סוכות וארץ ישראל
מצות הישיבה בסוכה נתייחדה בכך שהתורה נתנה לה טעם1:
למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים.
חז"ל נחלקו בגמרא2 מה היו הסוכות שבהם ישבו בני ישראל:
דתניא 'כי בסוכות הושבתי את בני ישראל' – ענני כבוד היו, דברי ר' אליעזר. ר' עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם.
אף על פי שלהלכה נפסק כר' אליעזר, היו שסברו למסקנה כר' עקיבא, ואחד מהם הוא ר' אלעזר בעל הרוקח, שכתב3:
ויש מפרשים כשצרו על ארץ האמורי של סיחון ועוג ועל כרכים שבארץ כנען אז ישבו ישראל בסוכות… כך ישראל עד שכבשו ארץ כנען (ישבו בסוכות).
זהו 'כי בסוכות הושבתי את בני ישראל' – כשצרים את האומות. וכל זמן שלא כבשו וחלקו קורא יציאת מצרים, כמו שכתוב: 'אשר הכה משה ובני ישראל בצאתם ממצרים', והיא שנת הארבעים.
וזהו 'למען ידעו דורותיכם כי בסוכות' – שלא יחשבו מאבותינו אברהם יצחק ויעקב אנחנו יושבים בארץ, אלא ידעו שיצאו ממצרים וצרו על הערים, ונתנם ביד ישראל.
בעל הרוקח מסביר, שהסוכות עליהם מדובר בפסוק הם אהלי המלחמה של בני ישראל בכיבוש הארץ, ומטרת הישיבה בסוכות היא לזכור שנלחמנו על ארץ ישראל ולא קבלנו אותה ירושה מאבותינו. ניכר כאן הקשר בין חג הסוכות לארץ ישראל.
מקור נוסף לקשר שבין חג הסוכות לארץ ישראל נמצא בתלמוד הירושלמי, הלומד את המקור לדין "תשבו כעין תדורו"4:
כתיב 'בסוכות תשבו', ואין תשבו אלא תדורו, כמה דאת אמר 'וירשתם אותה וישבתם בה', שיהא אוכל בסוכה ומטייל בסוכה ומעלה כליו לסוכה.
למילה "תשבו" יכולות להיות משמעויות שונות: ישיבה ממש כגון "ויתחזק ישראל וישב על המיטה"5 או חיים במקום כמו "וישב יעקב בארץ מגורי אביו"6. הירושלמי רוצה לומר שישיבה בסוכה עניינה מגורים וחיים במקום, והפסוק שהוא בוחר להביא כראיה לכך הוא הפסוק העוסק בישיבתארץ ישראל.
גם כאן אנו רואים את הקשר שבין חג הסוכות לארץ ישראל, המתחדד בהסבר המובא בשם הגר"א, על הפסוק 'ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון'7, שהמשותף לשתי המצוות, ישיבת הסוכה וישיבת ארץ ישראל, הוא שלשתיהן נכנסים "עם המגפיים". בשתיהן המצוה לעשות את כל המעשים הרגילים – שינה, אכילה, טיול8 וכדו', במקום שציוותה התורה. אין כאן ציווי על מעשה חריג, אלא על המשך שיגרת החיים במקום מסויים.
עיון בדברי בעל הרוקח המובאים לעיל מעורר שאלה. מדוע אין לנו לחשוב שמאבותינו אנו יושבים בארץ, והרי זוהי הזכות שלנו בירושת הארץ?!
נראה, שבדבריו ישנו מסר לדורות ביחס לקשר שבין עם ישראל וארצו.
לכאורה ניתן לשאול, מדוע הכניס הקב"ה את עם ישראל לארץ שישבו בה שבעה עמים, למקום אותו רוצות אומות רבות? האם לא היה טוב יותר לו היינו מתיישבים במקום בו אנו לא מפריעים לאיש?
התשובה היא, שכדי שעם ישראל ישב בארץ, ויחיה בה כפי שהוא צריך לחיות, על עם ישראל להבין מדוע ניתנה לו הארץ, מהן סגולותיה המיוחדות ומדוע עליו להקריב הרבה כל כך בשביל פיסת אדמה. המפגש עם עמים אחרים, המאבק מול כל האומות המבקשות את הארץ לעצמם, מכריח את עם ישראל לברר לעצמו מה הוא עושה בארץ, ולשם מה הוא יושב בה.
