האם יעקב ידע על מכירת יוסף?

מעובד ע"פ שיעור מפי הרב מנשה וינר. ערך: שחר שטרן (לא עבר את הגהת הרב)
הרב מנשה וינר
י״ד בטבת ה׳תשס״ח
 
23/12/2007

פרשת שבוע
האם יעקב אבינו ידע על מכירת יוסף?

פרשת ויגש חותמת את הסיפור הארוך של יוסף ואחיו כאשר במוקד עמדה מכירת יוסף. בסופו של דבר אנו מגיעים לסוף טוב, יוסף מתוודע אל אחיו, המשפחה חוזרת ומתאחדת כאשר גם יעקב יורד למצרים תחת חסות יוסף שדואג להם.
יש כאן שאלה מעניינת: לכאורה הכל טוב אבל שום דבר לא טוב. האם לא התרחש שום דבר מהרגע שיוסף נעלם ועד שהוא מתוודע אל אחיו? האם כל הבעיות נפתרו כאשר הוא אמר "אני יוסף"? כשליעקב אבינו מתברר מה אירע כאן, מדוע הוא לא מגיב? מדוע הוא לא מעניש את האחים על המכירה? מתברר לו שהם שקרו אותו, ומלבד זה הם מכרו את יוסף לעבד במצרים – פירוש הדבר הוא אובדן מוחלט מהמשפחה. יוסף היה אמור להישאר כל ימי חייו עבד במצרים בלי שאף אחד יידע מה קורה איתו, עבד בלי זכויות שיעבוד עד צאת נשמתו. זה מה שהאחים עשו כאשר הם מוכרים אותו למצרים – זהו גזר דין מוות שאמור לקרות לאט לאט. האם ליעקב אין שום דבר לומר? יעקב אומר (מ"ה,כ"ח):

וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת:

אם לא היינו יודעים את המשך הסיפור היינו מדמיינים את יעקב בקושי יכול להתנהל לבד, הוא כבר בן 130 שנה וברגע האחרון הוא מספיק לראות את בנו. אבל זה לא כך, יעקב נשאר בארץ מצרים 17 שנה עד שהוא נפטר בגיל 147. אם כך, היה לו הרבה מאוד זמן. בנוסף, יעקב בסוף ימיו כן מתייחס לאחים, הוא מצווה אותם ומברך אותם. ניתן היה לומר שליעקב לא היה כוח להעניש אותם. אבל לא כך, עובדה שבסוף ימיו הוא מברך אותם ויש כאלה שחוטפים ממנו. כשיעקב מחליט להעניש הוא מעניש. אם כך, מדוע הוא לא אומר שום דבר בפשט הדברים על המכירה? שמעון ולוי ודאי לא יותר אשמים מיהודה למשל, ויהודה מקבל ברכה רצינית מאוד. זה דבר מוזר שיעקב אבינו לא מתייחס כלל לסיפור המכירה.

שיטת הרמב"ן
הפתרון הפשוט הוא לומר שיעקב לא ידע מכל הסיפור הזה עד סוף ימיו. אם כך, כיצד הוא חושב שיוסף הגיע למצרים? הרמב"ן מתייחס לעניין הזה. לאחר שיוסף נגלה אל האחים נאמר (מ"ה,כ"ז):

וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם:

אומר הרמב"ן (מ"ה,כ"ז):

וידברו אליו את כל דברי יוסף – יראה לי על דרך הפשט שלא הוגד ליעקב כל ימיו כי אחיו מכרו את יוסף, אבל חשב כי היה תועה בשדה והמוצאים אותו לקחוהו ומכרו אותו אל מצרים, כי אחיו לא רצו להגיד לו חטאתם, אף כי יראו לנפשם פן יקצוף ויקללם, כאשר עשה בראובן ושמעון ולוי (להלן מט ג – ז).

האחים פחדו להגיד לו את הסיפור כי הוא יכעס עליהם. ומה עם יוסף? מדוע הוא לא מספר כלום?

ויוסף במוסרו הטוב לא רצה להגיד לו.

יוסף לא סיפר שום דבר, האחים לא סיפרו שום דבר ויעקב לא ידע שום דבר. לכן זה מסביר מדוע יעקב לא מעיר שום דבר לאחים.

