היתר ההתמכרות
"אמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה… נעשית לו כהיתר".
רב הונא מתאר כאן תהליך נפשי עמוק שעובר האדם ביחס לעבירה. בפעם הראשונה, האדם יודע ומרגיש שהוא עובר עבירה, ויש לו התנגדות פנימית לעבירה. כאשר הוא חוזר על העבירה, פוחתת ההתרגשות וההתנגדות הפנימית ובסופו של דבר מרגיש האדם שהוא "מתחבר" אל העבירה, ושזוהי בעצם צורת הביטוי האמיתית של אישיותו.
מתואר כאן תהליך של התמכרות, של הפיכת העבירה לחלק מהוויתו של האדם, של הגעה למצב של חוסר בחירה בענין.
מנין נובע התענוג שבהתמכרות? מה גורם לאדם להכניס את עצמו למצב בו מעשים חיצוניים הופכים להיות חלק מאישיותו?
בהתמכרות האדם בורח מהבחירה, וזו בריחה מהתמודדות עם עצמו. הדבר העליון ביותר שיש לאדם זה הבחירה, היכולת לעשות כל מעשה מתוך החלטה מודעת, ולא מתוך הרגל. לא לעשות מעשה מתוך כך שנעשה אתמול אלא משום שיש ערך לעשייתו היום. ההתמכרות גורמת לאדם לפעול שלא מתוך בחירה, ובכך הוא בורח מהתמודדות עם המעשה.
בהתמכרות ישנו פן חייתי. החיות פועלות ומגיבות מתוך אינסטינקט, ללא בחירה. מהותו של האדם היא יכולת הבחירה שלו, אדם השולל מעצמו את הבחירה, מוותר על כל עניינו ותפקידו.
ההיפך מהתמכרות היא ההתחדשות, להבין שלכל יום יש ערך בפני עצמו, יש מה לחדש בו. היום החדש איננו רק המשכו של היום הקודם, אלא הזדמנות נוספת להתחדש ולעשות את תפקידנו מתוך בחירה.
אנו אומרים בהלל "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". על איזה יום מדובר בפסוק? על כל יום! לכל יום יש ערך מיוחד, יש ענין חדש ותפקיד חדש, ומשום כך יש בו שמחה. עלינו לקום כל יום בהרגשה שיש לקראת מה לקום. עלינו לחיות בתחושה של התחדשות מתמדת, הגורמת לשמחה. זוהי צורת חיים המנוגדת להתמכרות. ההבנה שבכל יום יש ענין חדש, יוצרת אצל האדם חשיבה והתמודדות מחודשת, ומכאן השמחה.
הבחינה לאדם האם הוא חי בבחירה או בהתמכרות נעשית דוקא בדברים הפשוטים. ספר הקדושה ברמב"ם כולל את הלכות "ביאות אסורות" ו"מאכלות אסורות", אותם הדברים בהם אנו שותפים לחיות. דוקא כאן נבחן האדם, האם את חייו הפשוטים והטריוויאלים ביותר הוא חי מתוך בחירה, חי בספר הקדושה, או שהוא חי בצורה המשתפת אותו לעולם החי. האם הוא אוכל מתוך בחירה, מודעת והקפדה על צלם אנוש, או שהוא כחיה, שכל חושיה מרוכזים בהישרדות, בהשגת האוכל, ללא כל בחירה מודעת והחלטה.
עלינו לבנות את חיינו, דוקא בדברים הפשוטים, מתוך בחירה, למען יהיו חיינו חיים של התחדשות והתפתחות, ולא התמכרות ושקיעה.