ימי יותם ותחילת ימי אחז
שמע, סיכם וערך: חגי לב - מעלות. (לא עבר את הגהת הרב)
"(לב) בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ יוֹתָם בֶּן עֻזִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה: (לג) בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יְרוּשָׁא בַּת צָדוֹק: (לד) וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה עֻזִיָּהוּ אָבִיו עָשָׂה: (לה) רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת הוּא בָּנָה אֶת שַׁעַר בֵּית ה' הָעֶלְיוֹן: (לו) וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹתָם אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה: (לז) בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל ה' לְהַשְׁלִיחַ בִּיהוּדָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וְאֵת פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ: (לח) וַיִּשְׁכַּב יוֹתָם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו וַיִּמְלֹךְ אָחָז בְּנוֹ תַּחְתָּיו:" { מלכים ב' פרק טו }
מעט מאד מסופר על יותם. ישנה הרחבה קטנה בספר דבה"י: נצחונו על מלך בני עמון ובניית ערים ביהודה כמו אביו.
"(א) בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יוֹתָם בְּמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יְרוּשָׁה בַּת צָדוֹק: (ב) וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה עֻזִּיָּהוּ אָבִיו רַק לֹא בָא אֶל הֵיכַל ה' וְעוֹד הָעָם מַשְׁחִיתִים: (ג) הוּא בָּנָה אֶת שַׁעַר בֵּית ה' הָעֶלְיוֹן וּבְחוֹמַת הָעֹפֶל בָּנָה לָרֹב: (ד) וְעָרִים בָּנָה בְּהַר יְהוּדָה וּבֶחֳרָשִׁים בָּנָה בִּירָנִיּוֹת וּמִגְדָּלִים: (ה) וְהוּא נִלְחַם עִם מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וַיֶּחֱזַק עֲלֵיהֶם וַיִּתְּנוּ לוֹ בְנֵי עַמּוֹן בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה כִּכַּר כֶּסֶף וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כֹּרִים חִטִּים וּשְׂעוֹרִים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים זֹאת הֵשִׁיבוּ לוֹ בְּנֵי עַמּוֹן ס וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וְהַשְּׁלִשִׁית: (ו) וַיִּתְחַזֵּק יוֹתָם כִּי הֵכִין דְּרָכָיו לִפְנֵי ה' אֱלֹהָיו:… " { דבה"י ב' כז' }
ואעפ"כ אנו מוצאים מימרא מעניינת בתלמוד בבלי מסכת סוכה דף מה' ע"ב:
" ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה, ואילמלי אליעזר בני עמי – מיום שנברא העולם ועד עכשיו, ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו – מיום שנברא העולם עד סופו. "
מדוע המדרש דווקא בחר את יותם לכנופיא אחת עם רשב"י ובנו?
רש"י מבאר במקום: "יותם בן עוזיהו – צדיק היה, ועניו יותר משאר מלכים, וזכה בכיבוד אביו, ועליו נאמר בן יכבד אב (מלאכי א), שכל הימים שהיה אביו מצורע והוא היה שופט עם הארץ, כדכתיב (מלכים ב טו), ויותם (בנו): [בן המלך על הבית] שופט וגו' לא נטל עליו כתר מלכות בחייו, וכל דינין שהיה דן – אומרן בשם אביו."
דברי רש"י נסמכים על הפסוק הבא:
"(כא) וַיְהִי עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ מְצֹרָע עַד יוֹם מוֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בֵּית הַחָפְשִׁית מְצֹרָע כִּי נִגְזַר מִבֵּית ה'וְיוֹתָם בְּנוֹ עַל בֵּית הַמֶּלֶךְ שׁוֹפֵט אֶת עַם הָאָרֶץ:" { דבה"י ב' פרק כו' }
יותם במשך תקופה ארוכה מולך תחת אביו, עוזיהו, מחמת צרעתו. אביו יושב בבית החופשית ובנו יותם אע"פ שהוא המלך. לא לקח שררה אלא רק שפט את הארץ ולא שם על ראשו כתר מלוכה! זוהי ענווה גדולה ומיוחדת.
עוד עולה מהפסוקים הרמזים הבאים א. מדרש שמות= יותם = מלשון תם / שלם.
ב. יותם הוא המלך היחיד שאין עליו שום הערה שלילת בפסוקים המתארים אותו ואת תקופתו!!!
יותם מולך כנראה בפועל בימי אביו והדבר נראה בפשטות מדברה"י א' פרק ה'
"(ג) בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרוֹן וְכַרְמִי:… (יא) וּבְנֵי גָד לְנֶגְדָּם יָשְׁבוּ בְּאֶרֶץ הַבָּשָׁן עַד סַלְכָה: (יב) יוֹאֵל הָרֹאשׁ וְשָׁפָם הַמִּשְׁנֶה וְיַעְנַי וְשָׁפָט בַּבָּשָׁן:… (טז) וַיֵּשְׁבוּ בַּגִּלְעָד בַּבָּשָׁן וּבִבְנֹתֶיהָ וּבְכָל מִגְרְשֵׁי שָׁרוֹן עַל תּוֹצְאוֹתָם:
(יז) כֻּלָּם הִתְיַחְשׂוּ בִּימֵי יוֹתָם מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: "
מלכותו הרשמית של יותם לא חפפה כללה עם ירבעם מלך ישראל. רק אביו עוזיהו מלך בחפיפה ארוכה לירבעם השני! למדנו מכאן שהוא אינו רק שופט אלא מולך בפועל.
ועוד שיותם מסודר כאן לפני ירבעם אע"פ שמנו כאן את ראובן וגד שהם משבטי ישראל שירבעם הוא מלכם. וכפי שלמדנו באותה תקופה כמעט והתאחדו הממלכות בראשות ממלכת יהודה.
ועוד נאמר על יותם: "הוּא בָּנָה אֶת שַׁעַר בֵּית ה' הָעֶלְיוֹן", יותם משפץ את המקדש1 לאחר הרעש הגדול שפקד את ירושלים ויהודה בכניסת עוזיהו אביו לקודש. משמעות מהלך זה יובן רק לאחר לימוד תקופת אחז בן יותם.
אחז בן יותם (סיכום משולב מהשיעור בישעיהו והשעור במלכים )
ההרשעה של אחז קיצונית מאד: העברת בנו באש, ע"ז גדולה מאד, קיצוץ הבקר, העברת המזבחות והכנסת מזבח אשורי למקדש ועוד.
על איזה רקע מגיע עניין זה?
" (א) בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מָלַךְ אָחָז בֶּן יוֹתָם מֶלֶךְ יְהוּדָה: (ב) בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה אָחָז בְּמַלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְלֹא עָשָׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהָיו כְּדָוִד אָבִיו: (ג) וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וְגַם אֶת בְּנוֹ הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' אֹתָם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (ד) וַיְזַבֵּחַ וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן:" { מלכים ב' פרק טז' }
פסוקי המצג ניראים 'פרווה' לעומת מעללי אחז בהמשך. האם אחז רק אינו כדוד אביו?! ואולי לרמוז לנו שהיו ציפיות גדולות מאחז…! ונדון בכך בהמשך.
אנו רואים בישעיהו שעולים על אחז מלך ארם ומלך ישראל. ובעקבות שהוא לא מוכן להקשיב לנביא עלו עליו האשורים. בדבה"י משמע שבעקבות עבודת המלך באים עליו אחז ופקח.
אם כן, מהם סדר הדברים?
אחז כפי שכתוב בדבה"י ( פרק כח' ) בתחילת מלכותו פותח בעבודה זרה קשה מאד שלא הייתה אפי' בימי עתליה. ובכללה עבודת המולך. אז בא העונש הגדול שבאים עליו מלך ארם ומלך ישראל כמתואר בספר דבה"י ומכים אותו קשות מאד. לאחר מכן באים שוב שני המלכים הללו לי-ם לצרף אותו לברית כמתואר אצלנו במלכים. ובעקבות כך עולה עליו מלך אשור לאחר שסירב אחז לשמוע בקול הנביא.
הנביא עושה מאמץ גדול לשכנע את אחז עד לבקשה מאחז שישאל לו אות מעם ה'!
מדוע הנביא מתאמץ כ"כ? מה ראה אחז לעשות ככה, כ"כ חמור?
לאחז הייתה תפישת עולם! נעיין בפסוק הבא במלכים ב' פרק טו פס' לב – לח:
"(לב) בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ יוֹתָם בֶּן עֻזִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה: (לג) בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יְרוּשָׁא בַּת צָדוֹק: (לד) וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה עֻזִיָּהוּ אָבִיו עָשָׂה: (לה) רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת הוּא בָּנָה אֶת שַׁעַר בֵּית ה' הָעֶלְיוֹן: (לו) וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹתָם אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה: (לז) בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל ה' לְהַשְׁלִיחַ בִּיהוּדָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וְאֵת פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ: (לח) וַיִּשְׁכַּב יוֹתָם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו וַיִּמְלֹךְ אָחָז בְּנוֹ תַּחְתָּיו: "
למה ה' שולח את רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו על יהודה כאשר המלך יותם ידוע כמלך צדיק?! אין תופעה כזאת בתנ"ך בתקופה הזאת! החוק הוא בשלב זה: חטא ותגובה. אבל כאן, מהו החטא?
ועוד קשה: סדר הפסוקים תמוה! פסוק לו' לכאורה צריך לחתום את הפרשיה. ( השווה תבניות דומות במלכים האחרים של יהודה ).
לצורך כך נעיין אחורנית מספר פסוקים:
"(ל) וַיִּקְשָׁר קֶשֶׁר הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה עַל פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ וַיַּכֵּהוּ וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תָּחְתָּיו בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיוֹתָם בֶּן עֻזִיָּה: (לא) וְיֶתֶר דִּבְרֵי פֶקַח וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: "
הכיצד? והרי נאמר: "… מָלַךְ יוֹתָם בֶּן עֻזִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה: (לג) בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם…"
מספר אפשרויות ישנם לתרץ זאת ונציע כאן הצעה אחת:
הרושם הוא לא שיותם מלך בימי אביו ( כפי שיש שפירשו )אלא אחז הוא מתחיל למלוך בימי אביו!!! ובעצם בשנה ה16 ליותם {4 שנים לפני סיום ימי מלכות יותם } הכריז אחז גם הוא על עצמו כמלך. הכתרה למלך בכוח2.
יתכן שיותם חלה ויתכן שהייתה סיעה איתו ( נעיין בזאת בהמשך ).
ועכשיו סדר הפסוקים מדויק:
א. " (לו) וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹתָם אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה:" סיכום ימי יותם לבדו!
ב."(לז) בַּיָּמִים הָהֵם (= דייק ולא 'בימיו'! )הֵחֵל ה' לְהַשְׁלִיחַ בִּיהוּדָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וְאֵת פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ: יהודה בהנהגת יותם בשיתוף אחז!
ג."(לח) וַיִּשְׁכַּב יוֹתָם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו וַיִּמְלֹךְ אָחָז בְּנוֹ תַּחְתָּיו:" מות יותם והשארות אחז בשלטון.
מתברר שה' שלח איתותים לאחז כבר בתחילת הדרך.
אחז דמות חזקה המנסה לבנות אג'נדה אחרת מאביו יותם. אחז פותח אידיאולוגיה חדשה והוא צריך להציע דרך אלטרנטיבית.
הדבר היחיד שמסופר על יותם בספר מלכים הוא: " הוּא בָּנָה אֶת שַׁעַר בֵּית ה' הָעֶלְיוֹן" ומשמעותו ההפרדה בין המקדש לבין בית המלוכה לאחר רעידת האדמה שזעזעה את הארץ לאחר כניסת עוזיהו לקודש.
כאשר מישהו רוצה להקים אלטרנטיבה מדינית ( כמו ירבעם בן נבט ) הוא צריך גם להציע אלטרנטיבה דתית. ועל כן הוא מעמיד את המולך בי-ם קרוב וסמוך למקום המקדש3 (כמו שהתבאר בשיעור הקודם )וטענתו עזב ה' את הארץ. לא רק רעידת אדמה פקדה את יהודה בימי עוזיהו. אלא מסופר בדבה"י על מפקד שעשה עוזיהו ביחד עם ירבעם השני בעקבות הרעש. מתי עושים מפקד? למנות את אלו שנשארו!
אחז משוכנע4 שה' עזב את הארץ, נעלמה הנבואה, ומעצמה חדשה, אשור, מאפילה על העולם. הולך אחז ומקים אלטרנטיבה. זוהי הרשעות של אחז והוא הולך ומעגן אותה. כוחו של יותם הולך ופוחת ואחז מתגבר ובעקבות כך עולים עליו פקח ורצין מלך ארם.
{ האם יש סיבה גלויה לעין שיותם נענש שבנו יעשה לו כך? אולי הפסוק הבא מרמז משהו בכוון. עיין במלכים ב פרק טו פסוק: (ה) וַיְנַגַּע ה' אֶת הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בְּבֵית הַחָפְשִׁית וְיוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ עַל הַבַּיִת שֹׁפֵט אֶת עַם הָאָרֶץ:" לשון הפסוק מחד מכנה את עוזיהו ' הַמֶּלֶךְ ' ומאידך מסופר שבנו יותם 'שֹׁפֵט אֶת עַם הָאָרֶץ'. שמא ואולי רומז הכתוב שיותם היה צריך להמתין עד מותו בפועל של אביו עוזיהו. והקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה. }
ימים רבים מאוחר יותר, בימי זכריה הנביא בשיבת ציון תיזכר שוב רעידת האדמה הזו.
רעידה זו שמקורה היה בבית המקדש השאירה רושם גדול. עד כדי כך שחצי מספר ישעיהו מושפע ממנה5.
המעצמה האשורית עולה וגם זה מעלה משברי אמונה ותחושות קשות של הסתר פנים. במקביל לכך ישעיהו עוצר את עצמו מנבואה כל ימי יותם ואחז6. ישעיהו מחדש את הנבואה בימי חזקיהו.
{פרק ז', (א)' וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן יוֹתָם בֶּן עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עָלָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה עָלֶיהָ ' כל הייחוס הזה נכתב על מנת לרמז שהנבואה נעצרה כל ימי אחז ויותם ולכן יש להתייחס לעוזיהו שבאמצע ימיו ברעידת האדמה הייתה נבואתו האחרונה של ישעיהו ונסתלקה נבואה לזמן ממושך! } ונזכור את הנבואות הקשות שסיים בהם ישעיהו בסוף פרק ו' של עזיבת הארץ!
בעידן קשה שכלולים בו רעש אדמה, נבואות קשות, גוי גדול העולה מצפון וסילוק נבואה ועל זה בונה אחז בטענתו. ועל כך חוטף אחז כפי שמתואר בדבה"י. ( וכפי שהתורה מזהירה בפרשת קדושים )
על רקע זה בא הפרק שלנו ואצלנו בא הנביא ישעיהו ומציע לאחז את עזרתו!7 למה ומדוע?!
נעיין שוב בדבה"י ב' כח':
(א) בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה אָחָז בְּמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְלֹא עָשָׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כְּדָוִיד אָבִיו: (ב) וַיֵּלֶךְ בְּדַרְכֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וְגַם מַסֵּכוֹת עָשָׂה לַבְּעָלִים: (ג) וְהוּא הִקְטִיר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם וַיַּבְעֵר אֶת בָּנָיו בָּאֵשׁ כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֹרִישׁ ה' מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (ד) וַיְזַבֵּחַ וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן:
– כפי שמוזהר על כך בפרשת קדושים!
(ה) וַיִּתְּנֵהוּ ה' אֱלֹהָיו בְּיַד מֶלֶךְ אֲרָם וַיַּכּוּ בוֹ וַיִּשְׁבּוּ מִמֶּנּוּ שִׁבְיָה גְדוֹלָה וַיָּבִיאוּ דַּרְמָשֶׂק וְגַם בְּיַד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִתָּן וַיַּךְ בּוֹ מַכָּה גְדוֹלָה: ס
– וכל זה לפני המתואר בספר מלכים!
(ו) וַיַּהֲרֹג פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ בִּיהוּדָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף בְּיוֹם אֶחָד הַכֹּל בְּנֵי חָיִל בְּעָזְבָם אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם: (ז) וַיַּהֲרֹג זִכְרִי גִּבּוֹר אֶפְרַיִם אֶת מַעֲשֵׂיָהוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ וְאֶת עַזְרִיקָם נְגִיד הַבָּיִת וְאֶת אֶלְקָנָה מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ: ס (ח) וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֲחֵיהֶם מָאתַיִם אֶלֶף נָשִׁים בָּנִים וּבָנוֹת וְגַם שָׁלָל רָב בָּזְזוּ מֵהֶם וַיָּבִיאוּ אֶת הַשָּׁלָל לְשֹׁמְרוֹן:
– מכות אלו הם מכות אדירות וקשות שחוטף אחז.