ולכך נאמר ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר וגו', ואלו ידע יעקב בענין הזה היה ראוי להם שיחלו פני אביהם במותו לצוות את יוסף מפיו, כי ישא פניו ולא ימרה את דברו, ולא היו בסכנה ולא יצטרכו לבדות מלבם דברים:

הרמב"ן מתכוון למה שנאמר בחזרה מלווית יעקב אבינו (נ',י"ד-י"ז):

וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו וְכָל הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת אָבִיו אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֶת אָבִיו:
וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ:
וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר:
כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו:

האחים שינו מפני השלום שלהם. אם באמת יעקב היה יודע מזה, היו באים האחים לפני כן ליעקב כשהוא חולה והיו אומרים לו שיאמר ליוסף שלא יעשה להם כלום. כל זה מסמן לנו שיעקב לא ידע מסיפור המכירה.
יש קושי גדול בדרכו של הרמב"ן. מאוד קשה לומר שיעקב לא יודע שום דבר. בפשט, אנו לא מחויבים לומר שדברי האחים ליוסף הם שקר, וקשה להביא מכאן ראיה. בנוסף, יש דיון בו עוסקים רבים: מדוע יוסף בכל השנים הללו בארץ מצרים לא שלח הודעה לאביו שהוא חי? בחלק הראשון אצל פוטיפר נתרץ שזה לא היה באפשרותו למרות שגם על כך ניתן להקשות, אך כאשר הוא התמנה למשנה למלך מצרים, מדוע אז הוא לא שלח לאביו?
נשאל זאת בכיוון השני: מדוע כאשר יעקב יורד למצרים הוא לא שואל את יוסף מה קרה? האם זה לא מטריד אותו? הדבר הבסיסי הוא שיעקב ישאל את יוסף מה קרה בכל השנים הללו?
זה כלל לא מובן לפי פירוש הרמב"ן.
הרמב"ן נתן הסבר שמסביר מדוע יעקב רגוע, שהוא לא העלה בדעתו את נושא המכירה. אלא שניתן למצוא רמזים ולפיהם יעקב כן כועס עליהם. אבל יש משהו אחר שהוא היה צריך לברר עכשיו. שמעון כעת נשאר במצרים וגם האחים עברו התעללות קשה במצרים. האחים מספרים לאביהם שהאיש אדוני הארץ מתעלל בהם, והם פחדו ממנו פחד רב. פתאום מתברר שהאיש הזה הוא יוסף. מדוע יעקב לא שואל את יוסף על פשר המשחקים הללו? איך זה נפתר ע"י זה שיעקב לא ידע על המכירה? מדוע הוא לא שואל שום דבר את יוסף? יש כאן יותר מידי פערים בכדי ליישב את הסיפור הזה בכך שיעקב לא ידע מהמכירה.

הבאת יעקב למצרים
נחזור לרגע בו האחים מספרים ליעקב אביהם (מ"ה,כ"ד-כ"ו):

וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ:
וַיַּעֲלוּ מִמִּצְרָיִם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ כְּנַעַן אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם:
וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם:

יעקב לא האמין להם!

וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם:
וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת: (מ"ה,כ"ז-כ"ח)

מה השתנה פתאום? קרה משהו בין שתי קבוצות הפסוקים הללו. רש"י מסביר (מ"ה,כ"ז):

את כל דברי יוסף – סימן מסר להם במה היה עוסק כשפירש ממנו, בפרשת עגלה ערופה, זהו שאמר וירא את העגלות אשר שלח יוסף ולא אמר אשר שלח פרעה:

יוסף נתן להם סימן שיגידו לאביהם שהיה עסוק בפרשת עגלה ערופה. רש"י מביא את המדרש בגלל הקושי הנובע מהשינוי בין הפסוקים הללו. העגלות כאן מרמזות לפרשת עגלה ערופה. צריך להבין מה המדרש כאן אומר. כיצד חז"ל הגיעו לפרשת עגלה ערופה? סיפור העגלה הערופה הוא כאשר נמצא מישהו חלל ולא נודע מי הכהו, כמו הסיפור של יוסף עצמו.
בפשט הפסוקים ניתן לראות מה השתנה כאן. לאחר מכן ננסה לחבר זאת לעומק המדרש. יוסף אומר לאחים מה לומר (מ"ה,ג'-י"ג):

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו:
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה:
וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם:
כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר:
וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה:
וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל תַּעֲמֹד:
וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ:
וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם כִּי עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים רָעָב פֶּן תִּוָּרֵשׁ אַתָּה וּבֵיתְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ:
וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם:
וְהִגַּדְתֶּם לְאָבִי אֶת כָּל כְּבוֹדִי בְּמִצְרַיִם וְאֵת כָּל אֲשֶׁר רְאִיתֶם וּמִהַרְתֶּם וְהוֹרַדְתֶּם אֶת אָבִי הֵנָּה:

יוסף אומר לאחים להגיד לאביהם שהוא המושל בכל ארץ מצרים, שירד לכאן ויכולכל על ידי. כשזה קורה נאמר (מ"ה,כ"ה-כ"ו):

וַיַּעֲלוּ מִמִּצְרָיִם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ כְּנַעַן אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם:
וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם:

הם אמרו מה שנאמר להם, ויעקב לא מאמין איך יוסף שולט בכל ארץ מצרים. לאחר מכן נאמר (מ"ה,כ"ז):

וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם:

מה זה "כל דברי יוסף אשר דיבר אלהם"? הרי הם כבר אמרו לו את מה שיוסף אמר להם לומר לו. כעת הם אומרים לו את מה שיוסף אמר להם בלי לצוות אותם לומר לאביהם. מהם הדברים הללו? זה כל הסיפור של מה שקרה מרגע המכירה. את זה הם מספרים כעת לאביהם, הם מספרים לו על המכירה. יוסף אמר שהכל בהשגחה וכך הם מספרים זאת לאביהם. יעקב מבין טוב מאוד ברגע הזה את כל המהלך שעשה יוסף, אך האחים עדיין לא קולטים. האחים בטוחים שיוסף כועס עליהם. האחים לא אומרים ליעקב לומר ליוסף שום דבר בסוף ימיו כי הם פוחדים שיעקב יכעס עליהם עוד יותר, הוא ייעלב משמו של יוסף: אם אתם חושבים שיש לו משהו עליכם, סימן שגם אתם לא נקיים, ואם כך הוא יקלל אותם. זו לא הזדמנות טובה לעצבן את יעקב. יכול להיות שהם אמרו זאת רק לאחר מותו, יתכן שהם אמרו ליעקב והוא אמר להם שיוסף לא יעשה להם שום דבר. יוסף באמת התכוון לטובתם ויעקב גם הוא יודע את זה. מהו הסיפור כאן של יוסף?

התממשות חלומות יוסף
יוסף מבין טוב מאוד מה הוא הולך לעשות. הוא עושה הכל בכדי לקיים את החלומות. הוא היה יכול להתעלל בהם בצורה יותר קשה. הוא היה יכול לזרוק אותם בחזרה אל הבור. אם הוא רוצה להתעלל בהם, מדוע הוא מתנכר? זה היה יכול להיות משהו נורא והאחים היו מבינים שאין להם סיכוי. מדוע יוסף לא עושה זאת בצורה כזאת? מדוע הוא לא מעמיד אותם למשפט? משום שהוא רואה את החלום שלו, ולכולם ברור שחלום האלומות הוא התבואה והאוכל שמשתחווים. יש הבדל בולט בין החלומות – למי משתחווים? האלומות משתחוות לאלומתו. השמש והירח ואחד עשר הכוכבים משתחווים לו. יוסף מבין שהאלומות משתחוות לאלומה בלי לדעת שזה הוא. לכן הוא מתנכר, כי הם באים ולא יודעים שזה הוא. כנראה זה השלב שצריך להיות. יוסף בחלום ראה עוד פרט: "והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחווינה לאלומתי" – האלומות שלהם עושות הרבה סיבובים. לכן יוסף מסובב אותם, וזה כמובן מזכיר את העגלה. כנראה שצריך להסתובב כי הכל מסתובב כמו גלגל לקראת החלום השני. בחלום השני כולם יבואו וישתחוו לו כשיודעים שזה הוא. יוסף מתחיל להבין מדוע הקב"ה גילה לו הכל מראש. כשהם יורדים יוסף תופס את העניין. עומד להיות מוקם כאן עם ישראל, וזה חידוש שעד אז לא היה, עוד אין ציבור. זה היה הפחד הנורא של האחים, הם קנאו ביוסף כי הם חששו שהוא ייבחר והם יידחו כפי שהיה עד עתה. על זה הם נאבקים. יוסף מבין שהקב"ה נתן לו את התפקיד להיות החוליה המקשרת במעבר הזה בין יחידים לציבור. יוסף הוא גם אחד מהאבות וגם אחד מהשבטים, יש לו שני בנים ששניהם גם שבטים. לכן הוא "אברך" – אב ורך, הוא החוליה המקשרת. הנה מתברר שהאחים שהולכים להקים עם חוטאים בדבר הנורא ביותר – הם מוכרים את אחיהם והוא נכרת מהמשפחה, הם מסירים חלק ממה שאמור להיות עם ישראל. האם כך ניתן להקים עם? יוסף מבין שהנקודה היא שהוא זה שיצטרך להחזיר אותם חזרה מלאה בתשובה.
ניתן לבחור צדיק אחד בדור, אבל לא יתכן שיהיה ציבור שלם של צדיקים. צבור – צדיקים, בינוניים ורשעים. לא ניתן שיהיה ציבור שלם שהולך בדרך ה'. האפשרות היחידה היא האפשרות לתקן, לחזור בתשובה. יוסף הולך ומכין את כל הסיפור הזה לכך שהמשפחה תעשה כאן תשובה על העניין הזה, ולכן הוא מטרטר אותם כך. השיא הוא בכך שיוסף מביא אותם למציאות של חזרה על אותו חטא – הבן של רחל עומד להימכר לעבד במצרים, הוא בודק האם האחים יסכימו או לא? יהודה שהנהיג את כולם במכירת יוסף נואם כאן נאום גדול ואומר ששנית דבר כזה לא יקרה. זו הנקודה אליה יוסף מביא את האחים. הכל נעשה בדיוק באותה סיטואציה, בארץ מצרים כאשר חושדים בהם. היה ברור שאם יהודה יישאר במצרים הוא יהיה עבד עבדים. הוא מוכן לכך וכאן יוסף גמר את תפקידו והוא לא יכול עוד להתאפק. במצב הזה יכולים לרדת כולם למצרים ולבוא תחת חסותו של יוסף ולהכיר בכך שהוא זה שהכין את כל המשפחה להיות עבדי ה', להיות כציבור שלם.
יעקב קולט את זה. ברגע שהוא שומע שמספרים את כל דברי יוסף, הוא קולט את פשר ההתנהגות של יוסף. 22 שנה יוסף לא היה אצל אביו וכעת יוסף מחזיר לו את 22 השנים הללו. כשהוא מחזיר בתשובה את האחים, יעקב מבין את כל פשר הטרטור הזה של יוסף. לכן יעקב לא צריך להעניש את האחים. את ראובן, שמעון ולוי, יעקב מעניש על דברים שלא היה עליהם תיקון, אבל על סיפור המכירה כבר היה תיקון ולכן יעקב לא מעניש על סיפור זה. כעת הכל מובן לו והוא לא צריך להעיר להם שום דבר. זה לא שפתאום זה נפל עליו כרעם ביום בהיר. יעקב ידע שמשהו יקרה. כאשר יוסף מספר את החלומות נאמר: "ואביו שמר את הדבר". כלפי חוץ יעקב צעק כדי שהאחים יירגעו, אך בלב יעקב ידע שהדבר הזה יתקיים, זה הכל תכנית אלוקית.

עגלה ערופה
מה זו פרשת עגלה ערופה? יש שם חלל שלא יודעים מי הכהו. באים בית הדין הגדול – הסנהדרין, הזקנים, ועושים מדידות במקום. כל זה נאמר על יהודי אחד שמת. הם אומרים (דברים,כ"א,ז'-ח'): "ידינו לא שפכו את הדם הזה… כפר לעמך ישראל ". שואלים חז"ל (מסכת סוטה דף ל"ח ע"ב): וכי יעלה על דעתך שזקני הסנהדרין שפכו את הדם?
פרשת עגלה ערופה מלמדת על האחריות שיש לכל ישראל יחד. לציבור הישראלי יש נקודה שהם צריכים כפרה על כל עם ישראל. זה מה שרומז יוסף ליעקב: אנו בפרשת עגלה ערופה, על האחריות הציבורית שצריכים כולם לעשות תשובה. מה שאני עשיתי כאן זה סיפור של כפרה. לכן מיד נאמר: "ותחי רוח יעקב אביהם". העגלה היא מוליכה, היא רק אמצעי ולא המטרה. לכל הסיפורים הללו הייתה מטרה, הכל הסתובב לכיוון הנכון כך שבסופו של דבר כל המשפחה תתוקן בדבר הזה ויהיה אפשר להמשיך עם עם שלם. לאחר מכן יעקב אבינו עובר על כל 12 בניו בפרשה הבאה, והוא מתחיל בצורה לא טובה: ראובן חוטא, שמעון חוטא, לוי חוטא, וכולם כבר בורחים. אלא שבסוף זה מסתיים בכך שיעקב מברך אותם "איש אשר כברכתו ברך אותם" (מ"ט,כ"ח). הם חלק מעם ישראל, חלק מהציבור השלם הזה, כולם כלולים יחד – השמש, הירח ואחד עשר הכוכבים. זה התפקיד הגדול שייעדה ליוסף ההשגחה בשלב הזה, ובכיוון המיוחד הזה יוסף פעל. הראשון שהבין את זה היה יעקב אבינו.

3 תגובות

  1. עזרא רענן הגיב:

    תודה על התובנה החדשה.
    כל הזמן סברתי שהאחים יחד עם יוסף בדו סיפור שאמנם היה לאחים קשר עם היעלמותו של יוסף אבל זה היה קשר עקיף והם תיאמו ביניהם מה לומר ליעקב, כדי לשמור על בריאותו, שלא יגיע למצב של כעס שיקפד את חייו.
    כך גם הבנתי את הפסוק שיוסף אומר לאחים בשובם לכנען "אל תרגזו בדרך". הוא כאילו אומר להם שננו את הסיפור שסיכמנו עליו מבלי שתיכנסו לעימותים ביניכם מי אשם יותר ומי אשם פחות. "אל תרגזו בדרך" – אל תאשימו זה את זה במעשה המכירה. יוסף לא רוצה לזעזע את בריאותו של אביו. הסיפור הזה עלול להרוג אותו.
    העובדה שהאחים שולחים ליוסף לאחר מות אביהם ומבקשים כביכול בשם אביהם "שא נא לפשע עבדי אלוהי אביך" מוכיחה בבירור שיעקב ידע שקרה משהו ושידם של האחים היתה במעל הזה.
    החידוש שהתחדש לי מהמאמר שלך הוא בפסוק "וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אליהם", שניתן ללמוד ממנו (גם אם כי לא בוודאות מוחלטת) על דברי יוסף הרואה את עצמו שליח של ההשגחה להתחלת בניית העם כאן בארץ מצרים.
    תודה ושבת שלום

    1. אדלשטיין מנחם הגיב:

      אבל עדיין קשה: אם היה תאום מוקדם בין יוסף לאחיו, למה הם עדיין פוחדים ממנו אחרי מות יעקב?
      לי נראה, שיעקב לא ידע. וכדי להבין את העניין עפ"י הפשט, צריך לדעת את עמדת רשב"ם בשאלה: מי מכר את יוסף? לדעתו היו אלה המדיינים, (ראה פרק ל"ז, כ"ח), ששמעו את צעקות יוסף, הוציאוהו ומכרוהו לישמעאלים. זה פשוטו של הפסוק, ורש"י נאלץ לומר שם, שהאחים עשו זאת. (בסיס לרש"י: המשפט "ויעברו סוחרים מדיינים" הוא משפט הסגר…). הרחבה על מחלוקת זו ראו בספרה של נ. לייבוביץ – "עיונים"….
      עפ"י רשב"ם גם האחים האמינו שיוסף מת, אולי באמת נטרף, ואח"כ יש להניח שיוסף סיפר להם מה קרה באמת.
      יעקב וודאי שאל את יוסף מה קרה, אך הוא וודאי לא סיפר שאחיו זרקוהו לבור, אלא שהוא, למשל, נחטף בדרך ונמכר למצרים, החוטפים קרעו ממנו את הכתונת, שהייתה ספוגה בדם, כי יוסף נפצע בהיאבקו עם חוטפיו. האחים מצאו את הכתונת, ושלחוה ליעקב, שלא ידע, שהיא ספוגה בדם גדי… .סיפור כיסוי זה היה כמובן מתואם עם האחים.
      אבל האחים יכלו להבין, שאת כל זה עושה יוסף כדי לא לצער את אביהם, ואין וודאות שהוא גם סולח להם. הם לא הפנימו את השינוי הפנימי שעבר יוסף: הם זכרוהו שחצן ומתנשא, וחששו שהוא לא השתנה, ואכן מניין להם זאת?!

  2. אברהם דסה הגיב:

    אני קראתי ברש"י שיוסף חשד שגם יעקב היה מעורב במכירה
    אבל יעקב ביקש מיוסף ללכת לשכם לראות את אחיו ברגע שהוא חרג משכם רוח הקודש נלכחה מיעקב
    מעניין יצחק ידע שיוסף חי. יעקב לא רצה לרדת מצרים אבל איך השם יבצע את ברית בין הבתרים עם אברהם. הכל מכון משהם יעקב ירד מצרים כי ברגע שנודע לו שיוסף חי מיד אמר ארדה לראות את יוסף .
    ועוד דבר ידוע לי שאחי יוסף ביקשו ממנו בכל מצב שהוא שלו יחזור לבית אביו.
    כל הסיפור הזה עם יוסף זה שיעקב חייב לרדת מצרימה וישראל יקבלו את העונש ועבדו ועינו אותם 400 שנה
    זה הכל היה מתוכנן מהקדוש ברוך הוא
    אשמח לשמוע מכם תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן