חלום פרעה
המדרש בפרשתינו אומר:
"אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו" (תהילים מ') – זה יוסף, "ולא פנה אל רהבים" על ידי שאמר לשר המשקים "זכרתני" ו"הזכרתני" נתווסף לו שתי שנים.
עוד אמרו שם:
"ולמה נתווסף לו שתי שנים כדי שיחלום פרעה ויתגדל על ידי חלום שנאמר "ויהי מקץ שנתיים ימים". "ופרעה חולם" – וכי כל הבריות אינן חולמים, אתמהה, אלא חלום של מלך, של כל העולם כולו הוא".
מדרש זה אומר "דרשני", וכי מה ענין שיתגדל יוסף דוקא על ידי חלום, ועוד, משמע מן המדרש שעלינו ללמוד מפרשת יוסף את מידת הבטחון בה', וכי יוסף טעה בזה שביקש משר המשקים להזכירו לפני פרעה ואף נענש על כך בשנתיים נוספות בבור.
הלימוד מפרשת החלומות הוא שהעולם בנוי משתי קומות, הקומה הפרטית – המציאותית והקומה הכללית – הרוחנית.
בעולם הפרטי צריך זהירות יתרה לבל ישוט האדם אחר החלומות, ו"אוי לו למי שבוטח בהם" (לשון המדרש שם). יש אוטונומיה לחיים המציאותיים ועלינו לנהוג בהם על פי חוקי המציאות הטבעית.
ויחד עם זה עלינו לדעת שיש קומה רוחנית שבה חוקי חיים אחרים, ואשר בה גם החלום הופך למציאות.
שתי הקומות אינן נפרדות לגמרי זו מזו. הקומה הרוחנית היא נשמתה של הקומה המציאותית והוא מחיה אותה. גם בהיותנו חיים בעולם הטבעי עלינו לדעת ש"אתה מחיה את כולם". הקומה המציאותית – הטבעית היא הגוף היכול לשמש דרך ואמצעי לעלות על ידו אל הקומה הרוחנית העליונה.
יוסף הצדיק גר בקומה הרוחנית. הוא נמצא בתהליך של גאולה כללית לעם ישראל ומתוך כך לעולם כולו. כשהוא מנסה לערב בקומה זו את החוקים הנוהגים בקומה הפרטית, הוא עלול לקלקל ולהקטין את הדברים שנועדו להיות גדולים.
חלומו של שר המשקים יכול להשאר חלום פרטי וקטן אם יראה בו יוסף את סוף הצלתו. והוא יכול להיות דרך ואמצעי להתגדלות אמיתית אם נעלה אותו לקומה הרוחנית בה פועלים החוקים האלוקיים.
יוסף נזקק לשנתיים נוספות של התבוננות עד שהוא מרומם ומגדל את שאיפותיו, ועד שהוא מבין שהוא נמצא בתהליך כללי מאד שרק חלומו של מלך הוא חלום של העולם כולו, ראוי לו.
לימוד גדול יש בפרשה לתקופתנו. אף אנו נמצאים בתהליך כללי מאד. עלינו להזהר מלהסתפק בחלומו של שר המשקים שבדרך טבעית יפתור לנו את בעייתנו. צריך לדעת שבקומה הרוחנית בה אנו נמצאים יש חוקים אחרים "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים" והחלום צריך להיות חלום של מלך שהוא של כל עולם כולו.
אם חלילה נשליך יהבנו על "רהבים ושטי כזב" נזדקק לשנים נוספות בתוך הבור הקשה של המציאות. ככל שנלמד מהר יותר מי אנחנו ומה תפקידנו מי הוא אבינו ומי הוא מלכנו, כך נצא מהר יותר מן הבור.
ועוד עלינו לזכור שגם ביציאה מן הבור עוד לא נגמר התהליך וצריך ללמוד היטב מה עושים בשנים טובות וכיצד שומרים על הדברים הטובים לתקופות קשות יותר.
חזקו ונתחזקה בעד עמינו וערי אלוהינו.