על פירוק מחלקות ההסדר

לאחרונה התפרסמה בכלי התקשורת ידיעה כי צה"ל מתכוון לפרק את מחלקות ההסדר, ולגייס את חיילי ישיבות ההסדר במחלקות בהם יש גם חיילים אחרים.
בכמה נקודות יש לעסוק בהקשר זה.

א. צורת התגובה. חז"ל מלמדים אותנו שתלמידי חכמים שבארץ ישראל מנעימים זה לזה בהלכה¹.
דבר זה נכון ביחס לכל אדם, ולא רק לתלמידי חכמים².
בחוץ לארץ אנו חיים בתחושה קבועה של איום, של פחד מפני התנכלות וכו', ולכן אנו גם מגיבים בצורה כזו.
בארץ ישראל עלינו להיות רגועים ולא מאוימים, ולהגיב לכל ענין בנעימות, ולא מתוך חשש ופחד.
בהקשר זה, היו שקשרו את הודעת צה"ל בעניין ישיבות ההסדר עם דברים אחרים, כתוכנית ההתנתקות, וועדת דברת ועם התחושה הכללית של פגיעה ומלחמה בציבור הציוני-דתי.
היינו רגילים להיות בעמדת השפעה, להיות שותפים לבנין ולהנהגה, וכעת הושלכנו לקרן זווית והממשלה מנסה לפגוע במה שנבנה במשך שנים רבות – בהתיישבות, בחינוך וכדומה. מתוך כך – כל דבר שקורה מתקשר לאווירה הכללית, ומצטרף לפגיעה בנו.
זוהי תחושה שאיננה נכונה. ראשית, מבחינת המציאות, במקרה זה, כל הסימנים מראים שלא היתה זו הוראה מלמעלה, ועל כן צריך לבחון את הדבר עניינית.
שנית, מבחינת הגישה. צריך להשתחרר מהאוירה שכל הסובב אותנו מאיים עלינו ועל קיומנו. אוירה כזו של לחץ מביאה לתגובות לא מתאימות ולטעויות.
יש להגיב בנעימות, כדרכם של תלמידי חכמים שבארץ ישראל. אין פירושו של דבר שיש להתעלם מן הבעיות. יש להכיר בהן ולהתמודד בעוצמה ובנחישות, אך לא לפתוח במלחמה.
אנשי הצבא אינם אויב. הם אחים, בעלי דעות שונות מאיתנו. אין אנו מסכימים עם דעותיהם, אך אין הם אויבים שלנו.
זהו דיון בין דעות ועל כן חשוב לדון, לדבר, להתווכח, ואף להיאבק בשעת הצורך – אך בנעימות, כדרכם של אחים.
כאשר פותחים במלחמה – שני הצדדים נפגעים, ובנעימות – כולם מרוויחים.

ב. עצם הענין. נושא המחלקות הנפרדות לחיילי ישיבות ההסדר נידון זה כמה שנים הין ראשי הישיבות, ויש בו פנים לכאן ולכאן.
דעתנו נוטה למחלקות נפרדות, ונבאר מדוע.
צורת החשיבה העקרונית בענין זה צריכה להיות – כיצד יהיו החיילים מקצועיים יותר ומוכנים יותר טוב למלחמה.
תקופת הצבא היא התקופה בה מוכשרים החיילים להיות לוחמים, וזו המטרה שצריכה להבחן בכל שאלה.
חשוב לדאוג גם לצד התורני והרוחני, לתפילות, לאווירה מתאימה, לביקורי הישיבות וכדומה, אך ברמה משנית. השיקול שעומד בראש הסולם הוא – הכשרת החיילים בצורה הטובה ביותר.
נאמר בצורה ברורה: השירות במחלקות מיוחדות לבני ישיבות עושה את החיילים טובים יותר, מאומנים יותר ומוכנים יותר ליום פקודה. נקודה.
בענין זה יש לשים לב לתופעה, שגם הצבא מכיר בתועלת שיש בה ליום פקודה – בישיבות ההסדר כל החיילים בעלי פרופיל קרבי מתגייסים לחילות קרביים.
זוהי תופעה שאינה מצויה בדרך כלל, שכן יש בעלי פרופיל קרבי שאינם מתאימים לשירות קרבי מסיבות שונות, ומתגייסים לחילות אחרים. אילו היו חיילים אלה מתגייסים לשירות קרבי – היו נשברים מבחינה נפשית ופוגעים בחבריהם וביכולת הלחימה השל יחידתם.
והנה, בישיבות ההסדר אנו רואים כי כל בעלי הפרופיל הקרבי מתגייסים ליחידות קרביות – ומצליחים. הכיצד?
התשובה היא, וכך גם הסביר לי מ"פ של חיילי בני"ש, שהעובדה שהולכים לצבא ביחד גורמת לכך שגם מי שפחות מתאים – שורד.
המתח של התמודדות עם אווירת הצבא, עם היותו בין חיילים שאינם שומרי מצוות, עם חשש מפני חילול ה' בהתנהגותו – התמודדויות אלה נחסכות ממנו, והוא פנוי – מבחינה נפשית – להשקיע באימונים ובתפקידו הצבאי.
ישנם חיילים שאם הם יידרשו להתמודד בחזיתות נוספות מלבד עצם השירות, כמו ניבולי פה, חוסר צניעות וכדומה – הם יישברו, ורק העובדה שהם מתגייסים יחד עם חבריהם מסייעת להם להחזיק מעמד.
נמצא, שהשירות במחלקות נפרדות "תורם" לצבא חיילים קרביים שלא היו בצורה אחרת, ועל כן עדיף לשרת בדרך זו.
על גבי שיקול זה יש להוסיף שיקולים נוספים כאווירה מתאימה בשבתות, התפילות כראוי, אוירה רוחנית וכד', התורמים לשירות הצבאי היעיל של החיילים.
אלה הם דברים חשובים אך לא העיקר. העיקר הוא רמת החיילות, כפי שהרחבנו.

---

¹ סנהדרין כ"ד ע"א.
² עי' בנדרים כ"ב ע"א, שם תמה ר' יוחנן על אדם פשוט שכעס על חברו בארץ ישראל, נעי' בשיחת מוסר "צא מהלחץ" ח' המתפרסמת באתר.

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *