ויצא-להאמין ולעלות

לחיות עם פרשת השבוע – ויצא – להאמין ולעלות

 

על מנת "לחיות עם פרשת השבוע", ננסה להתבונן בדברי חז"ל על סולמו של יעקב. דברי חז"ל במדרש מטלטלים, ויש הרבה מה ללמוד מהם (ויקרא רבה פרשה כ"ט, ב'):

אמר רבי ברכיה ור' חלבו ור' שמעון בן יוחאי בשם ר' מאיר: מלמד שהראה הקב"ה ליעקב שרה של בבל עולה ויורד, של מדי עולה ויורד, ושל יון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד. אמר הקב"ה ליעקב: אף אתה עולה. באותה שעה נתיירא יעקב אבינו, ואמר: שמא ח"ו כשם שלאלו ירידה אף לי כן. אמר לו הקב"ה: "ואתה אל תירא", אם אתה עולה אין לך ירידה עולמית. לא האמין ולא עלה. אמר ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' שמעון בר יוחאי, ר' מאיר היה דורש (תהלים ע"ח): "בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו", זה אבינו יעקב, שלא האמין ולא עלה. אמר לו הקב"ה: אילו האמנת ועלית עוד לא ירדת, ועכשיו שלא האמנת ולא עלית עתידין בניך שיהו משתעבדין בד' מלכיות בעולם הזה, במסים ובארנוניות ובזימיות ובגלגליות. באותה שעה נתיירא יעקב, אמר לפני הקב"ה: רבונו של עולם, יכול לעולם, אמר לו (ירמיה ל'): "ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק"… "כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שמה" – אומות העולם שהן מכלין את שדותיהן – "אעשה כלה", "ואותך לא אעשה כלה" – אבל ישראל שאין מכלים שדותיהם, כמה דאת אמר "לא תכלה פאת שדך" – "לא אעשה כלה".

חכמים אומרים במדרש משפט שקשה לקרוא אותו: "לא האמין ולא עלה". במה לא האמין יעקב? בזוה"ק (ח"א ויצא קנ"א ע"א, בתרגום) אמרו:

אם תאמר שלא האמין בקב"ה – לא. אלא שלא האמין בעצמו. אולי יחטא, ואותו החטא ימנע אותו שלא ישוב בשלום ותסתלק ממנו השמירה.

יעקב לא האמין בעצמו, ומתוך כך לא האמין בסולם, שניתן לעלות עליו בלי ירידה עולמית.

יעקב רואה את אדום עולים בסולם – ויורדים. מהם השלבים שבהם הם עולים? צבא, כלכלה, אוניברסיטאות – אלו השלבים שבהם אומה עולה עד למרום הצלחתה. אך כיון שאלו דברים חומריים ומעשיים, החדלון טבוע בהם. מגיע שלב של מאבקים פנימיים, של ירידת הרוח – והאומה מתחילה לרדת בסולם.

מכך התיירא יעקב. האם אני צריך לעלות באותו סולם שאדום עולה עליו? גם לי יהיה צבא ואוניברסיטה? איך אעמוד בכך בלי להתקלקל?

יעקב רואה את החלום בדרך לחרן. הוא הולך לפגוש דברים קשים – עבודה זרה וכשפים. המרצים ב"אוניברסיטה של חרן", ובראשם לבן, מחזיקים בדעות מקולקלות, ויעקב חושש שהוא יושפע מהם.

הקב"ה אומר לו: עלה. אתה תחזיק מעמד ולא תרד. אך יעקב לא האמין בעצמו, ולא עלה. חז"ל רואים זאת בביקורת[1].

הגיע הזמן להוכיח שניתן לעלות בסולם ולא לרדת ממנו. אנו בארץ ישראל, וכאן ניתן להאמין ולעלות. אנו צריכים להוכיח לעולם כולו, שהליכה לצבא היא שלב בסולם ש"ראשו מגיע השמימה", ולא מורידה את האדם למטה. ההליכה לצבא היא קיום מצוה גדולה של יישוב ארץ ישראל, ולכן היא מרוממת את האדם. גם לימודי החכמות והמדעים בארץ ישראל הם חלק ממצות יישוב ארץ ישראל. כך גם חיזוק הכלכלה של מדינת ישראל. כל מה שעם עושה על מנת לשבת בארצו בצורה יציבה – הוא חלק ממצות יישוב הארץ. כך אומר החת"ם סופר (חידושיו לסוכה ל"ו ע"א): "בא"י ורוב ישראל שרויין שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום יישוב ארץ ישראל ולהוציא פירותי' הקדושים… ואפשר אפילו שארי אומניות שיש בהם ישוב העולם הכל בכלל מצוה".

אנו צריכים לגלות את כוחה של ארץ ישראל, שבה ניתן לעלות בסולם בלי ירידה עולמית.

כך כותב הרב קוק זצ"ל באגרתו בענין "תורת ארץ ישראל" (אגרות ראי"ה ח"א, אגרת צ"ו):

המבוקש, לכל הפחות, צריך שיהי' לקדש שם שמים ושם ישראל, בקידוש שם ירושלים בחפץ גדול להראות לכל העולם נצחונה וגדולתה של תורת ארץ ישראל, שלדאבוננו העמוק עומדת היא בשפל, תחת שהיא יכולה ומוכרחת לשבת על גפי מרומי קרת לעיני כל ישראל ונגד כל הגוים אשר ברא ד' בארץ… יסוד הגלות והשפלות הנמשך בעולם בא רק ממה שאין מודיעים את ארץ ישראל, את ערכה וחכמתה, ואין מתקנים את חטא המרגלים שהוציאו דבה על הארץ, בתשובת המשקל: להגיד ולבשר בעולם כלו הודה והדרה, קדושתה וכבודה, והלואי שנזכה אחרי כל ההפלגות כולן, מצדנו, להביע אף חלק אחד מרבבה מחמדת ארץ חמדה ומהדרת אור תורתה ועלוי אור חכמתה ורוח הקדש המתנוסס בקרבה.

אנו צריכים לתקן את חטא המרגלים ולהודיע את מעלתה של ארץ ישראל.

חטא המרגלים היה דומה במובן מה לחששו של יעקב אבינו. כמובן, יעקב עלה לבסוף, ואילו המרגלים מתו בחטאם במדבר.

מדוע רצו המרגלים להישאר במדבר? במדבר יש הנהגה אלוקית, עמוד אש ועמוד ענן, מן ושלו. לא נותר אלא לעסוק בעניינים רוחניים, ללמוד תורה ולהתעלות בקדושה. המרגלים הבינו, שאם יכנסו לארץ ישראל זה ידרוש להשקיע כוחות בצבא, התיישבות, כלכלה – זה יגרום לירידה רוחנית. לכן לא רצו המרגלים להיכנס לארץ.

גם בדורות האחרונים חזר החשש הזה. בעיירה בגלות הרב מילא את תפקידיהם של כל שרי הממשלה. כאחראי על חברת גמ"ח הוא שימש בתפקיד שר הרווחה, מול הפריץ הוא היה שר החוץ, ובחברת ביקור חולים – שר הבריאות. כשנכנסים לארץ זה משתנה. במקום הנהגה של רבנים יש הנהגה של שרים, שחלקם לא טובלים במקוה לפני שנכנסים לישיבת הממשלה… יש שרים שלא נראים כמו משה רבינו.

לכן המרגלים פחדו להיכנס לארץ ישראל.

 

אנו צריכים לתקן את חטא המרגלים. להראות את נצחונה של ארץ ישראל ושל תורת ארץ ישראל. ללמד שאפשר לפעול בעולם המעשה, ויחד עם זאת להתגדל ולהתעלות. אנו צריכים לחיות ולהראות כיצד אנו עולים ומתעלים ולא יורדים. הצבא, הלימודים, המשפחה ומקום המגורים – כל אלו לא מורידים אותנו ממדרגתנו. אנו צריכים לשאוף לחיים במדרגה הזאת. בפנינו סולם שמוצב ארצה, ואנו צריכים לעלות בו – ולא לרדת.

זו החלטה שכל אחד ואחד צריך לקבל על עצמו. בכל מציאות שאגיע אליה – אני רק אעלה ולא ארד. כך נתקן את חטא המרגלים, בבריאות ובשמחה לאורך ימים ושנים טובות.

[1] כמובן, אין אנו מדברים על יעקב אבינו, שעלה ונתעלה והקים את האומה הישראלית. אנו רק מנסים ללמוד מדברי חז"ל כיצד אנו צריכים לנהוג.

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *