוד שמבחוץ" (בשבת ו: כתב: "פני המחיצה").
ב. מה פירוש "הגביהם עשרה סביבות ראשו" וכי יש שיעור לגוד אסיק שמגביהם עשרה?
ג. מדוע חוזר רש"י ואומר "והרי יש בהן גובה י'"?
ד. מה פירוש "דופני העמוד דופנותיה ע"י גוד אסיק"?
ועוד קשה בהשוואת הדברים לדברי רש"י בעירובין פ"ט.
המשנה שם אומרת:

כל גגות העיר רשות אחת ובלבד שלא יהא גבוה י' או נמוך י' דברי ר' מאיר וחכמים אומרים כל אחד ואחד רשות בפני עצמו.

ועל כך אומרת הגמרא (על דברי חכמים):

איתמר רב אמר אין מטלטלין בו אלא בד' אמות ושמואל אמר מותר לטלטל בכולו.במחיצות הניכרות דכו"ע לא פליגי. כי פליגי במחיצות שאינן ניכרות, רב אמר איןמטלטלין בו אלא בד' אמות, לא אמר גוד אסיק מחיצתא ושמואל אמר מותר לטלטלבכולו דאמר גוד אסיק מחיצתא.

ופירש רש"י שם:

כולי עלמא לא פליגי – דאמרינן בהו גוד אסיק דדמו לעמוד ברשות הרבים דהוי רשותהיחיד משום גוד אסיק, משוך והעלה.

וצ"ע שרש"י הביא דוגמא למחיצות הניכרות עמוד ברה"ר והלא בגמרא בסוכה עמוד הוא הדוגמא למחיצות שאין ניכרות.
ועוד יש לעיין מה ראה רש"י לבאר כאן יותר מכל מקום שגוד אסיק היינו "משוך והעלה".

ביאור רבינו חננאל

בפירוש רבינו חננאל בסוכה שם ביאר את המושג גוד אסיק בפירושו לשתי מימרות בגמרא וכל פעם שינה את פירושו, וזו לשונו:

סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתא כלומר הבן בלבבך כאילו חתכתה והעליתה מחיצות מזה העמוד. ודחה רבא ואמר בעינן מחיצות הניכרות וליכא…

ר' יעקב סבר גוד פירוש מלשון וימשכו ומתרגמינן ונגידו כלומר משוך אסיק למחיצתא כדאמרן לעיל".
ובעיון ראשון היה נראה לומר שבפירוש הראשון גוד הוא מלשון חיתוך וכמו גודו אילנא. ובפירוש שני גוד הוא מלשון משוך. אלא שקצת צ"ע מה שאמר "כדאמרן לעיל" והלא לא פירש כדלעיל.
ונראה בפירוש דברי הר"ח שבגמרא בסוכה ד: יש שני סוגים של גוד אסיק מחיצתא.
מה שסבר אביי למימר בעמוד בסוכה הגבוהה מעשרים אמה, אינו להמשיך מחיצה כלפי מעלה שהרי לדופני העמוד אין כל שם מחיצה ואינו אלא גוש אבן בלבד, ועלינו לבנות ממנו מחיצה עלראש העמוד, ובמקרה זה גוד משמש גם מלשון לחתוך, כלומר, כאילו לחתוך את הדופן ולהעלותה.
ועל זה אמר רבא בעינן מחיצות הניכרות היינו שיש להם שם ותפקיד של מחיצות. אבל בפלוגתא דר' יעקב וחכמים הרי למחיצות הבית יש שם ותפקיד של מחיצות, וההילכתא של גוד אסיק אומרת להמשיך הלאה את המחיצות כלפי מעלה, ואין צורך לחתוך אלא למשוך פני מחיצה.
אלא שיש משותף שבשניהם משוך הוא העלה את המחיצות על ראש הגג או העמוד ולכן אמר "כדאמרן לעיל".
ויש ללמוד מכאן שני דברים:
האחד שההילכתא של גוד אסיק אומרת להעלות את המחיצה הקיימת (או את פני המחיצה) על ראש העמוד ולא שייך לומר שגוד אסיק מחיצתא היינו עד לרקיע.
והשני שיש רמות שונות בהילכתא של גוד אסיק. שיש מקרים שבהם מדובר שאינו מחיצה כלל וההלכתא אמורה לעשותו מחיצה ויש מקרים בהם יש שם מחיצה אבל לא מחיצה לאותו עניין הנדרש (כקירות הבית שאינן קשורות להלכות סוכה וההלכתא עושה מהן מחיצות סוכה).

ביאור שיטת רש"י

ונראה שרש"י הולך בשיטת הר"ח, ויש מדרגות בהלכתא דגוד אסיק.
המדרגה הנמוכה ביותר היא מה שסבר אביי בסוכה ד: בסוכה גבוהה מעשרים שבנה בה עמוד שאין לעמוד זה שם ותפקיד מחיצה כלל ואדרבא המחיצות צריכות להתחיל מראש העמוד ואז יש כאילו לבנות מחיצה מדופני העמוד. וזה שכתב רש"י ש"דופני העמוד דופנותיה ע"י גוד אסיק" ולכן "הרי יש בהן גובה י' " היינו העמוד ודפנותיו ולכן גם על ראשו הוי י' טפחים, ומגביהים ממש מחיצה ולא רק פני מחיצה. (וכעין הר"ח כאילו חתכתה).
למעלה הימנה נעץ ארבעה קונדסין על הגג, שבזה, נחלקו רב נחמן ורב הונא בדעת ר' יעקב (סוכה ד:) ובמקרה זה קירות הבית אמנם הן מחיצות המקיפות חלל, אלא שאינן מחיצות להלכות סוכה ועל ידי גוד אסיק אנו רוצים לקבע להם שם מחיצות סוכה. ובזה פירש ר"ח משוך והעלה.
למעלה הימנה עמוד ברשות הרבים גובהו י' ורחבו דע"ד טפחים לענין שבת. שבעמוד דופנותיו הוי מחיצות להלכות שבת, והן מבדילות אותו מרה"ר, ולכן קראו רש"י מחיצות הניכרות, ואותן מושכין על ראש העמוד בלא צורך לשנות "יעודן". וכיון שבעמוד בסוכה אמרה הגמ' שהוי מחיצות שאינן ניכרות ולא אמרינן גוד אסיק , פירש רש"י משוך והעלה, שזה גוד אסיק שלכו"ע אמרינן ומה שלא אמרינן בסוכה משום ששם אינו משוך והעלה אלא חתוך משוך והעלה ולכן כאן פירש רש"י מילת גוד-משוך.
ובמקרה זה החיסרון של מחיצות העמוד הוא שאינן מקיפות חלל ולכן צריך רק למשכן למעלה ואז ראשו של העמוד הוי חללו ד'.
ובכל המקרים יש שינוי במחיצה, שיש חסרון ל"מחיצה" המקורית וצריך למשכה למקום שבו יושלם חסרונה, ובחסרון יש מדרגות.
ולכן נראה שבכל המקרים גוד אסיק הינו למשוך המחיצה (או פני מחיצה) למעלה כאילו היא עצמה המחיצה למעלה.
ונפ"מ דלא אמרינן גוד אסיק פני המחיצה עד לרקיע. ומכאן שבגדר רה"י עולה עד לרקיע אינו קשור כלל לגוד אסיק. ומדוקדקים דברי רש'י שבת ז. ד"ה "עד לרקיע":

כל אויר שכנגד רה"י בין אויר חצר בין אויר עמוד בר"ה גבוה י' ורחב ד' כנגדו עד לרקיע שם רה"י עליו.

ורצונו לומר שיש שם רה"י על האויר ואינו רה"י ממש המוקף מחיצות, אלא כיון שהקרקע מוקפת מחיצות, הרי שהן קובעות שם רה"י עד לרקיע. ומעין מה שפירש הגר"ח על הרמב"ם בפרק ד' הל' סוכה הי"א עי"ש.
וזו הבנה שונה בגוד אסיק ממה שהבין המאירי בשבת צ"ט: (ובדומה לחידושי הגר"ח על הרמב"ם בפירוש לשיטת הרמב"ן).

…או שמא לא אמרו אויר רשות היחיד עולה אלא במחיצות הנכרות ומטעם גוד אסיק אבל במחיצות שאין ניכרות לא.

הרי שהבין שעמוד הוי מחיצות שאינן ניכרות ופירש גוד אסיק שעולה עד לרקיע, וצ"ע שלא משמע כן בהלכתא של גוד לבוד ודופן עקומה, שלא בא למחיצות ללא גבול אלא לחבר בין דברים בשיעור מסוים, ואין ראיה להרחבת ההלכתא מעבר לזה. וזו דעת רש"י.
ועוד נראה בהבנת דברי רש"י שלא רצה לבאר כרמב"ם שעמוד הוי רה"י משום שהוא רשות אחרת שהרי גם בפחות מגובה י' הוי רשות אחרת ומדוע לא יהיה רה"י , אלא שאם אומרים שרה"י צריכה להיות מוקפת מחיצה וגוד היינו שאת המחיצה עצמה מושכים הרי שצריכה להיות גובה י' ואז גם על ראשו הוי גובה י' וזה ההלכתא של גוד אסיק מחיצתא, שנאמרה במחיצות.

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *