"מדרשע" – בית המדרש על שם בלעם הרשע

כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו. ושלשה דברים אחרים, מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה, מתלמידיו של בלעם הרשע. מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע. תלמידיו של אברהם אבינו, אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא, שנאמר (משלי ח'): 'להנחיל אהבי יש, ואצרתיהם אמלא'. אבל תלמידיו של בלעם הרשע יורשין גיהנם ויורדין לבאר שחת, שנאמר (תהלים נ"ה): 'ואתה אלהים תורידם לבאר שחת, אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם, ואני אבטח בך'¹.

יש לשים לב לעובדה, שהמשנה אינה עוסקת בהבדל בין אברהם ובין בלעם, אלא בתלמידיהם. מדובר על שני בתי מדרש, שתי דרכים שיש להם תלמידים והמשכיות. מה משך תלמידים לבלעם הרשע?
הגמ'² אומרת:

אמר ליה מר בריה דרבינא לבריה בכולהו לא תפיש למדרש לבר מבלעם הרשע דכמה דמשכחת ביה דרוש ביה.

ופירש רש"י:

בכלהו – מלכים והדיוטות.
לא תפיש ותדרוש – לגנאי.
לבר מבלעם – דכל מה דמשכחת ליה לגנאי דרוש.

מדוע יש לדרוש כל פסוק שנאמר על בלעם לגנאי?
כלפי חוץ ניתן היה לחשוב שבלעם הוא צדיק גדול, ורק בעומק הדברים, ברמת הדרש, רואים את רשעותו, וכפי שנרחיב בהמשך.
הבנה זו עולה גם מתוך דברי מדרש הגדול³:

זה שאמר הכתוב (תהילים קי"ב): 'רשע יראה וכעס שיניו יחרק ונמס תאות רשעים תאבד'. מפני מה פתח הכתוב באחד וסיים בשנים, אלא 'רשע' זה בלק. 'יראה וכעס', כיון שראה שהרגו ישראל סיחון ועוג נתירא, לכך היה כועס ושלח אצל בלעם ואמר לו יודע אני בך שאתה בעל דברים, ואלו בעלי דברים, בוא ועמוד לי כנגדן. 'שניו יחרק ונמס' זה בלעם שהיה סבור שעל ידו יצאו ישראל ממצרים, ועל ידו תינתן תורה לישראל. וכיון שלא עלת בידו ולא השגיחו בו ישראל ולא סיפנוהו, מיד נתקנא בישראל וחרק שניו והיה מתחמד לקללם, עד ששלח אליו בלק ונתיעצו שניהן במחשבה אחת, וקלקל הקב"ה מחשבתם ולא עלתה בידם, לכך סיים הכתוב בשנים, 'תאות רשעים תאבד', אלו ובלק ובלעם.

בלעם ראה את עצמו מתאים להוציא את ישראל ממצרים ולתת את התורה, ונראה שהיה בסיס לראיה זו. הכיצד?

כשם שלתורה יש פשט ודרש, אף למאורעות כך.
הפשט הוא מה שקורה בפועל בעולם, אותם דברים שניתן לשמוע עליהם במהדורות החדשות.
הדרש, לעומת זאת, הוא התהליך הפנימי, המגמות האלוקיות העומדות מאחורי העובדות.
כלפי חוץ, בפשט הדברים, היה נראה בלעם כצדיק וחסיד, נביא גדול שאין כמוהו. לבלעם היו יכולות רוחניות גבוהות מאד, "אנרגיות" רוחניות אדירות, ועל כן חשב שיכולה תורה להינתן על ידו.
הדרש מעמיק אל תוך המציאות, אל תוך נפשו של בלעם, ומגלה שמתחת לצדקותו החיצונית, יש "עין רעה, רוח גבוהה ונפש רחבה".
משום הפער שבין ה"פשט" וה"דרש" באישיותו של בלעם, בין בלעם כפי שהוא נראה לבלעם כפי שהוא באמת, ישנו צורך לדרוש את כל מעשיו לגנאי. אחרת יכול אדם לטעות, ולחשוב כי החיצוניות היא הכל, ולהצטרף לחוג תלמידיו של בלעם הרשע.

המשנה באבות מעמידה זה מול זה את אברהם ואת בלעם. מדוע לא הובא משה כניגוד לבלעם?
דוקא אברהם, שלא נתן תורה לישראל, הוא מהווה ניגוד לבלעם.
מאברהם לא למדנו תורה, אלא דרך ארץ. גם גוי יכול להיות תלמידו של אברהם אבינו, שכן הכנסת אורחים, גמילות חסדים ועשית צדקה ומשפט⁴ משותפים לכל באי עולם, ולא רק לישראל מקבלי התורה.
החידוש הוא, שרק מי שנמנה על תלמידיו של אברהם אבינו, יכול לקבל גם תורה. רק מי שמידותיו מתוקנות ואישיותו בנויה כראוי, יכול לקבל מן התורה את השפע האלוקי שהיא משפיעה על לומדיה. גם ההיפך נכון. מי שלומד תורה, ויותר מכך מי שמלמד תורה, ללא עמל על תיקון המידות – יכול למצוא עצמו בבית מדרשו של בלעם הרשע.
בלעם לא הבין שהבסיס לתורה הוא מידות נכונות, ואין די בגדלות אישית ובאנרגיות רוחניות כדי לתת תורה. על כן רצה להוציא את ישראל ממצרים, ולתת להם תורה, וכשלא עלה בידו – נתקנא. בלעם רצה שהתורה תופיע דרכו, ולא היה לו ענין בעצם התגלות התורה, ולכן כאשר לא זכה לכך – הפך את עורו וקילל את ישראל.
מידותיו המקולקלות של בלעם הם שמנעו ממנו את רצונו, על אף יכולותיו הרוחניות הגבוהות – "אשר מחזה שדי יחזה"⁵.

דומה, שעלינו להפנים היטב את ההבדל בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע.
גישתו של בלעם היא שיכולת רוחנית גבוהה מספיקה בשביל להנהיג וללמד תורה, בלא השקעה ועמל על תיקון המידות ועל בנין אישיות מתאימה, ונראה שעדיין יש צורך בהפנמה כי דרך זו היא דרכו של בלעם, ולא של אברהם ומשה.
עלינו לעמול הרבה כדי להחדיר לקרבנו את הדרך ההפוכה, דרכו של אברהם. רק מידות מתוקנות יכולות להיות בסיס להופעה של תורה, ורק אדם שעמל רבות על מידותיו יכול להנהיג ציבור.
שימוש ביכולות רוחניות ללא בסיס מתאים של עבודת המידות, יכול לגרום לנזק רב, ואין זו דרכה של תורה.
רק מי שעבר בהצלחה את בית הספר של אברהם אבינו, יכול להצטרף לשורות בית מדרשו של משה, ואילו בוגרי המדרש של בלעם הרשע, סופם מפורש במשנה…

---

¹ אבות פ"ה, מי"ט.
² סנהדרין ק"ו ע"ב.
³ במדבר כ"ב, ב' (עמ' שצ"ז).
⁴ עי' בראשית י"ח, י"ט.
⁵ במדבר כ"ד, ד'.

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *