מה לא כתוב בתורה
בשיחה זו ברצוננו לדון במה שלא נכתב בתורה.
ספר בראשית משופע ברשימות של תולדות:
זה ספר תולדות אדם…1
אלה תולדות נח…2
ואלה תולדות בני נח, שם חם ויפת, וילודו להם בנים אחר המבול3.
אלה תולדות שם…4
ואלה תולדות תרח…5
ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם…6
ואלה תולדות יצחק בן אברהם…7
ואלה תולדות עשו הוא אדום…8
אלה תולדות יעקב…9
על רקע רשימה ארוכה ומפורטת זו, בולטת בחסרונה רשימת תולדות אברהם.
מהי הסיבה לחיסרון זה?
ברשימת התולדות הראשונה בתורה נאמר10:
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם…
"הבראם" אותיות "אברהם", ונראה שרשימה זו היא מעין השלמה לרשימת תולדותיו של אברהם.
מהי משמעות הדברים?
המדרש מספר11:
ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק. רבי יהודה, ורבי נחמיה, ורבנן. רבי יהודה אמר בכורה, רבי נחמיה אמר ברכה, ורבנן אמרי קבורה, ודאתיקו.
רבי חמא אמר לא ברכות אלא מתנות נתן לו, משל למלך שהיה לו פרדס מסרו לאריס והיה בו שתי אילנות כרוכים זה לזה בכרך אחד, אחד של סם חיים ואחד של סם המות, אמר אותו אריס אם משקה אני זה של סם חיים זה של סם המות שותה עמו, ואם איני משקה זה של סם המות היך זה של סם חיים חי, חזר ואמר אנא אריס עביד אנא אריסותי ומאי דאהני למארי דפרדיסא למיעבד יעביד ליה, כך אמר אברהם אם מברך אני את יצחק, עכשיו בני ישמעאל ובני קטורה בכלל, ואם אין אני מברך בני ישמעאל ובני קטורה, היך אני מברך את יצחק חזר ואמר בשר ודם אני, אני היום כאן ומחר בקבר, כבר עבידת אנא דידי מכאן ואילך מה שהקב"ה רוצה לעשות בעולמו יעשה. כיון שמת אברהם אבינו גלה הקב"ה על יצחק וברכו, הדא הוא דכתיב 'ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו'.
על פי ר' חמא, נתן אברהם ליצחק מתנות, כפי שנתן לבני הפילגשים. מדוע?
המשל שמביא המדרש מלמדנו, שאברהם הבין כי יחסו ליצחק צריך להיות שווה ליחסו לישמעאל ולבני הפילגשים, ולכן אינו יכול לברך את יצחק בלבד. ברכה ליצחק פירושה ברכה גם לשאר בניו של אברהם.
אברהם הוא "אב המון גוים", והשפעתו איננה יכולה להצטמצם על חלק מהבריאה, גם אם חלק זה הוא יצחק – בנו ממשיכו.
לאורך כל חייו משוה אברהם את יחסו לישמעאל ליחסו ליצחק. הוא מתפלל "לו ישמעאל יחיה לפניך", ורואה גם בישמעאל את זרעו, כיון שאברהם רואה עצמו כאב לכל העולם, וממילא השפעתו ודרכו צריכה להופיע בכל העולם, על כן מבין אברהם שחלוקת רכושו, גם הגשמי וגם הרוחני, צריכה להיות שוה. גם יצחק וגם בני הפילגשים מקבלים מתנות.
תולדותיו של אברהם הם השמים והארץ, הבריאה כולה. על כן נרמז אברהם בפסוק: "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם… ". החל ב"נפש אשר עשו בחרן" ועד לישמעאל ולבני הפילגשים רואה אברהם את כולם כתולדותיו וכממשיכי דרכו, עד כדי כך שיצחק אינו זוכה לברכה מאברהם, כיון שברכה זו תכלול גם את שאר בני הפילגשים. רק לאחר מותו של אברהם מברך ה' את יצחק בנו12:
ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו.
התורה איננה כותבת "אלה תולדות אברהם… "כיון שתולדותיו של אברהם אינם יכולים להצטמצם לרשימה מסוימת מפורטת. תולדותיו חובקים את העולם כולו, כראוי לאב המון גוים.
בשולי הדברים. מהן המתנות שאברהם מחלק לבני הפילגשים? רש"י אומר13 ש"שם טומאה מסר להם". בזוה"ק14 מתוארים הדברים בהרחבה:
אמר ר' אבא, יום אחד פגשתי עיר אחת, מאותן שהיו מבני קדם. ואמרו לי מאותה חכמה שהיו יודעים מימי קדם. ומצאו ספרי החכמה שלהם והגישו לי ספר אחד.
והיה כתוב בו, כי כעין מה שהרצון של אדם מכוון בו בעולם הזה, כן ממשיך עליו רוח מלמעלה, כעין אותו הרצון שנתדבק בו. אם רצונו כוון בדבר עליון קדוש, הוא ממשיך עליו אותו הדבר מלמעלה למטה אליו…
אמרתי להם: בני, הדברים שבספר קרובים לדברי תורה, אבל יש לכם להתרחק מספרים אלו, כדי שלא יטו לבכם לאלו העבודות ולכל אלו הצדדים שאמר כאן. אולי ח"ו תסורו מאחר עבודת הקב"ה.
כי כל ספרים האלו מתעים בני אדם. משום שבני קדם חכמים היו וירושת החכמה הזו ירשו מאברהם שנתן לבני הפילגשים, שכתוב "ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות". ולאחר כך נמשכו בחכמה זו לכמה צדדים.
אבל זרע יצחק חלקו של יעקב אינו כן, שכתוב, "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק". זהו חלק הקדוש של האמונה, שנתדבק בו אברהם, ומגורל הזה ומצד הזה יצא יעקב. מה כתוב בו, "והנה ה' ניצב עליו". וכתוב "ואתה יעקב עבדי". משום זה צריך האדם להמשך אחר הקב"ה, ולהדבק בו תמיד. שכתוב, "ובו תדבק".
גם יצחק וגם בני הפילגשים מקבלים מאברהם את סודות העולם. יצחק מקבל את חלק האמונה, ובני הפילגשים מקבלים את החלק השני, השלילי.
נראה, ש"בני קדם" המתוארים כאן, הם בני המזרח, שגם בימינו אלה יש בידיהם חכמות עמוקות, ופעמים שקרובים דבריהם להיות דברי תורה. דוקא משום כך יש להיזהר בכך ביותר, שכן דברים אלו יכולים להטות את האדם מדברי התורה אל דרך הטומאה והעבודה הזרה.
עלינו להדבק בדרך האמונה, בברכה שבירך ה' את יצחק, ומשם לשאוב כוחות לעבודת ה'.
1 בראשית ה', א'.
2 בראשית ו', ט'.
3 בראשית י', א'.
4 בראשית י"א, י'.
5 בראשית י"א, כ"ז.
6 בראשית כ"ה, י"ב.
7 בראשית כ"ה, י"ט.
8 בראשית ל"ו, א'.
9 בראשית ל"ז, ב'.
10 בראשית ב', ד'.
11 בראשית רבה פרשה ס"א, ו'.
12 בראשית כ"ה, י"א.
13 בראשית כ"ה, ו'.
14 ח"א צ"ט ע"ב, בתרגום הסולם.