אני פרעה

על הפסוקים: "ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך. אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך"¹, דרשו חז"ל²:

'רק הכסא' אמר ריש לקיש שתי פרשיות הכתיב לנו משה בתורה ואנו למדים מפרשת פרעה הרשע, כתוב אחד אומר 'והיית רק למעלה' יכול כמוני? אתמהא, תלמוד לומר 'רק' – גדולתי למעלה מגדולתכם, ואנו למדים אותה מפרעה הרשע 'אתה תהיה על ביתי' יכול כמוני? תלמוד לומר 'רק' – גדולתי למעלה מגדולתך. והָדֵין (ויקרא י"ט) 'דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו' יכול כמוני? תלמוד לומר 'כי קדוש אני ה' אלהיכם' – קדושתי למעלה מקדושתכם, ואנו למדים אותה מפרעה הרשע 'אני פרעה' יכול כמוני? תלמוד לומר 'אני פרעה' – גדולתי למעלה מגדולתך. ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר מן 'אני' של בשר ודם את למד 'אני' של הקב"ה, מה 'אני' של בשר ודם על ידי שאמר פרעה הרשע ליוסף 'אני פרעה' היה לו כל הכבוד הזה, לכשיבא 'אני' של הקב"ה (ישעיה מ"ו) 'אני עשיתי ואני אשא' על אחת כמה וכמה.

להבנת דברי חז"ל נדרשים אנו להבנה דרך הדרש בתורה.
הביטוי המיוחד "הכתיב לנו משה" יש לבארו שמשה "שתל" ביטויים שמקורם עליון במלכותא דרקיעא, והכניסם למלכותא דארעא³, מלכותו של פרעה.
כך הוא דרך הדרש. בתוך הפשט, שהוא תיאור המאורעות, יש ביטויים שמקורם עליון ונשזרו בתוך הענין, וניתנו להידרש.
ביטוי דומה ל"הכתיב משה" מצאנו במדרש⁴:

אלו היה יודע בעז שהקב"ה מכתיב עליו 'ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותותר' עגלות מפוטמות היה מאכילה.

אף שם בעז הבין שהוא פועל במישור הפשט ונותן לאשה עלובה ועניה שעורים. תוך סיפור הפשט שזר הקב"ה את סיפור לידתו של דוד משיח ה' ועל כן זכה שהכתוב מכתיב עליו.
הן כך למדנו במדרש⁵:

'ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו'… רבי שמואל בר נחמן פתח (ירמיה כ"ט) 'כי אנכי ידעתי את המחשבות', שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה, והקב"ה היה עוסק בורא אורו של מלך המשיח.

בתוך סידור המאורעות בדרך הפשט הולך ונברא אורו של משיח הלקוח ממישור עליון של החיים ו"נשתל" בתוך פשטי המאורעות.
אף במדרש בפרשתנו, בו פתחנו, יש לומר שמשה "הכתיב" לתוך פיו של פרעה ביטויים המתארים מישור אחר של העולם, פרעה אומר ליוסף "רק הכסא אגדל ממך" ומכאן אנו למדים שעל אף שנאמר על עם ישראל "והיית רק למעלה" גדולת הקב"ה למעלה מגדולתם של ישראל.
פעמים, התהליכים הנמצאים בעולמות עליונים רחוקים מהבנתנו, ואנו זקוקים למשל ודוגמא ממלכותא דארעא כדי להבין את המתרחש במלכותא דרקיעא בבחינת "מבשרי אחזה אלוה"⁶, שדמות אדם מלמדת על העולמות העליונים למעלה מכל דמות וגשם.
משמעות הדברים היא שהרבה כוחות נתן לנו הקב"ה העושים אותנו עליונים בעולם. יש לנו תורה ואמונה, שכל ורגש וחיים המאפשרים לנו לדאות ולהתרומם. אלא שתנאי אחד יש והוא "רק הכסא אגדל ממך" – עלינו להבין שיש דבר למעלה מאתנו בחינת "כסא" – "במכוסה ממך אל תדרוש". רק אם נדע שיש "עליון על כל הארץ" ישמשו אותנו כוחותינו להיות "רק למעלה". אבל אם יחשוב אדם שיש בכוחנו ובכח שכלנו לדעת הכל ולפתור כל תעלומות עולם ואין דבר נסתר מנגד עינינו, או אז נרד חלילה מטה מטה, ושכלנו יהיה לנו לרועץ.

פרעה אמר ליוסף "אני פרעה" וחז"ל מזהים כאן ביטוי שמקורו למעלה, בביטוי "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם". הקב"ה מצווה אותנו להתקדש. עד היכן יכול אדם להתרומם בקדושתו? "יכול כמוני? תלמוד לומר 'כי קדוש אני ה' אלהיכם'". זהו עומק הביטוי "אני פרעה", פרעה אומר ליוסף: ה"אני" שלי המופשט מתגלה בשם "פרעה", ("פרעה" – לשון גילוי "ופרע ראש האשה"), וממני תקבל את הכח "ומבלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו".
כשם שה"אני" הפנימי הנסתר מתגלה באדם, בפעולות הידיים והרגליים, כך גם "אני פרעה" נותן לך שליטה על ידיהם ועל רגליהם של המצרים.
רק הידיעה ש"אני ה'" הנסתר העליון והפנימי, המתגלה בשמותיו הקדושים, היא תעמוד לנו ברצוננו להתקדש, ותעשה את קדושתנו חיובית.
אבל אם חלילה נחשוב שאנו מסוגלים להכל, ואנו בעצמנו מקור קדושתנו הרי שמחשבתנו תהיה לנו לרועץ.
על מנת לסבר את האוזן נאמר כך. הידיעה שיש אינסוף, היא הנותנת משמעות לשורת המספרים השואפת לאינסוף. המחשבה שיש רק שורת מספרים נוטלת מהם את נשמתם ומאבדת את תכנם.

---

¹ בראשית מ"א, ל"ט-מ'.
² בראשית רבה פרשה צ', ב'.
³ עי' ברכות נ"ח ע"א.
⁴ רות רבה פרשה ה', ו'.
⁵ בראשית רבה פרשה פ"ה, א'.
⁶ איוב י"ט, כ"ו.

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *