סופו של אחאב
סופו של אחאב
אחרי הסיפור של כרם נבות ה' אומר:
"כח וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, לֵאמֹר. כט הֲרָאִיתָ, כִּי-נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי; יַעַן כִּי-נִכְנַע מִפָּנַי, לֹא-אָבִי הָרָעָה בְּיָמָיו–בִּימֵי בְנוֹ, אָבִיא הָרָעָה עַל-בֵּיתוֹ."
מה הנחמה? ה' לא מוחל, זה לא עונש לאחאב אבל לבנו. – זה מועיל ברמה מסויימת העונש נדחה
פרק כב
אנחנו רואים שיש קשר חזק מאוד בין יהושפט לאחאב:
"ד וַיֹּאמֶר, אֶל-יְהוֹשָׁפָט, הֲתֵלֵךְ אִתִּי לַמִּלְחָמָה, רָמֹת גִּלְעָד; וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ"
ונראה שזה מתחיל עוד לפני המלחמה:
"ב וַיְהִי, בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית; וַיֵּרֶד יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה, אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל"
יהושפט מבקש שאחאב ידרוש בה' לפני היציאה למלחמה ואחאב נענה לבקשתו:
ו וַיִּקְבֹּץ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַנְּבִיאִים, כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הַאֵלֵךְ עַל-רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה, אִם-אֶחְדָּל; וַיֹּאמְרוּ עֲלֵה, וְיִתֵּן אֲדֹנָי בְּיַד הַמֶּלֶךְ."
מי הם 400 הנביאים האלה? אולי הם נביאי אמת, שיש רוח שקר שמתלבשת בפיהם
אבל המספר 400 מזכיר את מה שקרה בהר הכרמל (פרק יח, יט) "את הבעל 450 ואת נביאי האשרה 400 אוכלי שולך איזבל" אלו הסמוכים על שולחן איזבל, שם 400 נביאי האשרה לא הגיעו, הם היותר מקורבים אל איזבל, והיא לא מוכנה לשלוח אותם לבקשת אליהו.ובסוף 450 נביאי הבעל נהרגים על ידי אליהו בנחל.
למה כאן איזבל נותנת לנביאים ללכת? כי זה רק בקשת אישור ליציאה למלחמה, וזה דבר רגיל ובכל זאת לא כל ה400 הגיעו אלא רק "כ400".
והם כולם עונים " וַיֹּאמְרוּ עֲלֵה, וְיִתֵּן אֲדֹנָי בְּיַד הַמֶּלֶךְ" ויהושפט מבקש עוד נביא, למה? חז"ל אורים מדרש שיהושפט אמר שמקובל לו מאביו שאין שתי נביאים מתנבאים בסגנון אחד ואם הם כן אז הם נביאי שקר
זה נראה תמוה – הרי היינו חושבים שאם הם אומרים בדיוק אותו הדבר זה יחזק את העובדה שזה באמת מה שה' אמר.
יש עניין יסודי בהבנה של נבואה – כשה' מנבא את האדם, האירוע קשה להכלה, הנביאים רואים אותו דבר אבל והצורה שהנביא אומר את הנבואה היא בעצם על פי אישיותו של הנביא, כמו הבדל בין ישעיהו ויחזקאל בתיאור המרכה של ה'. ש"אינו דומה בן כפר שרואה את מרכבתו של מלך לבין בן כרך שרואה מרכבתו של מלך"
לכן לא הגיוני ששנים יגידו את אותו דבר, אז אם 400 נביאים אומרים אותו הדבר – אז ברור שהם לא אומרים אמת
נקודה מעניינת זה אומר שגם מה שאומרים נביאי אמת זה לא באמת דבר ה' הרי הם אומרים מה שמתאים להם, אבל זה לא נכון אלא זה דברי אמת אשר קרובים אל האמת המדוייקת של ה'.
זה ההבדל בין נבואת משה שהוא מתבא ב"זה" "זה הדבר אשר צוה ה'" – זה בדיוק מה שאמר ה'
לעומת זאת נביאים אחרים מתבאים ב"כה" "כה אמר ה'" זה בערך מה שה' אומר.
"מיום שחרב המקדש נטלה נבואה מחכמים ונתנה לשוטים וקטנים" – ה' לוקח את הנבואה מאנשים שיכולים להוסיף את האישיות שלהם לנבואה ונותן אותה לאנשים שלא ינסו להוסיף אינטרס עצמי.
איך אחאב מכיר את הנביא? חזל אומרים שבמלחמה הקודמת הנביא היה מיכיהו בן נימלה אבל אולי הוא מכיר אותו עוד לפני כן כי הוא אחד מהנביאים האחרונים שנותרו "אחרי הכרית איזבל את נביאי ה'"
אבל אם באמת במלחמה הקודמת זה היה מיכיהו, למה אחאב אומר שהוא אומר עליו רק דברים רעים הרי הוא עזר לו לנצח בשתי מערכות, ומה זה משנה אם הוא אומר עליו דבדרים רעים אם הנביא לא יאמר את זה זה לא יקרה?
יהושפט מתעקש, למה אחאב צריך את יהושפט, כי הוא יודע איך הוא ניצח בעבר לא בכוחו אלא בעזרת הנביא שבא לעזור לו בשם ה'. אבל עכשיו אחרי נבואת אליהו, שאמר שהוא ימות אחרי מקרה כרם נבות, אחאב פוחד, והוא לא רוצה לאשר את פחדיו עם מיכיהו בן נימלה.
והוא חושב שאולי אם הוא ילך יחד עם יהושפט (שהוא מלך צדיק), אולי זה ישנה את מה שאמור לקרות שהרי לא הייתה נבואה רעה על המערכה הזו ספציפית, אבל עכשיו יהושפט מתעקש, ובאמת מיכיה אומר את נבואתו. ואומר שיש רוח רעה שיצאה מלפני ה' והיא שאומרת את הנבואה אשר אומרים 400 נביאי הבעל. ומה היא אותה רוח רעה? אומרים חזל – רוח נבות היזרעאלי.
היו שני מערכות שאחאב ניצח, ובשלישית הוא מפסיד מה קרה באמצע? כרם נבות. אחאב היה שקול בן אדם לחברו גדול שבגדולים, אבל בן אדם למקום הכי גרוע, וכל עוד הוא היה שקול ה' עזר לו ושלח לו נביאים לעזור לו, אבל ברגע שהוא נפל בבו אדם לחברו, הוא היטה את המאזניים והוא כבר לא שקול. אין דבר כזה יהודי שהוא בן אדם לחברו 100 ובן אדם למקום 0 הפסוק אומר "ואהבת לרעך כמוך אני ה'" – בן אדם לחברו נובע מ"אני ה'"
צדקיהו בן כנענה – עשה מעשה סמלי עם קרני ברזל, ואחרי שמיכיהו בן נימלה אומר את נבואתו הוא מכה אותו על הלחי.
מה עושה אחאב? אומר:"יח וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוֹשָׁפָט: הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ, לוֹא-יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם-רָע."
אבל האם אחאב מאמין לנבואה? נראה שכן שהרי הפעם לעומת המערכות הקודמות הוא מתחפש "ל וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל-יְהוֹשָׁפָט, הִתְחַפֵּשׂ וָבֹא בַמִּלְחָמָה, וְאַתָּה, לְבַשׁ בְּגָדֶיךָ; וַיִּתְחַפֵּשׂ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיָּבוֹא בַּמִּלְחָמָה."
מלך ארם פוקד על צבאו לא לתקוף אף אחד מלבד אחאב – הוא מבין מה קורה במחנה ישראל, הוא מבין שבלי אחאב מחנה ישראל מתפרק.
במהל הקרב מישהו פוגע בטעות באחאב, אבל אחאב נשאר במלחמה הוא לא בורח וזה מה שהורג אותו. אחאב מוסר את נפשו למען ישראל כמו שעשה המלך שאול שלמרות שידע שהוא ימות במלחמה, הוא הולך בשביל ישראל. וזה מה שהרג את אחאב, הוא מת מזה שאיבד דם.
"לד וְאִישׁ, מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ, וַיַּכֶּה אֶת-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן; וַיֹּאמֶר לְרַכָּבוֹ, הֲפֹךְ יָדְךָ וְהוֹצִיאֵנִי מִן-הַמַּחֲנֶה–כִּי הָחֳלֵיתִי. לה וַתַּעֲלֶה הַמִּלְחָמָה, בַּיּוֹם הַהוּא, וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה, נֹכַח אֲרָם; וַיָּמָת בָּעֶרֶב"
גם אחאב וגם שמואל יכלו לחיות יכלו לברוח מהנבואה אבל שניהם הבינו שאם הם בורחים, אז עם ישראל אבוד, ולכן הם נשארים ומשלמים על זה בנפשם.