לחיות עם פרשת השבוע – פילוג כדבר חיובי

3

לפני כשבוע, מדינתנו נכנסה לתקופת בחירות. ננסה ללמוד על פי דרכנו, מתוך פרשת השבוע, נקודות שיאירו את מבטנו והשקפתנו בעת הזו.

נדמה, שבפרשה אנו מוצאים במובן מסוים את ראשית היווצרותן של המפלגות. אומנם אין הדברים מתלבשים בתעמולה ובפוליטיקה, אך נראה שמהותה של ההתפלגות ומשמעותה, טמונים בפסוקי פרשתנו.
לפני שהתורה מתארת את חטאם של דור הפלגה, היא מקדימה לספר על היוולדותו של פלג, אשר לידתו היא במובן מסוים נבואה לקראת העתיד להתרחש (בראשית י', כ"ה) :

וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן.

רש"י במקום (ע"פ חז"ל), מקשר את הדברים לפרשת דור הפלגה:

נפלגה – נתבלבלו הלשונות, ונפוצו מן הבקעה, ונתפלגו בכל העולם. למדנו שהיה עבר נביא שקרא שם בנו על שם העתיד. …שבשנת מות פלג נתפלגו.

נראה שהנבואה העתידית על התפלגות הארץ, מזכירה במובן מסוים את התקווה שהיתה בלידת נח (בראשית ה', כ"ט):

וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'.

המציאות לפני הפלגה, הייתה מציאות של : "כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים". היה רצון להיגמל מהאחדות המוגזמת הזו, הגורמת להיעדר הבירור והופעת הדעות השונות, אשר לא אפשרה בירור ופיתוח של החברה, על כל מרכיביה השונים. לידת פלג, כשמו כן הוא (למרות ששמו עשוי להישמע כבעל קונוטציה שלילית), טמנה בתוכה את הרצון הפנימי להיפתח למרחב ומגוון הדעות והזרמים, ולתת מקום ליותר מהשקפה וקבוצה אחת ויחידה. האחדות של דור הפלגה, הייתה פגומה ובעייתית. פילוגם והפצתם ע"י הקב"ה , נועדו לאפשר את הבירור החיובי שנוצר דווקא מחילוקי הדעות, וגורם להתפתחות חברתית טובה ונכונה יותר.

המבט הזה, יכול להאיר את דרכנו באור של עין טובה על עצם המציאות הזו של בחירות. בבחירות, כל קבוצה- גם אם היא טוענת, שבכוחה להתמודד עם כל הבעיות בכל התחומים על הצד הטוב ביותר- מבליטה נקודת אמת המיוחדת לה, בתחום מסוים או בנושא מסוים. שקלול המפלגות והדעות, מחולל את הבירור ומאפשר הופעה צרופה ומזוככת יותר של האמת. נראה שזו היא עומק כוונת מדרש חז"ל (ירושלמי סנהדרין פ"ד, ה"ב):

אמר רבי ינאי, אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה… אמר לפניו, רבונו של עולם! הודיעיני היאך היא ההלכה? אמר לו: "אחרי רבים להטות" רבו המזכין זכו, רבו המחייבין חייבו. כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור..וכן הוא אומר (תהלים יב, ז): "אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים" .

ההופעה המזוככת והמזוקקת של האמת, היא מתוך הליבון של הדעות וההשקפות השונות. לאור הבנה זו, הבחירות מקבלות צביון של יום חג (ולמיטב זכרוני, כך נהגו בבני ברק בילדותי, שהחסידים היו הולכים להצביע בבגדי חג). תקופת הבחירות היא הזדמנות נפלאה עבור כל יחיד, לבחון את דרכו ואת נקודת האמת אליה הוא מתחבר.

אנשי דור הפלגה, ניסו ליצור איחוד של כל הצרכים וההשקפות תחת קורת גג אחת, מבלי להכיל כל מורכבות.
החברה כוללת קבוצות בעלות שאיפות דתיות, ליברליות (החורטות על דגלן את הפיתוח וההשכלה), ולאומיות וחברתיות. חילוק מעין זה, מבואר בדברי הרב זצ"ל (אורות התחייה, יח) בהתייחסו לקבוצות השונות בעולם היהודי אז (ובלא שינוי ניכר, גם היום…):

…שלשת הסיעות היותר רשמיות בחיי האומה אצלנו: האחת האורתודוכסית…הנושאת את דגל הקודש, טוענת באמץ, בקנאה ובמרירות, בעד התורה והמצוה, האמונה וכל קודש בישראל.
השניה היא הלאומית החדשה, הלוחמת בעד כל דבר שהנטיה הלאומית שואפת אליו, שכוללת בקרבה הרבה מהטבעיות הטהורה של נטית אומה, החפצה לחדש את חייה הלאומיים, אחרי שהיו זמן רב עלומים בקרבה מתגרת ידה של הגלות המרה…
השלישית היא הליברלית, שהיתה נושאת את דגל ההשכלה בעבר לא רחוק… ודורשת את התוכן האנושי הכללי של ההשכלה, התרבות והמוסר ועוד.

נראה שבקרב דור הפלגה, ביקשו לכנס את כל זרמים הללו לקבוצה ולמקום אחד ויחיד. ביטוי לכך ניתן לראות, באריכות בה התורה מתארת את פועלם (יא, ג-ד):

וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ.

אפשר להבחין בשלוש הקבוצות עם השאיפות השונות שהזכיר הרב זצ"ל, מתבטאות במעשיהם של אנשי דור הפלגה:
"הבה נלבנה לבנים…" : גילוי העוצמה והשכלול המדעי. אין לנו כלים לשער את עוצמתו הכבירה של ההישג המדעי האנושי של גילוי האבן והמבצר. נראה שכאן רמוזה השאיפה של אותה קבוצה למדע משוכלל, השכלה ופיתוח.
"הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם" : כאן מדובר בשאיפה רוחנית ודתית. אומנם, הופעתה הייתה מעוותת וכפרנית (שכן חז"ל אומרים שנמרוד היה המנהיג של דור הפלגה). אך ביסוד השאיפה להגיע שמיים, עמד הרצון להתחבר ולהיפגש עם היושב בשמיים, המנהיג את המציאות (אף שבקשת המפגש עם הבורא לבשה צורה שלילית של רצון "לעשות מלחמה ברקיע" , הרי שעל אף היותו אלילי ישנו כאן יסוד דתי המכיר במציאותו ובכוחו של א-ל עליון ורוצה להגיע אליו) .
"פן נפוץ על פני כל הארץ" : כאן אנו פוגשים את הרצון החברתי והלאומי. הבקשה ליצור משהו כולל, המגבש את הציבור כאיש אחד בהתיישבות משותפת.

רצונם לאחד את כל הקבוצות במקום אחד, גרם לנפילתם. רק מכח התפלגות בה כל קבוצה מציגה את הנקודה המיוחדת לה, מופיעים כל הרצונות הללו על הצד השלם ביותר. כשמנסים לדחוף את הכל יחד באופן של "שפה אחת ודברים אחדים" , סוף הדברים להתנפץ ולפוץ על פני כל הארץ.

אומנם, איננו מבקשים להתעלם מן הבעיות הקיימות במפלגות השונות ובהנהגה. אין כוונת הדברים לעורר שאננות, אך חשוב שנביט על הדברים בעין טובה ונראה את החיוב ואת נקודות האמת שיש במגוון הדעות. יחד עם השאיפה לתקן, נביט באור חיובי על כנסת ישראל- הן בהנהגה והן בכלל הציבור. מעלתו הגדולה של היחס הזה לכלל ישראל, מתבטאת בדברי הרב זצ"ל (אורות, אורות ישראל, ד', ג'):

האהבה הגדולה, שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הבקורת היותר חפשית, נקיה מכל מום. כולך יפה רעיתי ומום אין בך.

יהי רצון שכל אחד יתרום את חלקו המיוחד לו בבניין האומה, ומתוך כך תופיע האמת בבהירותה ושלמותה ונזכה לגאולה השלמה בקרוב.

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *