יהודי אחד ראה חבר שלו עומד לזרוק חתיכת לחם לפח. אמר לו: “עצור! אסור לזרוק לחם, זה ביזוי אוכל!”
החבר אמר: “אבל זה יבש כמו המדבר, אף אחד לא יאכל את זה…”
בדיוק עברה שם ערבייה ואמרה: “אם אתם לא רוצים – אני אקח.”
היהודי חייך ואמר: “את רואה? התורה כבר ידעה מראש — לא זורקים לחם… תמיד יש מי שיעשה ממנו פיתה חדשה!” �
בישיבה דנו בהלכה של איסור זריקת לחם. אמר אחד הבחורים: “כתוב שאסור לזרוק לחם כי זה ביזוי אוכל.”
השני שאל: “ואם זורקים למישהו והוא תופס?”
השלישי אמר: “אם הוא תופס – זה כבר לא ביזוי, זה מסירה.”
בדיוק עברה את בשם וואפה הערבייה בחוץ והסתכלה עליהם. אמר אחד הבחורים: “נו, מה הדין אם זורקים לה לחם?”
ענה החברותא שלו: “פשוט מאוד — אם היא תופסת… זה חסד. אם היא לא תופסת… זה ביזוי אוכל!” �
האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *
התגובה שלך *
שם *
אימייל *
Accessibility Tools
יהודי אחד ראה חבר שלו עומד לזרוק חתיכת לחם לפח.
אמר לו:
“עצור! אסור לזרוק לחם, זה ביזוי אוכל!”
החבר אמר:
“אבל זה יבש כמו המדבר, אף אחד לא יאכל את זה…”
בדיוק עברה שם ערבייה ואמרה:
“אם אתם לא רוצים – אני אקח.”
היהודי חייך ואמר:
“את רואה? התורה כבר ידעה מראש —
לא זורקים לחם… תמיד יש מי שיעשה ממנו פיתה חדשה!” �
בישיבה דנו בהלכה של איסור זריקת לחם.
אמר אחד הבחורים:
“כתוב שאסור לזרוק לחם כי זה ביזוי אוכל.”
השני שאל:
“ואם זורקים למישהו והוא תופס?”
השלישי אמר:
“אם הוא תופס – זה כבר לא ביזוי, זה מסירה.”
בדיוק עברה את בשם וואפה הערבייה בחוץ והסתכלה עליהם.
אמר אחד הבחורים:
“נו, מה הדין אם זורקים לה לחם?”
ענה החברותא שלו:
“פשוט מאוד —
אם היא תופסת… זה חסד.
אם היא לא תופסת… זה ביזוי אוכל!” �