ליום הכיפורים – אין הדבר תלוי אלא בי
"פרשת השבוע" היא יום הכיפורים שחל השנה בשבת.
בתפילת הימים הנוראים – הן בראש השנה והן ביום הכיפורים – אנו מזכירים בתפילה את ענין המלכת ה' על העולם.
בראש השנה, אנו ממליכים את ה' ביום בריאת העולם. ביום הכיפורים הדגש הוא המלכת ה' על האדם, כחלק מן התשובה שמוזכרת גם היא בתפילה.
בגמרא (ברכות י"ג ע"ב) מובא:
תניא סומכוס אומר: כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו.
הרב קוק בעין איה מבאר:
תניא סומכוס אומר המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו. אריכות החיים נאותה למי ששם לו בחייו מטרה נשגבה, שכל שיתרבה ערך האמצעיים שמגיעים אותו אל מטרתו תגדל ערך מטרתו. על כן צריך שיחי' חיים ארוכים כדי שיוכל להרבות בהצעות המגיעות אל התכלית. מה שאין כן מי שאין לו בחייו מטרה, אם כן כל רגע בחייו בודד הוא, ומאחר שהם עוברים, אין הבדל בין רב למעט ואורך או קוצר. והנה פרי האריכות באחד, הוא למען השרש בנפשו, כי מתוך שהשי"ת הוא אחד, שולט בעולמו ביחודו, וכל מה שברא ברא רק לתכלית נשגבה ומיוחדה, ואנו צריכים ללכת בדרכיו, לשום כל חיינו מטרה לתכלית מרוממת. מאריכים לו ימיו ושנותיו, למען יוכל להגדיל פעלים למטרת התכלית המקודשת, שכל שירבה בהצעות תגדל תפארת התכלית.
"המאריך באחד", וחייו מרוכזים במטרה עליונה אחת שכל החיים הולכים לקראתה – יש ערך באריכות ימיו. ככל שיתרבו ימיו כך יוכל להגשים את מטרתם בצורה מלאה יותר. אך מי שכל יום מחייו עובר ונתלש לבלי שוב – אין זה משנה כמה ימים הוא חי, ואין ערך לאריכות ימיו.
בהמשך הגמרא מובא:
ר' ירמיה הוה יתיב קמיה (יושב לפני) דר' חייא בר אבא, חזייה דהוה מאריך טובא (ראה שהוא מאריך הרבה). אמר לו: כיון דאמליכתיה (שהמלכתו) למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים תו לא צריכת (יותר אינך צריך להאריך).
הבה"ג, בצטטו גמרא זו, מוסיף מילה אחת, המעמידה אותנו על משמעות העניין:
אמר ליה לא צריכת, אלא כדי שתמליכהו עליך ועל השמים ועל הארץ ועל ארבע רוחות העולם.
הבה"ג הבין, שיש מי שממליכים את הקב"ה על כל העולם, על השמים והארץ וארבע רוחות השמים, ורק לא על עצמם. לכן הוא מתחיל בהמלכת הקב"ה "עליך", ומתוך כך על השמים והארץ.
זו הוספה משמעותית, שנראה שקשורה יותר לענין של יום הכיפורים. בראש השנה אנו ממליכים את הקב"ה על השמים והארץ, "מלוך על כל העולם כולו בכבודך". אך ביום הכיפורים אנו עומדים בתפילה ומתוודים על חטאינו, וממליכים את הקב"ה עלינו, ומתוך כך גם על השמים והארץ.
נראה, שיש במשמעות ענין זה שני עניינים.
א. הבה"ג אינו אומר שאדם צריך להמליך את הקב"ה על השמים והארץ ועליו, אלא "עליך – ועל השמים ועל הארץ". האדם, באישיותו, שולט על כל העולם. כך נתברך ונצטוה על ידי הקב"ה בבריאתו (בראשית א', כ"ח):
פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ.
הקב"ה ברא את האדם שישלוט בבריאה וכך ימליך את הקב"ה על כל העולם. מכח האמונה של האדם בקב"ה הוא באמת עליון על כל חיית הארץ. צלם אלוקים שבאדם הוא הנותן לו אפשרות להמליך את הקב"ה על כל הבריאה.
בעומק הדברים יש כאן שאלה. איך אפשר להמליך את הקב"ה על השמים והארץ וארבע רוחות השמים? וכי הם של האדם? הקב"ה מולך על כל העולם, והאדם בקטנותו רחוק מהשמים ורחוק מלשלוט בארץ.
התשובה היא, שמכח צלם אלוקים שבאדם הוא מתרומם מעל השמים והארץ. צלם אלוקים קושר את האדם אל האינסוף. כאשר האדם ממליך את הקב"ה על עצמו – ממילא הוא מולך על כל העולם. המלכת הקב"ה פירושה הדגשת צלם אלוקים שבאדם וראייתו כענין מרכזי, יותר מחלקים אחרים שבאדם – הגוף, הרגש, הנפש וכדומה. צלם אלוקים הוא מעל כל הדברים האחרים והוא נותן משמעות לכל חלקי האישיות האחרים.