(הערה: בספר מלכים בד"כ העם הולך עם המלך וכן כאן כפי שהסברנו לעיל. ובהמשך נאתר סיעה שהלכה עם יותם. בימי חזקיהו נלמד על נתק בין העם למלך).
כאן בא גם הפתרון וכפי שמסופר בהמשך פרק ח' בדבה"י:
"(ט) וְשָׁם הָיָה נָבִיא לה' עֹדֵד שְׁמוֹ וַיֵּצֵא לִפְנֵי הַצָּבָא הַבָּא לְשֹׁמְרוֹן וַיֹּאמֶר לָהֶם הִנֵּה בַּחֲמַת ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם עַל יְהוּדָה נְתָנָם בְּיֶדְכֶם וַתַּהַרְגוּ בָם בְּזַעַף עַד לַשָּׁמַיִם הִגִּיעַ: (י) וְעַתָּה בְּנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם אַתֶּם אֹמְרִים לִכְבֹּשׁ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת לָכֶם הֲלֹא רַק אַתֶּם עִמָּכֶם אֲשָׁמוֹת לַה' אֱלֹהֵיכֶם: (יא) וְעַתָּה שְׁמָעוּנִי וְהָשִׁיבוּ הַשִּׁבְיָה אֲשֶׁר שְׁבִיתֶם מֵאֲחֵיכֶם כִּי חֲרוֹן אַף ה' עֲלֵיכֶם: ס
(יב) וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מֵרָאשֵׁי בְנֵי אֶפְרַיִם עֲזַרְיָהוּ בֶן יְהוֹחָנָן בֶּרֶכְיָהוּ בֶן מְשִׁלֵּמוֹת וִיחִזְקִיָּהוּ בֶּן שַׁלֻּם וַעֲמָשָׂא בֶּן חַדְלָי עַל הַבָּאִים מִן הַצָּבָא: (יג) וַיֹּאמְרוּ לָהֶם לֹא תָבִיאוּ אֶת הַשִּׁבְיָה הֵנָּה כִּי לְאַשְׁמַת ה' עָלֵינוּ אַתֶּם אֹמְרִים לְהֹסִיף עַל חַטֹּאתֵינוּ וְעַל אַשְׁמָתֵינוּ כִּי רַבָּה אַשְׁמָה לָנוּ וַחֲרוֹן אָף עַל יִשְׂרָאֵל: ס
(יד) וַיַּעֲזֹב הֶחָלוּץ אֶת הַשִּׁבְיָה וְאֶת הַבִּזָּה לִפְנֵי הַשָּׂרִים וְכָל הַקָּהָל: (טו) וַיָּקֻמוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹת וַיַּחֲזִיקוּ בַשִּׁבְיָה וְכָל מַעֲרֻמֵּיהֶם הִלְבִּישׁוּ מִן הַשָּׁלָל וַיַּלְבִּשׁוּם וַיַּנְעִלוּם וַיַּאֲכִלוּם וַיַּשְׁקוּם וַיְסֻכוּם וַיְנַהֲלוּם בַּחֲמֹרִים לְכָל כּוֹשֵׁל וַיְבִיאוּם יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים אֵצֶל אֲחֵיהֶם וַיָּשׁוּבוּ שֹׁמְרוֹן: פ
די לאבל שיעמוד באבלו. אחז אמנם לא עשה תשובה. אלא שהעונש היה כ"כ גדול שהגיע עד לשמים:
"(ו) וַיַּהֲרֹג פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ בִּיהוּדָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף בְּיוֹם אֶחָד הַכֹּל בְּנֵי חָיִל בְּעָזְבָם אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם: (ז) וַיַּהֲרֹג זִכְרִי גִּבּוֹר אֶפְרַיִם אֶת מַעֲשֵׂיָהוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ וְאֶת עַזְרִיקָם נְגִיד הַבָּיִת וְאֶת אֶלְקָנָה מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ: (ח) וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֲחֵיהֶם מָאתַיִם אֶלֶף נָשִׁים בָּנִים וּבָנוֹת וְגַם שָׁלָל רָב בָּזְזוּ מֵהֶם וַיָּבִיאוּ אֶת הַשָּׁלָל לְשֹׁמְרוֹן:"
וכלשון הכתוב: " הִנֵּה בַּחֲמַת ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם עַל יְהוּדָה נְתָנָם בְּיֶדְכֶם וַתַּהַרְגוּ בָם בְּזַעַף עַד לַשָּׁמַיִם הִגִּיעַ: "
הנביא עודד נשלח לישראל ואיננו מיהודה. והוא אומר לישראל שהאמת ידועה כי אינם יותר טובים מאחיהם אלא ששימשו כשוט להכות ביהודה. לאחר המכות הגדולות הללו עוברים מספר שנים מועטות ומגיע הספור של ספר מלכים, עליית רצין ופקח על אחז ואחז לבבו נע כנוע עצי היער, הנביא ישעיהו מצפה מאחז עתה להודות שחטא ולהודות שהמכות באו מחמת החטא. הציפיה מאחז שיכניע לבבו עתה לפני ה'. יכניע לבבו והנביא מבטיח לו שיהיה בסדר. הנביא מתחנן לאחז שיכניע ליבו:
" (יא) שְׁאַל לְךָ אוֹת מֵעִם ה' אֱלֹהֶיךָ הַעְמֵק שְׁאָלָה אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה: " ( ישעיה ז' )
זו ההזדמנות האחרונה לאחר סילוק שכינה של שלושים שנה לערך מאמצע ימי עוזיהו. לחזרת השגחת ה' על ישראל ולהבטחה להצלת יהודה מפני העולים עליה. בשפל כזה נשלח שוב נביא ליהודה! והמלך אחז עקשן ומסרב לחזור אל ה' וע"כ חרון אף גדול.
" (יב) וַיֹּאמֶר אָחָז לֹא אֶשְׁאַל וְלֹא אֲנַסֶּה אֶת ה': (יג) וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא בֵּית דָּוִד הַמְעַט מִכֶּם הַלְאוֹת אֲנָשִׁים כִּי תַלְאוּ גַּם אֶת אֱלֹהָי: (יד) לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא לָכֶם אוֹת הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל: (טו) חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל לְדַעְתּוֹ מָאוֹס בָּרָע וּבָחוֹר בַּטּוֹב: (טז) כִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר מָאֹס בָּרָע וּבָחֹר בַּטּוֹב תֵּעָזֵב הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה קָץ מִפְּנֵי שְׁנֵי מְלָכֶיהָ: (יז) יָבִיא ה' עָלֶיךָ וְעַל עַמְּךָ וְעַל בֵּית אָבִיךָ יָמִים אֲשֶׁר לֹא בָאוּ לְמִיּוֹם סוּר אֶפְרַיִם מֵעַל יְהוּדָה אֵת מֶלֶךְ אַשּׁוּר: " ( ישעיהו ז )
ישעיהו ינתק את הקשר עם אחז והוא הולך להכין את היורש החילופי לאחז – את המלך חזקיהו!
נבואת ישעיהו לאחז מקבילה לדברי הנביא עודד. בישראל הבינו שהמכה הקשה שניתכה ביהודה היא לא רגילה, היא לא פורפורציונית ליחסי הכוחות בין הצדדים. ועל כן הם הבינו ושחררו את אחיהם שלא יהיה זעף ה' גם אליהם8.
"(יא) וְעַתָּה שְׁמָעוּנִי וְהָשִׁיבוּ הַשִּׁבְיָה אֲשֶׁר שְׁבִיתֶם מֵאֲחֵיכֶם כִּי חֲרוֹן אַף ה' עֲלֵיכֶם: (יב) וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מֵרָאשֵׁי בְנֵי אֶפְרַיִם עֲזַרְיָהוּ בֶן יְהוֹחָנָן בֶּרֶכְיָהוּ בֶן מְשִׁלֵּמוֹת וִיחִזְקִיָּהוּ בֶּן שַׁלֻּם וַעֲמָשָׂא בֶּן חַדְלָי עַל הַבָּאִים מִן הַצָּבָא: (יג) וַיֹּאמְרוּ לָהֶם לֹא תָבִיאוּ אֶת הַשִּׁבְיָה הֵנָּה כִּי לְאַשְׁמַת ה' עָלֵינוּ אַתֶּם אֹמְרִים לְהֹסִיף עַל חַטֹּאתֵינוּ וְעַל אַשְׁמָתֵינוּ כִּי רַבָּה אַשְׁמָה לָנוּ וַחֲרוֹן אָף עַל יִשְׂרָאֵל:"
למשמעות השם אחז – בד"כ שם ה' כלול בשם המלך יהודה. בחרסים ביהודה מצאו את ה' יהואחז. השם אחז הוא שם מתריס של הנבואה כלפי המלך שהסיר את שם ה'. אחז כנראה איננו שמו המקורי שקרא לו אביו. שמו המקורי היה יהואחז או דומה לזה. אלא שקיצצה הנבואה בשמו.