דבר זה חוזר בכל פעם בה עם ישראל מתיישב בארץ, למשל בתקופת השופטים9:
ואלה הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל את כל אשר לא ידעו את כל מלחמות כנען. רק למען דעת דורות בני ישראל ללמדם מלחמה רק אשר לפנים לא ידעום. חמשת סרני פלשתים וכל הכנעני והצידוני והחוי יושב הר הלבנון מהר בעל חרמון עד לבוא חמת. ויהיו לנסות בם את ישראל לדעת הישמעו את מצוות ה' אשר ציוה את אבותם ביד משה.
הפסוק מסביר לנו מדוע הניח ה' גויים בארץ ישראל: "למען דעת דורות בני ישראל ללמדם מלחמה, רק אשר לפנים לא ידעום". כלומר, כאשר מגיע דור חדש, שלא יודע שאת ארץ ישראל משיגים במאבק ובהתמודדות, כאשר נראה לו שארץ ישראל היא ירושה מאבותינו, דבר המובן מאליו, במצב כזה הקב"ה דואג שהדור החדש יאלץ לברר לעצמו, מחדש, מה הוא עושה בארץ.
כדי לשבת בארץ ישראל, כדי לזכות ולקבל מסגולותיה העליונות, אין די בידיעה כי הארץ שייכת לנו מאבותינו. ישנו צורך לברר בכל דור מחדש, בהתאם לכלים, לצורת החשיבה ולאופיו של הדור, מה אנו עושים בארץ, לשם מה באנו לכאן ומדוע שלא נחפש מקום שקט יותר על פני הגלובוס.
בחג הסוכות אנו יורדים, בכל שנה מחדש, לשטח, ישנים באוהלי סיירים ונזכרים שאת ארץ ישראל משיגים במאבק, בבירור נוקב על זכותנו וחובתנו לשבת בארץ ישראל.
בדורנו הדברים מקבלים משמעות מיוחדת.
ניכר לעין, כי הקב"ה מניח בארץ גויים, שתפקידם הוא לגרום לנו לברר לעצמנו את קישורנו העמוק לארץ ישראל. כל חולשה מצידנו בקשר שבינינו לארץ ישראל מזמינה התחזקות של אויבינו.
הדרך לנצח במאבק היא בירור פנימי, עמוק ורחב ככל האפשר, של תפקידה של ארץ ישראל לעם ישראל, ושל תפקידו של עם ישראל בארץ ישראל.
ככל שנברר לעצמנו בצורה מעמיקה ורחבה את מקומה של ארץ ישראל בדורנו, כך לא נצטרך את התזכורות המכאיבות בדמות הגויים אותם מניח ה' לנסות בם את ישראל.
חג שמח
1 ויקרא כ"ג, מ"ג. ועי' ב"ח בסי' תרכ"ה שכתב: "דכיון דכתיב 'למען ידעו וכו' ', לא קיים המצוה כתיקונה אם לא ידע כוונת מצות הסוכה כפי פשטה", ובזה ביאר מדוע כתב הטור את טעמי הישיבה בסוכה שלא כדרכו לפסוק הלכה ללא טעמיה.
2 סוכה י"א ע"ב.
3 ספר הרוקח, הלכות סוכה.
4 ירושלמי סוכה, פ"ב ה"י.
5 בראשית מ"ח, ב'.
6 בראשית ל"ז, א'.
7 תהילים ע"ו, ג'.
8 מעניין לציין שגם עניין הטיול משותף לסוכות – "ומטייל בסוכה" כפי שהובא בירושלמי, ולארץ ישראל – "קום התהלך בארץ" (בראשית י"ג, י"ז).
9 שופטים ג', א'-ד'.
מאמר : סוכות וארץ ישראל, מאד מעניין. תודה. שנה טובה ומתוקה.
"על עם ישראל להבין מדוע ניתנה לו הארץ, מהן סגולותיה המיוחדות ומדוע עליו להקריב הרבה כל כך בשביל פיסת אדמה."
אז מה התשובה? למה דווקא כאן?