ב. החשיבות להמליך את הקב"ה "עליך", מזכירה את דברי הגמרא על רבי אלעזר בן דורדיא, שקשורים גם לענין התשובה. רבי אלעזר בן דורדיא היא חוטא גדול, שירד לדיוטא התחתונה של החטא. לאחר שנאמר לו שאין מקבלים אותו בתשובה, הוא התעורר לתשובה, וכך מספרת הגמרא:
…הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר: הרים וגבעות בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך, נבקש על עצמנו, שנאמר (ישעיה נד): "כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה". אמר: שמים וארץ בקשו עלי רחמים. אמרו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר (ישעיה נא): "כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה". אמר: חמה ולבנה בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר (ישעיה כד): "וחפרה הלבנה ובושה החמה". אמר: כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר (ישעיה לד): "ונמקו כל צבא השמים". אמר: אין הדבר תלוי אלא בי. הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו. יצתה בת קול ואמרה: רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא… בכה רבי ואמר: יש קונה עולמו בכמה שנים, ויש קונה עולמו בשעה אחת. ואמר רבי: לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן, אלא שקורין אותן רבי.
לאחר תהליך עמוק שעבר, הבין רבי אלעזר בן דורדיא ש"אין הדבר תלוי אלא בי". בתחילה הוא ניסה לקבל עזרה מגורמים חיצוניים לו, אבל לבסוף חלחלה בקרבו ההכרה, שאין הדבר תלוי אלא בי. זה רק הוא ורבונו של עולם.
נראה, שגם יסוד זה כלול בדברי הבה"ג. עליך להמליך את הקב"ה עליך, כי אין הדבר תלוי אלא בך. לאחר מכן זה יגיע גם לשמים, לארץ ולארבע רוחות השמים. אך היסוד הוא ש"אין הדבר תלוי אלא בי".
הבנה זו חשובה במיוחד ביחס לתפילות יום הכיפורים.
יש אוירה טובה ביום הכיפורים. חזנות יפה, שירים וריקודים. הכל טוב ויפה, אבל העיקר הוא עמידתו של האדם מול הקב"ה. לאחר שזה מתקיים, אפשר להמשיך להתפשט לכל המציאות, אבל הנקודה העיקרית תישאר שהדבר תלוי באדם ולא בגורמים מבחוץ.
הכתוב אומר (משלי כ', ה'):
מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה.
העצה נמצאת בלב איש. כל העצות שאדם זקוק להן, כל המחשבות והרעיונות מה לעשות ואיך לפעול, כל התשובות לשאלות שאדם מתחבט בהן – הכל נמצא אצלו בפנים. אבל אלו "מים עמוקים", וקשה לדלות אותם. לא קל להגיע לנקודה הפנימית הזו. כשמגיעים – מוצאים הכל. רבי אלעזר בן דורדיא הגיע אל עומק הנפש הפנימית – ומצא הכל. ברגע אחד נקרא "רבי". כל התורה נמצאת אצל האדם, והקושי הוא להגיע למקור הנביעה הפנימי. יש רעשים מבחוץ שמפריעים לאדם להתרכז בנפשו פנימה, ויש נטיה להשוות למי שמבחוץ לאדם. התנועה הנפשית פנימה, לחפש את התשובות בתוכי – קשה ומסובכת.
יתכן שגם ענין זה כלול באמירה: "כיון שהמלכתו עליך – ועל השמים". תתחיל בך, בהתבוננות פנימה, אחר כך תסתכל מה יש מסביב, מבחוץ לך.
ביום הכיפורים אנו מתוודים פעמיים בכל תפילה. פעם אחת בתפילת לחש ופעם שניה בחזרת הש"ץ. התפילה בלחש היא בחינה של "אין הדבר תלוי אלא בי". עומד האדם מול הקב"ה באימה וביראה, ומנסה לדלות את העומק, את העצה העמוקה שבתוכו. הוא מתוודה על חטאיו, פורט אותם מול הקב"ה, ושב בתשובה.
בחזרת הש"ץ הוידוי הוא ציבורי. זוהי בחינה של המלכת הקב"ה על כל העולם.
ביום הכיפורים אנו לא עוסקים באוכל ובמלאכה, מנתקים קשר עם העולם החיצוני, עוסקים רק בעמידתנו מול הקב"ה. כל יחיד ויחיד עוסק בתשובתו, ומתוך כך אנו שבים ומתפללים: "מלוך על כל העולם כולו בכבודך… וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו".
שנה טובה, גמר חתימה טובה.
ניתן לקבל את השיחה במייל בכל שבוע, בלי נדר, על ידי משלוח בקשה ל: metavhaaretz@gmail.com.
ניתן לקבל את השיחה בוואטסאפ, על ידי משלוח בקשה למספר: 052-7906438, ושמירת המספר באנשי הקשר.