( הערה: שלמה הוא שם ה' וגם מכונה ידידיה. דוד הוא שם ה' – הדוד והרעיה – ומכונה גם אלחנן. אסא שמו המקורי היה יאשיהו וכפי שבארנו בשעתו).
אחז מפרש את רעידת האדמה במקדש וההריסות שגרמה והפסקת הנבואה כהסתלקות שכינתו של ה' מהארץ ועל כן אין משמעות יותר לבית בי-ם. הורדת הכיור הגדול שבנה שלמה והציב על שנים עשר הבקר כרמז למרכבת השכינה של הקב"ה, הורדתו לרצפה ע"י אחז מבטאת את מגמתו. יותם אביו גם כן ראה כל מה שקרה לאביו ואעפ"כ שאין נבואה ונראה שעזב ה' את הארץ, הוא ממשיך באמונתו הגדולה!!! ובגדולתו מתחזק בה' אלוקיו.
ועל כן החיבור בין רשב"י מדור התחזקות רומא לדורו של יותם.
בימי עוזיהו הייתה תחושה שמשיח מגיע. הממלכה הכמעט מאוחדת. הגודל שהגיע הממלכה בימי עוזיהו וירבעם השני. ואעפ"כ לאחר מכן הנפילה הגדולה. ויותם מתחזק בה' אלוקיו ולא נשבר.
1 ראה ישעיהו פרק ו – הד לרעש שפקד את ביהמ"ק.
2 אפשר גם שאחז עלה למלכות בהסכמה בשתיקה של אביו. אולי אחז טען שהיה כך תקדים גם בימי סבו עוזיהו שיותם שפט בימיו. אולי סבר יותם שבשיתוף פעולה עם בנו ירצה אותו. אין לנו דרך חתוכה לדעת כיצד בדיוק הדברים התרחשו. העיקר הם הרמיזות שהמקרא רומז לנו והלקחים המוסרים שאנו לומדים מהם. אחז לא מרד באביו אמנם, אבל כנראה בחר לו בפומבי דרך אחרת מאביו יותם. ראה בדבה"י ב' כז' הלשון הבא: "(ו) וַיִּתְחַזֵּק יוֹתָם כִּי הֵכִין דְּרָכָיו לִפְנֵי ה' אֱלֹהָיו" לשון זו מתאימה (ראה בתחילת ספר במלכים בתחילת פלוג הממלכה )למקרה של חיכוכים ומאבק תוך ממלכתי שיותם נדרש אליו. רמז אולי למאבק עם בנו אחז.
3 אפשר שבצוע עבודת המולך בבנו לא עשה אחז מיד במולכו מפני שצעיר היה. אפשר שאת זה הוא קיים מאוחר יותר. ואת ההכנות לכך ביצע בימי אביו. ואפשר שעשה זאת כבר בימי אביו.
4 יש להעיר שזו עמדה מקילה עם אחז הטוענת שמעשי אחז נבעו מאידיאולוגיה צרופה. וכנראה שזה לא רק כך, אלא אחז מיהר לתפוש במוסרות השלטון עוד בימי אביו ולא רק ממניעים טהורים וראה הערה לעיל.
5 ישעיהו פרקים כד- כו עוסקים ברעידת האדמה שהרעישה בימי עוזיהו אבי אחז מלך יהודה. ראה את התיאור העשיר בפרק כד' – כה!
6 ישנה הפסקת הנבואה במקביל גם אצל נביאים אחרים. כגון: עמוס, ועוד
7 הנביא מתערב בעניינים הפוליטים מתוך הבנה שהמשבר הפוליטי – מדיני- אמוני קשורים זה בזה. הנביא לא שמע על הפרדת דת ומדינה.
8 שחרור השבויים לא בא לישראל בקלות כ"כ. עובדה שנצרך נביא על כך. אלא שמחמת המכה הקשה והלא רגילה שחטפו יהודה. הייתה תחושה ברורה של ישראל שלא כדאי להם שחרון אף ה' יעבור גם עליהם.